סוויני טוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פדרו פומארס המשחק את סוויני טוד במחזמר

סוויני טודאנגלית: Sweeney Todd) הוא דמות בדיונית של רוצח שהופיעה לראשונה בסדרת סיפורים בשם "שרשרת הפנינים" במגזינים העממיים "פרסומי פני" בלונדון הוויקטוריאנית, בשנים 18461847. הסיפור הפך למרכיב עיקרי של המלודרמה הוויקטוריאנית. לאחר מכן החלו להופיע גרסאות נוספות של הסיפור, והוא אף הוצג באותה תקופה כמחזה בלונדון.

דמותו הופיעה במספר סרטים: סרט אילם משנת 1928; סרט קולנוע בריטי מ-1936; בסרט טלוויזיה מ-1982 עם אנג'לה לנסברי; סרט טלוויזיה מ-1997 עם בן קינגסלי בתפקיד הראשי; ובסרט טלוויזיה של ה-BBC מ-2006 עם ריי וינסטון בתפקיד הראשי, ועם טום הארדי ודייוויד וורנר.

ב-1973 הוא הוצג כאנטי גיבור במחזהו של כריסטופר בונד שחידש את הסיפור הוויקטוריאני, וגרסה זו היוותה את הבסיס למחזמר מ-1979, ולסרט הקולנוע של טים ברטון מ-2007 עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי.

הטענות שסוויני טוד היה דמות היסטורית שהייתה קיימת במציאות שנויות במחלוקת על ידי חוקרים שונים, אם כי ייתכן שהיו קיימים אב טיפוס דוגמתו[1][2].

בגרסה המקורית של הסיפור, טוד הוא ספר שמפיל את קורבנותיו על ידי משיכת הידית כשהם יושבים בכיסא-הספר שלו. הקורבנות נופלים לאחור במורד דלת מסתובבת למרתף של חנותו, וזה גורם להם בדרך כלל לשבור את צווארם או את גולגולתם. במקרה שנשארו בחיים, טוד היה יורד למרתף ומשסף את גרונותיהם עם סכין הגילוח שלו. בחלק מהעיבודים תהליך הרצח הוא הפוך: טוד שיסף את גרונותיהם של לקוחותיו לפני שיגורם למרתף דרך הדלת המסתובבת. אחרי שטוד שדד את חפציהם של קורבנותיו המתים, הגברת לובט, שותפתו לפשע (בחלק מהגרסות המאוחרות יותר, גם בת זוגו או המאהבת שלו), מסייעת לו בסילוקן של הגופות על ידי אפיית בשרם בפשטידות בשר ומכירתן ללקוחות תמימים של חנות העוגות שלה. המספרה של טוד ממוקמת ברחוב פליט 186 בלונדון, בסמוך לכנסיית סנט דנסטן, והיא סמוכה לחנות העוגות של הגברת לובט או מחוברת אליה באמצעות מעבר תת-קרקעי. ברוב הגרסאות של הסיפור, טוד והגברת לובט שכרו נער יתום שלא מודע למתרחש, טוביאס ראג, כדי לשרת את לקוחות חנות העוגות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sweeney Todd: The Demon Barber of Fleet Street edited by Robert Mack (2007). Oxford University Press. ISBN 0-19-922933-3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוויני טוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Haining, Peter (1979). The Mystery and Horrible Murders of Sweeney Todd, The Demon Barber of Fleet Street. F. Muller
  2. ^ "Man or myth? The making of Sweeney Todd" (Press release). BBC Press Office. 2005-08-12. Retrieved 2006-11-15