וירצבורג
ערך זה עוסק בעיר בגרמניה. אם התכוונתם למחוז בשם זה, ראו מחוז וירצבורג.
|
||||||||||||||||||||||||||||||
וירצבורג (Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג). הדיאלקט המדובר בה הוא פרנקונית.
ב-1801 הופקעו וירצבורג והמחוז שלה משלטון ההגמון וסופחו למדינת בוואריה, לאחר מכן שלט בה דוכס מבית הבסבורג האוסטרי, שלטון זה נמשך עד 1814. בקונגרס וינה הוחזרו וירצבורג ומחוזה לבוואריה.
העיר וירצבורג אינה שוכנת במועצה אזורית וירצבורג, אך היא מקום המושב הניהולי שלה. נכון ל-2006, היו בעיר 128,815 תושבים.
תוכן עניינים |
הקהילה היהודית בוירצבורג [עריכה]
וירצבורג הייתה העיר הראשונה בה הואשמו היהודים בצליבת ילד נוצרי[דרוש מקור]. [1]. בתקופת מסע הצלב השני, פברואר 1147, אדר ד'תתק"ז, 40 מבני הקהילה נהרגו, ורבים אחרים נפגעו. לאחר אירועי מסע הצלב השני, הקימו הרשויות בוירצבורג בית קברות יהודי, שהיה פעיל במשך כ-200 שנה, ושברי המצבות שלו (שנמצאו כעבור שנים כשהן משמשות בשימוש משני באחד מבתי העיר העתיקים) מלמדות רבות על הקהילה היהודית שישבה בעיר עד חורבנה בתקופת המוות השחור.
 |
וביום המחרת ציוה ההגמון לאסוף את כל החסידים הנהרגים אל עגלות כל נתח טוב ירך וכתף ובהונות ידיהם ורגליהם הנטהרים בשמן הקודש וכל הנמצא מגופתם ומאיבריהם ויאמר לקברם בגנו ואחרי כן קנו ר' חזקיהו בן רבנו אליקים ומרת יהודית אשתו לאותו הגן עדן מאת ההגמון ונתנוהו להיות בית הקברות סלה. טוב עין הוא יבורך, כי נתן. |
 |
| – אפרים מבון, ספר זכירה | ||
בית הקברות של העיר, בו נקברו הרוגים ונפטרים מהעיר בתקופות שבין מסע הצלב השני למגפה השחורה, מלמד רבות על עולמם התרבותי והדתי של יהודי העיר, על ההשפעות שספגו מחכמי תנועת חסידות אשכנז, ועל ההשפעות של העולם הנוצרי באותם ימים. באוגוסט 1298 התחוללו בעיר פרעות כנגד היהודים, אשר הואשמו בחילול לחם הקודש, ולמעלה מ-900 יהודים נהרגו במהלך הפרעות. בעקבות התגברות העיסוק במיסטיקה בעולם היהודי והנוצרי, המושגים "קידוש השם" ו"גן עדן" התעצמו בעולמם התרבותי של יהודי העיר [2]. ב-1349, בתקופת המגפה השחורה הוצתו בתי היהודים וכל הקהילה נספתה.
תקופת השלטון האוסטרי נחשבת בתולדות העיר כתקופת חידוש. כחלק מרוחות החידוש, בימים אלה הוסר האיסור על התיישבות יהודים בעיר, והיישוב היהודי בעיר וירצבורג התחדש לראשונה מאז ימי הביניים. היהודים הלכו ונעשו גורם כלכלי משמעותי במסחר העירוני. התפתחות הקהילה היהודית הזניקה את העיר קדימה מבחינה כלכלית, אולם בד בבד עם התחזקות המסחר בידי הסוחרים היהודים, הסוחרים הוותיקים בעיר החלו בגילויי אנטישמיות. בגלל השפעת בעלי ההון היהודיים על שלטונות המדינה, לא העזו מתנגדיהם לנסות לסלקם מהעיר, אך לכל הפחות ניסו לפחות להצר את צעדיהם. ב-2 באוגוסט 1819 למחרת תשעה באב החלו פרעות בעיר. במהלך התקופה שלפני פרוץ המאורעות החלו תושבי העיר לקרוא כלפי היהודים ברחובות בקריאת הגנאי "הפ-הפ" (המשמשת בדרך כלל כביטוי לזירוז צאן), ולכן פרעות אלה מכונות בשם פרעות הפ-הפ.
בווירצבורג הייתה קהילה יהודית גדולה, ובמאה ה-19 היה הרב של וירצבורג, ר' זליגמן בר במברגר, אחד מחשובי הרבנים האורתודוקסים של יהדות גרמניה. בעיר וירצבורג נולדו גם עסקנים ואנשי תרבות יהודים שלאחר מכן עלו לארץ ישראל, וביניהם המשורר יהודה עמיחי.
בוירצבורג ישנה כיום קהילה יהודית הכוללת כ-1,100 חברים רשומים, אשר רובם ככולם מיוצאי ברית המועצות לשעבר. בראש הקהילה עומד ד"ר יוסף שוסטר. רב הקהילה הינו הרב יעקב אברט.
נופי העיר [עריכה]
-
-
-
-
וירצבורג, 1493
לקריאה נוספת [עריכה]
- בקרוב אוסיף את שם הספר על בית הקברות היהודי בוירצבורג
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל גרמניה | ||
