בזיליקת פטרוס הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בזיליקת פטרוס הקדוש
Petersdom von Engelsburg gesehen.jpg

בזיליקת פטרוס הקדוש

מיקום Flag of the Vatican City.svg קריית הוותיקן
שיוך בנצרות נצרות קתולית
שנת הקמה 1626
מעמד כנסייתי בזיליקה גדולה
ארכיטקט דונטו ברמנטה
רפאל (צייר)
אנטוניו דה סאנגלו
מיכלאנג'לו
ויגנוליה
ג'יאקומו דלה פורטה
קרלו מדרנו
ג'ובאני לורנצו ברניני
סגנון אדריכלי בארוק ורנסאנס
גובה מרבי 138 מטר
אורך 220 מטר
רוחב 150 מטר
קואורדינטות 41°54′8″N 12°27′12″E / 41.90222°N 12.45333°E / 41.90222; 12.45333קואורדינטות: 41°54′8″N 12°27′12″E / 41.90222°N 12.45333°E / 41.90222; 12.45333
(למפת קריית הוותיקן רגילה)
פנים הכנסייה
הפייטה מאת מיכלאנג'לו, הנמצאת בבזיליקה

הבזיליקה האפיפריורית של פטרוס הקדושלטינית: Basilica Sancti Petri), ידועה רשמית באיטלקית כ-Basilica Papale di San Pietro in Vaticano או בפשטות בזיליקת פטרוס הקדוש היא המבנה המרכזי של קריית הוותיקן. בזיליקת פטרוס הקדוש היא הכנסייה הגדולה בעולם, ויכולה להכיל בתוכה עד כ-60,000 איש. היא ידועה כ"כנסיית האם" של הנצרות הקתולית ונחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות. היא תוארה כ"מחזיקת מקום ייחודי בעולם הנוצרי" וגם כ"גדולה מכל כנסיות העולם הנוצרי". במסורת הקתולית, היא מקום קבורתו של פטרוס הקדוש, שהיה אחד משנים עשר השליחים של ישו ולפי המסורת גם הבישוף הראשון של רומא ולכן גם הראשון בשושלת האפיפיורית.

המסורת ומספר ראיות היסטוריות אומרות כי קברו של פטרוס הקדוש ממוקם ממש מתחת למזבח של הבזיליקה. מסיבה זו, רבים מהאפיפיורים נקברו בבזיליקת פטרוס הקדוש משחר התקופה הנוצרית.

בזיליקת פטרוס הקדושה היא אתר צליינות ידוע, בשל הפולחן הדתי המבוצע בה וכמו כן גם בשל ההקשרים שלה להיסטוריה הדתית הנוצרית. הקשרים לאפיפיוריות, לקונטרה-רפורמציה, והקשריה עם מספר אמנים ידועים, שהידוע מביניהם הוא מיכלאנג'לו. כמבנה ארכיטקטורי, הבזיליקה ידועה כמבנה הגדול ביותר של תקופתה. בניגוד לאמונה הרווחת, הבזיליקה אינה קתדרלה, מאחר שאינה מקום מושבו של בישוף. מעמדה הכנסייתי המדויק הוא בזיליקה אפיפיורית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת, בשנת 317, כלומר כ-250 שנה אחרי מותו, הועברו עצמותיו של פטרוס הקדוש מהקטקומבות אל המקום בו על פי האמונה התבצעה צליבתו. במקום נבנתה כנסיייה כבר במאה ה-4.

הכנסייה נבנתה על אדמה בוצית ליד הטיבר ובמהלך השנים נטו קירותיה כתוצאה מגלישת הקרקע.

בשנת 1505 החליט האפיפיור יוליוס השני לבנות במקום בזיליקה גדולה וחדשה. את התכנון הראשוני הוא מסר לג'וליאנו די סנג'אלי (Giuliano da Sangallo) אולם למרות ביטחונו כי יוזמן לבנות את הבזיליקה, ביטחון שהסתמך הן על יוקרתו בבניית מבנים קודמים והן על ידידותו עם האפיפיור, גילה סנג'אלי כי דונטו ברמנטה מתחרה בו. ברמנטה שבנה את הטמפייטו (כנסייה קטנה) של סן פייטרו אין מונטוריו הוכיח בפרויקטים קודמים חדשנות ויכולת ביצוע.

האפיפיור העדיף את התוכנית של ברמנטה, שהתבססה על צלב יווני על פני התוכנית של סנג'לי שהתבססה על צלב לטיני.

בנייתה של הבזיליקה הנוכחית, שנבנתה על הבזיליקה הישנה של קונסטנטינוס, החלה ב-18 באפריל 1506, והסתיימה ב-18 בנובמבר 1626.

פנים הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלדקינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קברו של פטרוס מוצבת חופה ("בלדקינו", באיטלקית) המורכבת מארבעה עמודים, אשר עוצבה על ידי הפסל האיטלקי ג'ובני לורנצו ברניני ונמצאת בדיוק מתחת לכיפת הבזיליקה. עמודי הבלדקינו מצופים בקישוט ספירלי, דבר שנותן תחושה של עלייה למעלה. בבארוק התחושה היא אנטי סטאטית, אין קווים ישרים אלא קימוטים, גלים, שבירות, קיפולים וכדומה. הבלדקינו נעשה כתוספת לאחר השלמת הבנייה (לא תוכנן במקור) מאחר שקנה המידה הגדול של הכנסייה לא איפשר לצופה לחוש את חווית המקום בפריים אחד אלא תוך הזזת הראש כלפי מעלה ולכן הבלדקינו שימש כאיזון פרופרציונלי.

אפסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחורי האפסיס יש חלון ובו פסל של אור, זו הפעם הראשונה שמישהו מנסה לתאר את קרני האור. הקרניים מפוסלות מברונזה ובמרכז יש חלון דרכו זורם אור שמש אמיתי המשפיע על הקרניים המפוסלות כדי שיראו אמיתיות. בנוסף, יש בפסל גם צורות של עננים ועליהם מלאכים כדי להקנות תחושה שמיימית של גן עדן.

במרכז האפסיס יש כיסא - הכיסא הריק של פטרוס. האפיפיור ממלא את מקומו של פטרוס, שממלא את מקומו של ישו. במרכז האפסיס יש חלון שבמרכזו מפוסלת יונה שמסמלת את רוח הקודש.

הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר פטרוס הקדוש שתוכננה על ידי ברניני היא אליפטית ויש לה מבנה של זרועות החובקות את המאמינים. תכנון הכיכר נעשה מתוך הבנה של הפרספקטיבה של מי שעומד מול הכנסייה על מנת ליצור תחושה שהכיכר הרבה יותר גדולה. פרט לכך הכיכר אכן ענקית ומסוגלת להכיל מאות אלפי בני אדם. במרכז הכיכר עומד אובליסק בגובה 25 מטרים ושתי מזרקות.

הזרועות הן אכסדרה מקורה של עמודים כדי להגן מפני הגשם בחורף והשמש בקיץ. על ריצפת הכיכר יש צורה של שמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]