חצי האי ערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום לוויין של חצי האי ערב

חצי האי ערבערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום מערב אסיה בצומת בין אפריקה לאסיה, מזרחית לאתיופיה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל וירדן, ודרום-מערבית לאיראן. חופי חצי האי ערב הם הים האדום מדרום-מערב ומפרץ אילת (הידוע גם בשם מפרץ עקבה בשפות שונות), הים הערבי מדרום-מזרח; ומפרץ עומן והמפרץ הפרסי מצפון מזרח.

בחצי האי ערב נמצאות המדינות הבאות:

לעתים נקרא חצי האי ערב בשם המזרח התיכון, אך מונח זה כולל בדרך כלל את חצי האי ערב בתוספת הסהר הפורהלבנט ומסופוטמיה).

ערב הסעודית תופסת את רוב שטחו של חצי האי ערב. רוב אוכלוסיית חצי האי ערב גרה בערב הסעודית ובתימן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי האי ערב שוכן כולו ברצועת המדבריות העולמית. בשל כך אזור זה אינו משופע בגשמים, ובהיעדר קרבת ים עם מים חמים או גבהי הרים השטח הינו צחיח מאוד. מתוך שטח המתקרב ל2.5 מליון קמ"ר, אחוזים בודדים - פחות ממאה אלף קמ"ר, נהנים מגשם הניתן לניצול ואגירה על ידי בני האדם. שאר השטח המישורי הענק שולט בחצי האי ערב והינו מדברי לחלוטין. מדבר רובע אל חלי הינו מדבר החולות הגדול בעולם. פינה קטנה במזרח חצי האי - באזור הרי עומן זוכה אף לכמויות סבירות של גשמים המאפשרות התיישבות חקלאית למרגלות ההרים. מעבר לאקלים המדברי השולט ביותר מ 90% משטח חצי האי ישנה חריגה באקלים באזור תימן - שם לחות חודרת מכיוון האוקיינוס ההודי מגיעה לאזור הרי תימן ויוצרת גשם מונסוני.

החקלאות המסורתית נמצאת בדרום מערב חצי האי לאורך הרי עסיר עד תימן ובהרי עומן, והיא מבוססת על מרעה נוודים, חקלאות מדרגות ודייג. רק עם הפיתוח המואץ שחל בעשורים האחרונים מתפתחת בחצי האי ערב חקלאות המתבססת על הטפלת מימי הים.

הדמוגרפיה של האזור בנויה סביב משטר המים, ומרבית אוכלוסיית חצי האי משתכנת סביב ההרים הואדיות או מעיינות. מרבית אוכלוסיית מרכז חצי האי החיה בתוך המדבר הינה אוכלוסיית נוודים והינה מקור שבטי הנוודים הבדואים.

בעשורים האחרונים עם פריחת כלכלת הנפט והגז שהזרימה כסף רב לאזור, באזורי המפרץ הפרסי שהיו שוממים בעבר החלה להתרחב האוכלוסייה על ידי בניית ערים מודרניות. גם ריאד שהייתה בעבר נווה מדבר במרכז המדבר הערבי הפכה לעיר גדולה ומפותחת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה מ-1707 המראה את חצי-האי ערב (מהספרייה הדיגיטלית העולמית)

באזורי תימן פרחו ממלכות רבות עד תחילת האסלאם. הן היו מושתתות על גידולים חקלאיים ייחודיים לאזור כמו לבונה, מור ותבלינים האופיינים לאזורים טרופים. קשרי מסחר בתבלינים ובשמים הפכו את אזור דרום חצי האי לפורח מבחינה כלכלית. לאורך הרי עסיר לכיוון צפון התפתח לו נתיב הבשמים שסיפק למדינות הים התיכון תבלינים ובשמים אקזוטיים. אזור תימן הושפע מהמתרחש באפריקה. האמפריות בחבש ובאתיופיה מצאו את אזור תימן כנגיש למסחר וגם כאזור עליו ניתן להשפיע. עם כניסת הנצרות לאתיופיה, התנהלו מספר מלחמות דת בתימן בה הייתה מעורבות של יהודים בניסיון להשפיע על הדת במקום. עם עליית האסלאם הפך כל חצי האי למוסלמי, ולמעט היהדות, לא הורשתה אף דת אחרת להתקיים בחצי האי. דווקא עליית האסלאם סימלה את דעיכתו של דרום האי - תימן. מרכז הכובד עבר למכה ומדינה ומשם דרך שלטון החליפים עברה האימפריה המוסלמית לכיוון עיראק ודמשק. הפתיחות של הגבולות במזרח התיכון, וחיבור פרס הקווקז טורקיה עד לצפון אפריקה וספרד גרם לשקיעה בדרום חצי האי כשמכה ומדינה נהנות במעט מפריחת האסלאם. המהפכה השנייה שהתחוללה באזור הגיעה מכיוון מציאת שדות הנפט בחצי האי. עם תחילת המאה ה-20 ומלחמת העולם הראשונה, החלה חלוקה מחודשת של המדינות באזור וגורם הנפט הפך לחלק עיקרי בהתפתחות המדינות והכלכלה באזור. תוך כמה עשורים, הלך והתגבר כוחן של מדינות חצי האי בהתבססותן על הנפט. למעט תימן (שהייתה בעבר הממלכה המבוססת של חצי האי), שאר מדינות חצי האי החלו לפרוח כלכלית לפי יחס כמות הנפט שבאדמתן.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הכלכלה באזור חצי האי מבוסס על נפט וגז כבר עשורים רבים. מדינות המפרץ הפרסי השוכנות בחצי האי ערב נחשבות לעשירות במיוחד. כיום מנסות מדינות המפרץ הפרסי לפתח משאבים אנושיים באוכלוסייה המקומית ולנסות לייצר כלכלה נוספת של היי טק ותיירות.

יהדות חצי האי ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות חצי האי ערב

בערב חיו קהילות יהודיות גדולות. מגדולי התנאים חיו או ביקרו בערב כמו רבן יוחנן בן זכאי, רבי חנינא בן דוסא, רבי עקיבא ונראה שאף תלמידו שמעון התימני. בערב הסעודית חיו מספר שבטים יהודיים שחיו חיי נדודים. עם עלייתו של מוחמד והאסלאם היו כמה עימותים איתם. סביר להניח כי שבטים אלה הביאו לראשונה את המונוטאיזם לחצי האי. בתימן היו קהילות יהודיות גדולות. עם עליית הנצרות באפריקה הייתה קיימת ממלכת יהודים בחימר. יוסף ד'ו נואס היה מלך יהודי שניסה להגן מפני הפלישה הנוצרית מחבש ונכשל, ההגמוניה היהודית דעכה עם נפילת הממלכה היהודית. ובתקופת האסלאם, היהודים נחשבו כנתינים הנדרשים לחסות והגנה.

החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החי מעניין ויחודי. הוא כולל למשל עקרב אנדמי,קופים קדומים,ויונקים גדולים כמו ערוד,פרא,יען, ועוד הרבה. בעבר האזור היה גשום ולח ובהתאם היה החי והצומח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחריין נמצאת על אי סמוך לשטח היבשתי של חצי האי, אבל בכל זאת מוגדרת כחלק ממנו, כמדינה בחצי האי ערב.