פוטיפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פּוֹטִיפַר שַׂר הַטַּבָּחִים הוא דמות מקראית המוזכר לראשונה כאשר קנה את יוסף הצדיק בבראשית פרק ל"ז פסוק ל"ו.

פוטיפר במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא מסופר כי פוטיפר קנה את יוסף מיד המדנים, ואשתו ניסתה לפתות את יוסף. במדרש נכתב כי אשתו הייתה מגדת עתידות, רואה בכוכבים, וראתה כי עתידים להיוולד לה ילדים משותפים מיוסף. אך הטעות שלה הייתה שהיא לא דייקה בנבואתה. אכן נולדו מיוסף מנשה ואפרים אך מה שהיא לא ראתה היה שהם נכדיה מבתה החורגת אסנת, אשר נאמר שהייתה בתם של דינה בת לאה ושכם בן חמור.

פוטיפר במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ופוטיפר היה מסורס (לפי רש"י הוא היה מסורס טבעי, מאחר שניסה לעשות עם יוסף מעשים מגונים) לפי הפשט היה מסורס מטעם המלך פרעה מאחר שהיה קרוב למלכות - ניסתה אשת פוטיפר לשכב עם יוסף כדי להביא ממנו ילדים.

על פי המדרש אחרי ששכם בן חמור אנס את דינה בת יעקב נולדה לה בת בשם אסנת, אך יעקב אבינו שלח אותה מהבית עם כתב יחוס למצרים, ואחרי שיוסף כבר היה בכלא במצרים אימץ אותה פוטיפר כבת. אחרי שיוסף עלה לשלטון נתן לו אותה פוטיפר לאשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]