סורבים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סורבים |
|---|
 הדגל הסורבי |
| אוכלוסייה |
| 50,000 - 60,000 |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים |
| ברנדנבורג וסקסוניה |
| שפות |
| סורבית, גרמנית |
| דת |
| נצרות |
| קבוצות אתניות קשורות |
| פולנים, צ'כים, סלובקים ועמים סלאביים אחרים |
סורבים הם עם סלאבי המתגורר בגרמניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מוצא והיסטוריה מוקדמת
הסורבים הם צאצאים של עמים סלאביים שהתגוררו במה שעכשיו הוא מזרח גרמניה. הם התיישבו לראשונה בלוסאטיה במאה החמישית, ובמשך רוב ההיסטוריה שלהם היו נתונים לשלטון זר שהיה רוב הזמן גרמני - אולם הם היו גם תחת שליטה פולנית במאה ה-11 ושליטה בוהמית מאמצע המאה ה-14 עד הסכם השלום של פראג בשנת 1635.
בסוף המאה ה-19 מנו הסורבים 150,000 איש, שרובם היו חד-לשוניים. אולם בעקבות תהליכי מודרניזציה ותיעוש הם עברו גרמניזציה, ובשנות ה-20 של המאה העשרים רוב הסורבים היו כבר דו-לשוניים.
[עריכה] ברייך השלישי
הנאצים הכחישו את קיומם של הסורבים כמיעוט אתני נפרד ובחרו לסווג אותם כגרמנים. בהתאם לכך הם החלו בתהליך של "גרמניזציה" של האוכלוסייה הסורבית. הנאצים שינו שמות סורביים לשמות גרמניים ואסרו על שימוש בשפה הסורבית. סורבים שביקשו לשמור על ייחודם התרבותי סווגו כ"לאומנים" ונשלחו למחנות ריכוז.
[עריכה] ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית
עם תבוסתה של גרמניה הנאצית הוסרו כל ההגבלות על הסורבים, ורדיפתם הופסקה. בתחילת שנות ה-50 ממשלת גרמניה המזרחית בעידוד הסובייטים הכינה תוכנית להקמת אוטונומיה סורבית, אולם הרעיון זכה לתמיכה מועטה מצד הגרמנים והסורבים.
המשטר המזרח-גרמני טיפח את המורשת הסורבית, הוקם משרד מיוחד שנועד להכיר את התרבות הסורבית לאוכלוסייה הגרמנית, הוקמו בתי ספר דו-לשוניים, והסורבים נהנו מאוטונומיה תרבותית.
[עריכה] דמוגרפיה
מכיוון שמוצא אתני לא מתועד על ידי הרשויות בגרמניה קשה לאמוד את מספרם של הסורבים. אולם הערכות מדברות על בין 10,000 ל-30,000 דוברי סורבית (שכמעט כולם דו-לשוניים) וכ-60,000 אנשים שמחשיבים את עצמם כסורבים.
הסורבים מתגוררים במדינות הגרמניות ברנדנבורג וסקסוניה.
