סטפנוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


סטפנוס השני
(לעתים "סטפנוס השלישי")
(715; רומא
 - 27 באפריל 757; רומא) (בגיל 41 בערך)
La donacion de Pipino el Breve al Papa Esteban II.jpg
מתת פפין הגוץ לאפיפיור סטפנוס השני
האפיפיור ה-92
תקופת כהונה 26 במרץ 752 - 27 באפריל 757 (5 שנים ו-4 שבועות)
הקודם בתפקיד זכריאס (האפיפיור הנבחר סטפנוס לא כיהן בפועל)
הבא בתפקיד פאולוס הראשון

סטפנוס השני (מת ב-27 באפריל 757) כיהן כאפיפיור בין השנים 752 ו-757. בחלק מרישומי הכנסייה הוא מכונה סטפנוס השלישי, שכן האפיפיור שקדם לו, האפיפיור הנבחר סטפנוס, נפטר משבץ מוחי שלושה ימים לאחר שנבחר לכס הקדוש ולפני שהוכתר באופן רשמי. החל משנת 1960 הוסר זה האחרון מרשימת האפיפיורים וסטפנוס השלישי כונה "סטפנוס השני" לאלתר. לפיכך, ההיסטוריונים של הכנסייה מכנים אותו "סטפנוס השלישי (השני)". תקופתו של סטפנוס מסמלת את המעבר מן האפיפיורות הביזנטית לאפיפיורות הפרנקית.

סטפנוס נולד למשפחת אצולה רומית, משפחת אורסיני ובבגרותו מונה לדיאקון. לאחר מותו של האפיפיור הנבחר סטפנוס הוא נבחר פה אחד לאפיפיור, והפך בכך לאפיפיור ה"מערבי" הראשון מזה זמן רב, לאחר שליטה כמעט מוחלטת של האימפריה הביזנטית במינוי האפיפיורים.

סטפנוס זכור בהיסטוריה בעיקר בשל העובדה שהוא ביקש עזרה מפפין הגוץ במאבקו נגד הלומברדים, אשר כבשו את האקסרכיה של רוונה ב-751 ואיימו לכבוש גם את רומא. האפיפיור לא יכול היה לקבל עזרה מהאימפריה הביזנטית, מכיוון שיחסי הכס הקדוש עם השושלת הסורית ששלטה על האימפריה היו רעועים והאימפריה עצמה הייתה עסוקה במאבקים מול בית עבאס. כל מה שקונסטנטינוס החמישי יכול היה להציע לאפיפיור הוא משלוח מתווך אשר ילווה את האפיפיור בדרכו לפגישתו עם אייסטולף מלך הלומברדים בפאביה. כאשר פגישה זו לא הובילה לכדי פשרה, לא נותרו בפני קונסטנטינוס החמישי אפשרויות לסייע לאפיפיור.

כך, לא נותרה לסטפנוס ברירה, אלא לפנות לפפין ולבקש שיגן על הכס הקדוש. סטפנוס אפילו עבר את האלפים (בשנת 754) והגיע לפריז על מנת לטעון באופן אישי בפני פפין. על פי כותבי הכרוניקות של התקופה, סטפנוס לבש בגדי אבלות והשתחווה לרגלי פפין, על מנת לשכנעו. ב-6 בינואר 754 סטפנוס קידש (מחדש, לאחר שהאפיפיור זכריאס כבר עשה זאת ב-751) את פפין כמלך השושלת הקרולינגית ובניו קרל וקרלומן כיורשיו. בתמורה, פפין נטל על עצמו את תפקיד מגן הכנסייה מול הלומברדים. הוא נלחם בלומברדים והשיב את רוונה לידי הכס הקדוש, אך הותיר את מלכי הלומברדים על ממלכתם. לאחר מותו של אייסטולף, היה סטפנוס בעמדת כוח שאפשרה לו להשפיע על מינוי מלך לומבדריה החדש, דזידריוס.

לקשרים אלה בין פפין לבין האפיפיור משמעות רבה. ראשית, הטריטוריה ש"העניק" פפין לאפיפיור, הקרויה מתת פפין, היא זו שמאוחר יותר הפכה למדינת האפיפיור והיוותה בסיס לוותיקן של ימינו. שנית, קשרים אלה הובילו מאוחר יותר לקשריו של בנו קרל הגדול עם הכנסייה, ולהמלכתו כ"קיסר האימפריה הרומית הקדושה".

האפיפיור פאולוס הראשון, שירש את סטפנוס, היה אחיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
זכריאס (האפיפיור הנבחר סטפנוס לא מונה רשמית)
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
פאולוס הראשון