נאציזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף נאצים)

הנאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא כינוי לאידאולוגיה שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. האידאולוגיה הנאצית כללה השקפה גזענית בדבר עליונותם של "גזעים" אנושיים מסוימים על פני אחרים, ודגלה בדיכוי ואף השמדה של "גזעים נחותים", לעומת שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים".

המפלגה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר החלה ליישם את הנאציזם זמן קצר לאחר עלייתה לשלטון בגרמניה בשנת 1933. היא נותרה האידאולוגיה השלטת בגרמניה עד כניעת השלטון הנאצי ב-1945 בתום מלחמת העולם השנייה.

הדגל הנאצי- צלב הקרס

הנאציזם הוכרז כבלתי חוקי בגרמניה לאחר נפילת המשטר הנאצי, והפך לטאבו בחברה הגרמנית. כך, יש איסור על שימוש בסמלים נאציים, איסור על הקמת ארגונים התומכים בנאציזם וחשדנות כלפי רעיונות המזכירים במשהו רעיונות מהאידאולוגיה הנאצית. בכל זאת, קבוצות קטנות של תומכי האידאולוגיה הנאצית עדיין ממשיכות להתקיים בגרמניה ומחוצה לה. אנשי הקבוצות האלה ידועים בכינוי נאו נאצים ("נאצים חדשים").

[עריכה] האידאולוגיה הנאצית

אדולף היטלר, אוסטרי שהיגר לגרמניה והקים את התנועה הנאצית, מתאר את פיתוח האידאולוגיה הנאצית בספרו "מיין קאמפף" (Mein Kampf "המאבק שלי"). לדבריו, הוא הגה את האידאולוגיה הנאצית מתוך מעקב אחר הפוליטיקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא האמין שהמגוון האתני והלשוני החליש אותה. כמו כן, בעיניו הדמוקרטיה היא שיטת שלטון מחלישה, משום שהיא מעניקה כוח למיעוטים אתנים שמנסים לפורר את המדינה.

האידאולוגיה הנאצית משלבת יסודות של כמה שיטות פוליטיות אנטי-דמוקרטיות שהיו פופולריות באירופה בין שתי מלחמות העולם.

יסודות מן הפאשיזם - ההשקפה כי העם הוא יחידה אורגנית שבה כל פרט צריך להזניח את טובתו האישית ולהחשיב רק את האינטרס הלאומי, כשהאינטרס הלאומי נקבע על ידי המנהיג. המנהיג אינו נבחר, אלא הוא דמות נעלה שנועדה להנהיג, ולכן יש להעריץ אותו ולסור למרותו. ההשקפה הפאשיסטית רואה במדינת הלאום בראשות המנהיג ערך עליון, ופגיעה בגבולותיה הגאוגרפיים פשע חמור. מצב של שלום נתפס בהשקפה זו כסוג של ניוון, בשעה שיכולת צבאית ומלחמה נתפסים כביטוי לחיוניות של העם ושל המדינה.
יסודות מן הסוציאליזם - האדאולוגיה הנאצית גורסת כי רווחים כספיים חייבים לבוא מעבודה ומיגיעה. השקעת כסף לצורך קבלת ריבית או דיבידנד נתפסת כפסולה. כמו כן הנאציזם דוגל בצמצום הבעלות הפרטית על רכוש ועל הון, ובהלאמת תאגידים ואמצעי ייצור. בתחום זה דומה הנאציזם לקומוניזם, אבל בין התנועות הנאצית והקומוניסטית שררה איבה קשה בכל שנות קיומו של הנאציזם.
יסודות של "תורת הגזע" ו"דרוויניזם חברתי" - השקפה כי יש היררכיה בין הגזעים והעמים. הגזע המובחר, הגזע הארי, נועד לשלוט בעמים אחרים, ורשאי להשתמש בכוח העבודה שלהם ובמשאביהם לצרכיו. עמים מסוימים - יהודים, צוענים - יש להשמיד, כיוון שהם מסכנים את הגזע הנבחר. הנאציזם דוגל באאוגניקה קיצונית. לפי השקפת הנאצים יש להשמיד, או לכל הפחות לעקר, אנשים נכים, חולים במחלות פסיכיאטריות, אנשים בעלי מוגבלות שכלית, ואנשים שהוגדרו כ"אנטי-סוציאליים", למשל הומוסקסואלים. בפרט יש להקפיד שלא יבואו במגע עם בני הגזע הנבחר, כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע".

