סורבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סורבים
הדגל הסורבי
הדגל הסורבי
אוכלוסייה
50,000 - 60,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
ברנדנבורג וסקסוניה
שפות
סורבית, גרמנית
דת
נצרות
קבוצות אתניות קשורות
סרבים, פולנים, צ'כים, סלובקים ועמים סלאביים אחרים

סורבים (סורבית: Serbja) הם עם סלאבי המתגורר בגרמניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא והיסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסורבים הם צאצאים של עמים סלאביים שהתגוררו במה שעכשיו הוא מזרח גרמניה. הם התיישבו לראשונה בלוסאטיה במאה החמישית, ובמשך רוב ההיסטוריה שלהם היו תחת שלטון גרמני, חוץ מתקופות של שליטה פולנית במאה ה-11 ושליטה בוהמית מאמצע המאה ה-14 עד הסכם השלום של פראג בשנת 1635.

בסוף המאה ה-19 מנו הסורבים 150,000 איש, שרובם היו חד-לשוניים. אולם בעקבות תהליכי מודרניזציה ותיעוש הם עברו גרמניזציה, ובשנות ה-20 של המאה העשרים רוב הסורבים היו כבר דו-לשוניים.

ברייך השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאצים הכחישו את קיומם של הסורבים כמיעוט אתני נפרד ובחרו לסווג אותם כגרמנים. בהתאם לכך הם החלו בתהליך של "גרמניזציה" של האוכלוסייה הסורבית. הנאצים שינו שמות סורביים לשמות גרמניים ואסרו על שימוש בשפה הסורבית. סורבים שביקשו לשמור על ייחודם התרבותי סווגו כ"לאומנים" ונשלחו למחנות ריכוז.

ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תבוסתה של גרמניה הנאצית הוסרו כל ההגבלות על הסורבים, ורדיפתם הופסקה. בתחילת שנות ה-50 הכינה ממשלת גרמניה המזרחית, בעידוד הסובייטים, תוכנית להקמת אוטונומיה סורבית, אולם הרעיון זכה לתמיכה מועטה מצד הגרמנים והסורבים.

המשטר המזרח-גרמני טיפח את המורשת הסורבית, הוקם משרד מיוחד שנועד להכיר את התרבות הסורבית לאוכלוסייה הגרמנית, הוקמו בתי ספר דו-לשוניים, והסורבים נהנו מאוטונומיה תרבותית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שמוצא אתני אינו מתועד על ידי הרשויות בגרמניה קשה לאמוד את מספרם של הסורבים. אולם הערכות מדברות על בין 10,000 ל-30,000 דוברי סורבית (שכמעט כולם דו-לשוניים) וכ-60,000 אנשים שמחשיבים את עצמם כסורבים.

הסורבים מתגוררים במדינות הגרמניות ברנדנבורג וסקסוניה.