סרטי הריסות

סרט הריסות (בגרמנית: Trümmerfilm) הוא כינוי של תת-סוגה בקולנוע הגרמני, המתייחס לסרטים שנעשו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. סרטים אלו, המתארים מדינה בשיקום, מקבילים באידאולוגיה ובאסתטיקה שלהם לנאו-ריאליזם האיטלקי.

סרטי הריסות נעשו במשך תקופה קצרה אחרי מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1946–1949, ושיקפו את תקופת המעבר של גרמניה, מנפילת הרייך השלישי ועד לפירוקה לשתי מדינות. בתקופה זו נוצרו כ-15 סרטים שניסו לשקף את הלך הרוח במדינה המנסה להשתקם לאחר המלחמה, את ההתמודדות עם העוני, ההריסות, והטראומה בגרמניה לאחר המלחמה. הסרטים עסקו בנושאים מגוונים, כמו נוכחות הנאצים בחברה בסרט "הרוצחים שבינינו" (Die Mörder sind unter uns, וולפגנג שטאודטה, 1946), החיים תחת שלטון הנאצים ומצבה הפיזי של גרמניה בכלל וברלין בפרט, בסרט "Berkiner Ballade" (תרגום מילולי: "בלדה ברלינאית", רוברט אדולף סטמלה, 1948) והחיים בעיי החורבות והסתגלות אחרי המלחמה בסרט "Irgendwo in Berlin" (תרגום מילולי: "אי-שם בברלין", גרהרד למפרכט, 1946).

תוכן

סרטי ההריסות, כפי שמרמז שמם, תיארו עירוניות גרמנית בחורבות, את הריסות ההפצצות ואת השיקום וההתחדשות העירונית שעתידה לבוא על העיר. הסרטים צולמו מחוץ לאולפנים, על רקע נופה העירוני של גרמניה ההרוסה, עובדה שהקנתה לצילום איכויות של סרט דוקומנטרי. לעיתים, השחקנים בסרטים אלו, לא היו שחקנים מקצועיים (non actors).

סרטים מרכזיים כמו "גרמניה שנת אפס" משנת 1948, "הרוצחים שבינינו" משנת 1946 והסרט "אי-שם בברלין" משנת 1946, זכו להצלחה קופתית וביקורתית גדולה. עם זאת, הקהל הגרמני חש מיצוי מסרטי ההריסות, שטיפלו בבעיות החברתיות העגומות ודרשו מבט מדוקדק לאחור אל העבר הנאצי. בעקבות פינוי ההריסות ותקופת הנס הכלכלי, הקהל תבע עשייה קולנועית חדשה שתביט קדימה אל עבר עתידה הפורח כלכלית של המדינה.

יוצרים מרכזיים

• גרהרד למפרכט (Irgendwo in Berlin)
• הלמוט קאוטנר (In Jenen Tagen)
• וולפגאנג שטאודטה (Die Mörder sind unter uns)

קישורים חיצוניים

• Lost in the Rubble