סתוונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסתוונית
Sitvanit01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: שושנאים
משפחה: סתווניים
סוג: סתוונית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Colchicum

סתוונית (שם מדעי: Colchicum, ניקוד:סִתְוָנִית) היא סוג במשפחת הסתווניים (Colchicaceae, בעבר שויכה למשפחת השושניים). מיני הסתוונית הם גאופיטים הנפוצים במערב יבשת אסיה ובחלקים מחופיו של הים התיכון. לפרחי הסתוונית שישה עלי עטיף, שישה אבקנים, ושלושה עמודי עלי. שחלת הפרח נמצאת מתחת לאדמה.

עלי הסתוונית, הפקעת שלה והזרעים שלה הם רעילים, בהכילם את האלקלואיד קולכיצין (Colchicine). לשורשים והזרעים מיוחסות סגולות רפואיות זה זמן רב, שכן מפיקים מהם מנות קטנות בהן משתמשים כתרופה לטיפול בשיגדון.

הסתוונית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה העברי של הסתוונית ניתן לה ככל הנראה בהשראתו של המין הנפוץ באירופה, Colchicum autumnale (סתיו בלטינית - Autum). הצורה 'סתוונית' מקורה במשנה, שם הוזכר "חומץ סתווניות" (משנה, מסכת תרומות, י"א, ג). מאז, הוצעו כמה וכמה שמות לפרח זה, שהסתמכו על עובדות שונות ומיוחדות. לדוגמה, אפרים הראובני, בוטנאי ישראלי, הציע את השם "מבשר החורף", שהוא תרגום מילולי של שם הפרח מערבית. ב-1929 הפרח הוזכר ביומן-נוער, ושם הוא מכונה "סתווית" ואף "בר-יורה", בשל הופעתו לאחר הגשם הראשון, הלא הוא היורה. באותה שנה ציין מורה לטבע כי בתחילת שנות ה-20 נקרא השם "חבצלת", ולאחר מכן הוא הציע את השם המקובל כיום, סתוונית.

בישראל גדלים עשרה מינים מהסוג סתוונית:

המין הנפוץ ביותר בישראל הוא סתוונית היורה, אותה ניתן למצוא בסלעים ובבתות בצפון הארץ ומרכזה. סתוונית ירושלים גדלה על קרקעות כבדות בצפון הארץ ומרכזה, ואילו את סתוונית הנגב ניתן למצוא, כפי שרומז שמה, בצפון הנגב וכן במדבר יהודה. כל מיני הסתוונית הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק בישראל.‏[1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים הגדלים בר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סתווניות מרחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]