פנציקלידין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פאנציקלידין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנציקלידין
Phencyclidine structure.svg
Phencyclidine-from-xtal-3D-balls.png
שם IUPAC
1-(1-phenylcyclohexyl)piperidine
מזהים
מספר CAS 77-10-1
PubChem 6468
ChemSpider 6224
נתונים כימיים
נוסחה C17H25N 
מסה מולקולרית 243.387 גרם למול
זמן מחצית חיים 7-46 שעות
בטיחות
מעמד חוקי

בישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים סימן ב'. בארצות הברית נכלל ב-Schedule II


צורות שונות של הPCP, מומס במים, או טהור.

PCP או בשמו המדעי פאנציקלידין - Phencyclidine (קיצור לשמו הארוך יותר: פנילציקלוהקסילפיפרידין - Phenylcyclohexylpiperidine), הידוע גם בכינויו "אבק מלאכים" (Angel Dust). זהו סם דיסוציאטיבי והלוצינוגני (גורם הזיות). שימושו הרפואי הוא בהרגעה והרדמה. נוסחתו הכימית של ה-PCP היא C17H25N ומסתו המולרית היא 243.4 גרם למול. סם זה גורם לתחושת ניתוק מהסביבה, לחוסר רגישות לכאב, בלבול, אובדן עכבות, ובמקרים חריגים התקפים פסיכוטיים רצחניים וקואורדינציה נמוכה מאוד או אף בלתי אפשרית.

בשל תופעות אלו הוא מוגדר כסם מסוכן לשימוש. בארצות הברית נכלל הסם ב-Schedule II, ובישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים כסם סימן ב'.

כימיה ורוקחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-PCP הוא סם הרדמה והרגעה דיסוציאטיבי והלוצינוגני מקבוצת הסמים הכוללת גם קטמין וטילטמין.

מבחינה טוקסולוגית, PCP נחשב לניורוטוקסין המזיק לתפקוד המוח. נזקי הסם ניכרים בחלקים שונים של מערכת העצבים כגון מערכות הקליטה‏[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-PCP נוסה לראשונה אחרי מלחמת העולם הראשונה כסם מרדים בניתוחים. אך בגלל תופעות לוואי הוא נדחה משימוש רפואי עד שנות החמישים, עת נוסה מחדש בבני אדם תחת השם "סרניל" (Sernyl). עד מהרה נדחה הסם בשנית בשל תופעות הלוואי. לאחר מכן נעשה ניסיון למכרו כסם הרדמה וטרינרי בשם סרנילן, אך הוא נדחה. בשנות השבעים הוכנס החומר לרשימת החומרים המסוכנים האמריקנית. בשל זמן מחצית חיים ארוך בגוף האדם, ובשל תופעות הלוואי שלו הסם לא ראוי לשימוש רפואי. ה-PCP נספג ברקמות שומניות ומפורק במטבוליזם לחומרים אחרים הנקראים PCHP, PPC וPCAA. כאשר הסם נצרך על ידי עישון, הוא מתפרק בחלקו לחומרים PC ופיפרידין.

תיאור תגובת פירוק הפאנציקלידין

השפעות חריגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

PCP עלול לגרום להשפעות מעוררות פלצות שאינן ידועות בסמים אחרים. קיים ויכוח מתמשך האם מדובר במקרים בודדים ונדירים או בתופעה נפוצה יותר.
השפעה חריגה אחת היא התקפים פסיכוטיים רצחניים אצל משתמשי PCP שאין להם רקע של פסיכוזה או סיכון. קיימים מספר מקרים מתועדים היטב בהם משתמשי PCP רצחו אנשים קרובים ויקרים להם, תוך ביתור הקורבן באופן מתודי. במקרה אחד הרוצח הדחיק את המאורע בעוצמה כה רבה, עד שאף חקירה, טיפול וסם-הרפיה לא הציפו זיכרון של המאורע, בו רצח את חברתו לחיים. עשרות שנים לאחר מכן חווה הרוצח (שלאחר הרצח אושפז במוסד סגור) אירוע מוחי שהשיב את זיכרון הרצח לפרטי פרטיו. הרוצח לא יכול היה לעמוד בזיכרון המזעזע וניסה שוב ושוב לשים קץ לחייו.
השפעה חריגה נוספת היא הפעלת כוח שנראה הרחק מעבר ליכולת האנושית, כגון עקירת שיניים בידיים חשופות. ייתכן שהשפעה זו קשורה ליכולתו של הסם להחליש את תחושת הכאב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]