זרם הומבולדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרם הומבולדט (או זרם פרו) הוא זרם ימי קר באוקיינוס השקט, ליד חופה המערבי של אמריקה הדרומית. קרוי על שמו של המדען הגרמני שגילה אותו אלכסנדר פון הומבולדט.

מסלול הזרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת זרם הומבולדט

מקורו של הזרם סמוך לקצה הדרומי של צ'ילה. הזרם האנטארקטי הקר המקיף את יבשת אנטארקטיקה כנגד כיוון השעון (ככל הזרמים הימיים בחצי הכדור הדרומי), נתקל ביבשת אמריקה הדרומית ושולח שלוחה צפונית שהיא זרם הומבולדט. מליחות המים בזרם נמוכה יחסית לאוקיינוס, והזרם משתרע עד למרחק של כ-1,000 ק"מ מהחוף. מהירותו של הזרם איטית, כ-20 ק"מ ליום, והוא משנע בין 10 ל-20 מיליון ממ"ק מי ים לשנייה.

הסבר לתופעת "עליית מי העומק" האופיינית לזרם הומבולדט

בחלקו הדרומי זורם זרם הומבולדט בעומק, אך בדרכו צפונה גורמים שילוב של רוחות מן היבשה, זרמים עליונים, צורת מדף היבשת ותנועת כדור הארץ לתופעה הקרויה באנגלית Upwelling, ובעברית "עליית מי העומק" או "נביעה". הרוחות יחד עם תּוֹצָא (אפקט) קוֹרְיוֹלִיס (השפעת ההטיה של סיבוב כדור הארץ) גורמות להעברת שכבת מי הים העליונים מן החופים לכיוון מרחבי הים. המים הכבדים יותר של זרם הומבולדט מתרוממים מן המעמקים כדי למלא את החסר. תופעת עליית מי העומק של הזרם מתרחשת מול חופי פרו כל השנה, אך מוגבלת לאביב ולקיץ מול חופי צ'ילה בשל תזוזת הרמה האטמוספירית הסובטרופית במהלך הקיץ.

סביב קו הרוחב 4° דרום, סמוך לקו המשווה, פונה זרם הומבולדט מערבה, ושם, באזור איי גלאפגוס הוא נפגש עם הזרם המשווני החם ויוצר את אחת התופעות המעניינות באוקיינוסים. המים הקרים והירוקים מן הדרום נפגשים במים הכחולים של קו המשווה ויוצרים מערבולות, קצף ורחשים. מכאן ממשיך הזרם תחת השם הזרם המשווני הדרומי עד לגינאה החדשה ואוסטרליה.

השפעת הזרם על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הזרם קרים ב-8°C מהאוקיינוס באותם קווי רוחב. המים הקרים מצננים גם את האוויר. לדוגמה, הטמפרטורה הממוצעת בקאלאו (הנמל של לימה בירת פרו), הנמצאת בקו הרוחב 10° דרומית לקו המשווה, היא 18°C בלבד. המים הקרים גורמים לערפילים תכופים מצד אחד, ולעצירת גשמים מצד שני. זרם הומבולדט הוא הגורם הישיר להיווצרות המדבר הצחיח ביותר בעולם, המדבר החופי של צ'ילה, האטאקמה.

איי גלאפגוס מושפעים מזרם הומבולדט בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. אז הוא גורם לירידה בטמפרטורה ולתופעה של אינוורסיה כתוצאה מהרוחות הדרום־מזרחיות החמימות. עננים נמוכים מכסים את פני השמים רוב היום וטפטוף קל בלבד יורד בהרים. תקופה זו קרויה באופן פרדוקסלי "התקופה היבשה".

הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרם הומבולדט הוא מערכת אקולוגית ימית פורייה ביותר. תופעת "עליית מי העומק" גורמת למים הקרים העשירים בנוטריאנטים (חומרי מזון - (זרחות, חנקות וכו' שהצטברו במעמקים) לעלות אל פני השטח. המינרלים בצירוף עם אור השמש מקיימים שרשרת מזון ענפה המתחילה בפלנקטון הגדל בשפע במי הים העשירים במזון. מן הפלנקטון ניזונים הדגים הקטנים, (בעיקר דגי עפיאן (אנשובי Engraulis ringens)), שמהם ניזונים הדגים הגדולים יותר. הדגה המרובה מהווה בסיס לתעשיית הדיג הנרחבת של פרו. 18-20% מכלל כמות הדגה בעולם מקורה בזרם הומבולדט. הדגים העיקריים הם: דגי אנשובי, סרדינים (Sardinops sagax), מקרלים, בוניטו (Sarda sarda) ומרלוזה (Merloccius gayi).

עופות ימיים הניזונים אף הם מהדגה העשירה נוהגים לקנן על איים לחופי פרו, שם הם מוגנים יחסית מטורפים. לשלשת העופות, הניזונים מדגים, עשירה בחנקות. מזג האוויר היבש והחם שהוא תוצאה של השפעת זרם הומבולדט על האקלים, מייבש את הלשלשת וכך נוצר הדשן הטבעי העשיר ביותר, הגואנו, שהיה מקור הכנסה משמעותי לפרו במאה ה-19.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן הדגים ניזונים עופות רבים:

כמו כן ניזונים מהדגים גם יונקים ימיים רבים:

קיומו של זרם הומבולדט הקר באיי גלאפגוס הוא המאפשר הימצאותם של כלבי ים ופינגווינים במקום כה צפוני כמו קו המשווה.

אל ניניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מתרחשת תופעת אל ניניו (ENSO: El Niño-Southern Oscillation), זרם הומבולדט מוחלף בזרם ימי חמים, דל בחומרי מזון, הגורם להעלמות הפלנקטון, וכתוצאה מכך למוות המוני של דגי האנשובי וכל בעלי החיים התלויים בהם למחייתם. במים פושט ריח ריקבון עז והדיג נפגע קשה. מצד שני גורמת התופעה לממטרים כבדים יוצאי דופן באזורי החוף הצחיחים בדרך כלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קנת בראוור, ממלכות הים ספריית מעריב 1992
  • לנרד אנגל, הים סדרת טיים-לייף ספריית מעריב
  • צבי הרמן, הים ומעמקיו הוצאת הקיבוץ הארצי 1985