הנאציזם גורס, כי אומות שלא מסוגלות להגן על גבולותיהן מוכיחות כי הגזעים שיצרו אותם הם נחותים. היטלר טוען כי האומות העליונות צריכות מרחב מחיה (Lebensraum) כדי לשגשג על חשבון אומות נחותות. הוא נותן כדוגמה את ההתפשטות האמריקאית על חשבון העמים האינדיאנים כאומה שמקימה לעצמה מרחב מחיה על חשבון הילידים הנחותים.

הנאצים רואים את המולדת כבסיס לאומה ואת המדינה כאמצעי לקיומה. גישה זו מצדיקה סיפוח שטחים למדינת הלאום ממדינות אחרות בהם גרים דוברי גרמנית (לדוגמה: אזורים בצ'כיה). בעיניהם, עמים ללא מדינות, כגון היהודים והצוענים, הם "גזעים טפילים". ולכן, "גזעים עליונים" יוכלו להתחזק באמצעות סילוק "גזעים טפילים" ממדינתם.

[עריכה] עקרונות יסוד באידאולוגיה הנאצית

דרוויניזם חברתי – מלחמת-קיום בין בני-אדם ובין עמים.
פולקיזם – לאומיות - האומה כערך עליון והמדינה כאמצעי לקיומה (ההפך מפשיזם). ה"פולק" פירושו העם הגרמני המאוחד בקשר דם טהור, עם שרואה עצמו נעלה ורווי בשליחות היסטורית תחת מנהיגות הפיהרר. תרבות ה"פולק" הגרמני במדינה הפולקיסטית מדגישה את עליונות הגזע הארי ושמירה על ערכיו ההיסטוריים והמסורתיים.
אליטיזם – מצוינות, בחירת המוכשרים ביותר, נגד דמוקרטיה ושוויון. היררכיה חדשה: אדונים- מנהיגי המפלגה הנאצית הגרמנית, מעמד בינוני- חברי מפלגה, ההמון הגרמני, בני-נכר משועבדים (הזרים יהיו לעבדים), תת-אדם (גזעים נחותים).
מוסר חדש – עדיפות הגזע העליון, אי-שוויון בין גזעים ובין פרטים. שימור הגזע על ידי תרבות והשבחת גזע (אאוגניקה).
אדם חדש – מבחינה ערכית- אלים, אכזרי, עשוי לבלי חת, גאה, אמוציונאלי- היפוך ערכים מהמקובל בתקופה.
סדר חדש – בכל אירופה המבוסס על כוח, לפי גזענות ואליטיזם.
ה"פיהרר" – המנהיג עליון לכל וסמכויותיו בלתי מוגבלות. איננו אחראי כלפי איש או מוסד. כוחו נובע מהגזע, מהתכונות, מהכריזמה, מהשירות למען הגזע והמדינה. המנהיגות חלה על כל המדינה- ממורים בכיתה עד למנהל בית-חרושת.
"מרחב מחיה" (Lebensraum) – העם הגרמני חייב שטח להתפתחותו (ריבוי טבעי ושיפור כלכלי), ולכן יתרחב למזרח ויחדש את הרייך בן אלף השנים באמצעות הרייך השלישי. להשגת השטח יש להשתמש בכוח, כלומר, לשפוך דם על מנת לחזק את הקשר לשטח הכבוש.
אנטישמיות - מכל ה"גזעים" השנוא על היטלר ביותר, הנחות ביותר לפי האידאולוגיה שלו, הוא ה"גזע" היהודי. הם היו המטרה העיקרית של הנאצים, בתאוריה ובמעשים. ניתן להציג את תפיסתו של היטלר כלפי היהודים כדיכוטומיה ביניהם לבין ה"גזע הארי העליון.