עליית מי העומק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בשל הרוח הנושבת במקביל לחוף בחצי הכדור הדרומי (כדוגמת חופי פרו, שם נושבת הרוח צפונה), הסעת אקמן יכולה להביא לתנועה של מים מפני השטח 90º לשמאל, ולגרום בעקבות זאת לעליית מי העומק.

עליית מי העומקאנגלית: Upwelling), או נביעה, היא תהליך בו מי עומק עולים מעומק האוקיינוס. התהליך מביא מי עומק עשירים בנוטריאנטים (חומרים אורגניים שהם שרידים של בעלי חיים וצמחים שמתו) ודלים בחמצן אל פני השטח. התהליך ההפוך הוא "שקיעת מי שטח" או "down welling".

עליית המים נובעת מתהליכים שונים:

  • תנועת המסוע הימי
  • נביעה חופית - נובעת מהשפעת הרוח באזור החוף. אם הרוח נעה לאורך החוף וכוח קוריוליס פועל על המים החוצה מהחוף (למשל בסופת הוריקן), מי השטח ינוע לעומק הים ומי עומק יעלו ויתפסו את מקומם.

עליות מי עומק ידועות קיימות לחופי פרו, כאשר בדרכו של זרם הומבולדט צפונה גורמים שילוב של רוחות מן היבשה, זרמים עליונים, צורת מדף היבשת ותנועת כדור הארץ לעליית מי העומק. יחד עם עליית מי הים הקרים ממעמקים עולים אל פני השטח חומרים מזינים (נוטריאנטים). חומרים מזינים אלו גורמים לצמיחה עשירה של פיטופלנקטון (סוג של אצות המסוגל לבצע פוטוסינתזה) שהם השלב הראשון בשרשרת המזון. מן הפלנקטון ניזונים הדגים הקטנים, (בעיקר דגי עפיאן (אנשובי Engraulis ringens)), שמהם ניזונים הדגים הגדולים יותר. הדגה המרובה מהווה בסיס לתעשיית הדיג הנרחבת של פרו. באל-ניניו העליות נחלשות ופוריות המים יורדת. במצב זה מי השטח חמים יחסית למי העומק שעולים שם, ולכן האידוי מוגבר ויש יותר משקעים מהרגיל באזור היבש. נביעה דומה קיימת במזרח אפריקה.

נביעה מרכזית אחרת קיימת באזור חצי האי ערב, וקשורה לתופעת המונסון. בקיץ צפוני, הרוחות נעות לכיוון צפון מזרח וגורמות לנביעה לאורך מזרח אפריקה. בחורף הצפוני הרוחות נעות בכיוון ההפוך וגורמות לנביעה באזור החופים המערביים של הודו.

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.