אליהו כי טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם אליהו מוקוטובסקי כי טוב

אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה איש חינוך, עסקן ציבורי וסופר חרדי פורה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם מוקוטובסקי נולד בעיר ורשה שבפולין (בעת הולדתו בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) למיכאל ורחל מוקוטובסקי, מחסידי הרב צדוק הכהן מלובלין. בילדותו עברה המשפחה לעיירה אופולה לובלסקי. בהיותו כבן 17 שנה עקר לוורשה, שם עסק במלאכת כפיים, בלימוד בבית המדרש ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת צעירי אגודת ישראל בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים בתלמוד ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים. למד אצל הרב יוסף ביגון, ששלח אותו ללמוד דרכי חינוך אצל יאנוש קורצ'אק.

נישא להינדא רבקה, אחותו הצעירה של אלכסנדר זושא פרידמן ומיד לאחר מכן בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, והצטרף לפועלי אגודת ישראל (פא"י). כעבור מספר שנים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים ופוליטיים עם הנהגת אגודת ישראל ותנועת הבת שלה פועלי אגודת ישראל, פרשו כי-טוב וכמה מחבריו מפא"י והקימו את תנועת פאג"י (גם אלו ראשי-תיבות של פועלי אגודת ישראל). במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות מאמרים תחת כינויים שונים בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתונה היומי של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם בשמו הספרותי אליהו כי טוב, אשר לימים אומץ על ידו כשמו הרשמי.

בשנת ה'תש"א הקים את בית הספר החרדי לבנים "שילה" וניהל אותו כשמונה שנים.

בשנת 1951 עמד בראש רשימת "אמוני ישראל" לכנסת השנייה. שמונה עשרה שנה לאחר עלייתו לישראל התאכזב כי-טוב מן העסקנות הציבורית ופרש מכל פעילות פוליטית. יסד הוצאת ספרים קטנה בשם "א", דרכה פרסם את ספריו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר בכתיבה ובעריכה. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת ה'תשנ"א הוציא חתנו חנוך בן ארזה את כל ספריו בהוצאה מחודשת בעזרת יד אליהו כי טוב, בית הוצאת ספרים שהקים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]