הלוצינוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלוצינוגן הוא המינוח המקצועי לקבוצת סמים פסיכואקטיביים המסוגלים לגרום להזיות (הלוצינציות) המתבטאות בשינויים סובייקטיביים בתפיסה, במחשבה, ובדמיון.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוח, כמו כל איבר אחר בגוף, מתפקד בעזרת תגובות כימיות מסוימות. התגובות נוצרות על ידי גירויים המנותבים למוח בעזרת החושים. אפשר לשנות את כימיית המוח על ידי הוצאת חומרים הנוטלים חלק בתגובות הכימיות. במקרה כזה, יגיב הגוף לגירוי שאינו קשור עם העולם החיצוני. החושים קולטים גופים שלמעשה אינם שם, ומתעלמים מגופים הנמצאים שם. התוצאות הן הזיות (האלוצינציות - שפירושו בלטינית 'לתעות ברחבי המוח').

צמחים מסוימים מכילים חומרים כימיים המסוגלים לגרום לתעתועי חושים. הקקטוס פיוטה, מיני צפצפה שונים, צמח הדטורה, חפורית הפקעים, עשב חיטה, ופטריות שונות, לדוגמה, מכילים חומרים כאלו. לפעמים נאכלים צמחים אלו בפולחני דת, משום שתעתועי החושים נחשבים להצצה חטופה לעולם אחר.

השפעות שליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב סמי ההזיה, כמו LSD, אינם גורמים לתלות והתמכרות פיזית, והם בעלי פוטנציאל התמכרות נפשית ברמה נמוכה מאוד לחוויה שגורם הסם.‏[1][2]

השפעות על המצב הנפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מעידים על כך, שבמקרה הספציפי של סמי הזיות, יש משמעות כבדת משקל למצב הנפשי שבו נמצא המשתמש בסם. המשמעות היא, שאנשים בעלי הפרעות נפשיות גבוליות, עלולים להיפגע פגיעה נפשית קבועה כתוצאה מהשימוש. התגובות הנפוצות ביותר באנשים בעלי מחלות נפש, הן של דיכאון, התקפי חרדה, ופראנויה (תחושה של רדיפה). למרות זאת מחקרים הוכיחו שאם המשתמש נמצא במצב נפשי בריא , שקט , רגוע , מאוזן ומוכן לחוויות החוויה לרוב תהיה חיובית ומהנה.

עבריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב סמי ההזיות, אסורים בשימוש בישראל, על פי פקודת הסמים המסוכנים. על פי החוק, מדובר בעבירה פלילית גם לסוחר בהם וגם למשתמש בהם.

סוגי סמים הלוצינוגניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • LSD (אסיד) - סם בעל עוצמה רבה. ב-1943 חקר הכימאי השווייצרי אלברט הופמן תרכובת אורגנית הנקראת 'דיטילאמיד חומצתי ליסרגי' וכמה גבישים הצטברו על קצות אצבעותיו. במקרה נגעו האצבעות בשפתותיו ואחרי זמן קצר נתקל הכימאי בהשפעות הפסיכואקטיביות של הסם. יום שלם עבר עד שחזר למצבו הרגיל. הוא החל במחקרים מדוקדקים ומצא שכמויות מאוד קטנות של החומר הכימי יכולים לגרום להזיות. מנת LSD ממוצעת היא 100 מיקרוגרם , מה שעושה את הLSD לסם הפסיכואקטיבי החזק ביותר שנודע לאדם. השם קוצר אחרי זמן מה לשלוש אותיות, ומאחר שהמילה הגרמנית לחומצה היא זאורה, ומאחר שהופמן היה דובר גרמנית, היה הקיצור LSD.
  • פסילוציבין - החומר הפעיל בפטריות פסילוציבין , פועל באופן דומה לאל אס די.
  • מסקלין - סם הלוצינוגני המצוי במספר זני קקטוסים.
  • סלוויה דיוינורום - צמח המכיל כמות קטנה של החומר הידוע למדע כ"סלוינורין A" , כשצורכים את התמצית המרוכזת של צמח הסאלוויה בעישון , החומר גורם להזיות פנימיות ולתחושת "ניתוק" מהמציאות.
  • 2C-C-NBOMe - סם הלוצינוגני בעל עוצמה רבה, השפעותיו דומות לאלו של LSD, והוא פעיל החל ממינון של 200 מיקרוגרם, מה שהופך אותו למעט פחות עוצמתי מ-LSD.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jefferson M. Fish. Drugs and Society: U.S. Public Policy. Lanham, MD: Rowman & Littlefield, 2006, 149–162. ISBN 0742542459. 
  2. ^ Recreational Drug Toxicity, at Claremont Graduate University website
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.