אנטי גיבור

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אין מקורות, דוגמאות שרירותיות, הגדרות סותרות למונח, עד כדי קושי להבין מהו אנטי-גיבור.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אנטי גיבור הוא מושג בשיח התרבותי הפוסט מודרני בתורת הספרות המודרנית, בקולנוע, בפוליטיקה ובמוסר. האנטי גיבור נחשב לפרוטגוניסט הראשי אשר קוויי דמותו מנוגדים לאלה הארכיטיפים של הגיבור. כפי שנרמז משמו, המושג בא לתאר גם את דמותו של אנטגוניסט , אשר בניגוד לארכיטיפ הנבל מעורר בקוראים או הצופים סימפטיה והערצה.

האנטי גיבור בספרות ובקולנוע

ביצירה הספרותית ובקולנוע, דמות האנטי גיבור היא דמות מרכזית, שאינה מנהלת כל מאבק אקטיבי, נשלטת על ידי אחרים ועל ידי המאורעות החיצוניים בסיפור, ואינה ניחנת בכריזמה או בזוהר כלשהו.

אף אם לעתים דמות האנטי-גיבור היא משמעותית בעלילה, היא אינה ניחנת בתכונות המיוחסות ל"גיבור" בספרות, כדוגמת אומץ, יושר ועוד. להיפך, דמות ה"אנטי גיבור" היא לעתים קרובות דמות פסיבית, כנועה או מופנמת, שהעולם מתאכזר אליה, דמות שאין לה שליטה על מהלך חייהם של הסובבים אתה, ועל מהלך חייה עצמה.

בעוד ה"גיבור" מייצג את השאיפה להתעלות מעל החולשות האנושיות, מגלם האנטי-גיבור דווקא את החולשות האנושיות. על אף שדמות זו נכשלת במאבק עם כוחות חזקים ממנה, חיצוניים או פנימיים, ולעתים דווקא בזכות זאת, היא עשויה להצליח ליצור רגש הזדהות אצל הקורא.

בקומיקס של חברות כמארוול קומיקס, DC קומיקס ואימג' קומיקס, ניתן למצוא את דמותו של האנטי גיבור בדמויות כדדפול, הענק הירוק, גוסט ריידר, המעניש, וולברין, מיסטיק, הברדס האדום, קאטוומן, מיסטר פריז, ספון ודארקנס. כמו כן, בז'אנר הפשע, לרוב מופיע אנטי גיבור כדמות הראשית.

האנטי גיבור בשיח הציבורי והפוליטי

הראיה הפוסט מודרנית הביקורתית, שהביאה לשינוי משמעותי בשיח התרבותי בספרות ובקולנוע, השליכה במקביל על השיח הפוליטי והמוסרי, בתרבות המערב.

במרכז שינוי זה עומדת ההתמקדות בקורבנות על חשבון העיסוק בגיבורים, ומתן יחס מועדף, מבחינה מוסרית, לחלש הנחווה כצודק תמיד. בראיה הביקורתית הפוסט מודרנית, לעתים קרובות מייצג הקורבן והחלש את הצדק ואת המוסר. כתוצאה מכך - דווקא הקורבנות, ולא הגיבורים, הם הממלאים לעתים את התפקיד הראשי בסיפורה של הפוליטיקה העכשווית.

ניתן לאתר את ההזדהות עם האנטי גיבור בשיח הפוליטי הציבורי, כבר בספר "אוריינטליזם" של אדוארד סעיד בשנות ה-50 של המאה ה-20. שיח ציבורי כזה איפשר לתנועות מחאה חברתיות שונות, כדוגמת הפנתרים השחורים ואחרים, לפרוץ לתודעה הציבורית.