פאג"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פאג"י (ראשי תיבות: פועלי אגודת ישראל, ויש גורסים: פורשי אגודת ישראל) הייתה תנועה אידאולוגית ופוליטית שבשלהי 1939 פרשה מאגודת ישראל על רקע התנגדותה התקיפה יותר לתנועה הציונית. יש להבחין בינה לבין פועלי אגודת ישראל (פא"י) שנחשבה בעלת זיקה מסוימת לציונות לעומת אגודת ישראל הלא-ציונית ופאג"י האנטי-ציונית‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה בשנת תרצ”ט (1939) על ידי קבוצת עסקנים חרדים ובראשה אברהם אליהו מוקוטובסקי (לימים התפרסם בשמו הספרותי אליהו כי טוב), אברהם טרגר ושלמה אייזנברג. לאחר פטירתו של אייזנברג הצטרף להנהגת התנועה אברהם פרשן‏[2]. התנועה החדשה שילבה אידאולוגיה שעיקרה התנגדות לציונות ולממסד הציוני, יחד עם פעילות עסקנית שכללה בניית שיכונים לחרדים במחירים מוזלים (כגון שיכון פאג"י בירושלים) ודאגה לפועל החרדי. התנועה עמדה מאחורי הקמת אחוזת נפתלי בגליל התחתון.

במשך מספר שנים הוציאה תנועת פאג"י ביטאון משלה, "הקול", שנערך על ידי אוריאל צימר ואחרים.

פאג"י זכתה לאהדה מסוימת מכמה רבנים בולטים, כמו החזון איש, הרב דב בריש ווידנפלד והרב יוסף צבי דושינסקי.

בבחירות לכנסת הראשונה לא הצטרפה פאג"י לחזית הדתית המאוחדת והתמודדה באופן עצמאי תחת השם "רשימת חרדים". לדברי ראשי התנועה, תמך בה החזון איש תמיכה לא-רשמית. היא לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת השנייה, בשנת 1951, חברו אנשי פאג"י להקמת מפלגה ספרדית-אשכנזית משותפת בשם "אמוני ישראל", אולם גם הפעם לא עברה הרשימה את אחוז החסימה. בבחירות לעיריית ירושלים בנובמבר 1950 התמודדה הרשימה בנפרד מהחזית הדתית וזכתה במנדט אחד‏[3].

במהלך השנים הבאות התפרקה התנועה, וראשיה פנו איש איש לדרכו. מוקוטובסקי פרש למפעלו הספרותי, צימר ופרשן ירדו מהארץ, וטרגר המשיך בפעילותו כקבלן פרטי בירושלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם פאג"י ניתן על ידי מייסדיה כדי לבדל אותה מפועלי אגודת ישראל (פא"י), אולם עם השנים, לאחר שפאג"י נעלמה מן הנוף הפוליטי החרדי, נוסף לתנועת פועלי אגודת ישראל גם הקיצור פאג"י, וכך נוצר בלבול בין השתיים.
  2. ^ שלושת ראשי פאג"י כונו "שלושת ה'אברהמים'".
  3. ^ ילקוט הפרסומים 130, עמוד 362-363