יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף פותר החלומות במצרים, בציור מאת פטר פון קורנליוס
דמותו של שמי היורד למצרים על פי ציור בקבר מצרי בבני חסן, שימו לב לכותונת הפסים

יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל. במסורת נקרא גם יוסף הצדיק. על פי המקרא נקרא בשמו, מכיוון שרחל שהייתה עקרה שנים רבות, ראתה בו סימן לבן נוסף. "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (בראשית ל כד).

יום הולדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת היהודית, יוסף נולד בא' בתמוז[1] ויש אומרים בכ"ז בתמוז[2].

הבן האהוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסיפור המקראי‏[3] יוסף היה בן הזקונים של יעקב מאשתו אהובתו רחל, לה היה זה הבן הבכור, ולכן יעקב אהב אותו אהבה יתירה, והעניק לו כתונת פסים. אהבה זו גרמה לקנאה גדולה. בנוסף, הלשין יוסף על אחיו בפני אביהם - והם שנאו אותו בשל כך.

על פי המשך המקרא, חלם יוסף חלום ובו הוא ואחיו אוספים שעורים בשדה, ולפתע אלומתו של יוסף קמה, ניצבת על עומדה, ואלומות השעורה של כולם משתחוות לאלומת השעורה שלו. המשמעות הייתה ברורה: כל האחים יבואו להשתחוות ליוסף, והוא ימלוך עליהם או ישלוט בם. יוסף סיפר את חלומו לאחיו, ושנאתם אליו גדלה בשל חלום זה. לאחר מכן חלם יוסף חלום נוסף: בו 11 הכוכבים, יחד עם השמש והירח, באים להשתחוות לו. הפעם הייתה המשמעות רחבה יותר: לבד 11 הכוכבים (=האחים, השבטים), יבואו גם השמש (האב, יעקב) והירח (האם[4]) להשתחוות ליוסף בסופו של דבר. יוסף סיפר גם חלום זה לאחיו. אחיו לא הגיבו לסיפור החלום, ויוסף שב וסיפר את החלום לאביו בפניהם. יעקב הגיב בגערה: "הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה"‏[5]?. על פי רש"י, הגערה נועדה לשכך את קנאתם של האחים על ידי יצירת הרושם כי החלום הוא חלום שווא. לכאורה, מכיוון שאימו של יוסף - רחל - נפטרה כבר, הרי שאין אפשרות כי החלום יתקיים. אולם, מיד בהמשך נכתב "ואביו שמר את הדבר". מכך ניתן ללמוד, על פי רש"י, כי יעקב כן האמין שביום מן הימים החלום יתגשם.

מכירת יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכירת יוסף

לאחר עניין החלומות, שלח יעקב את יוסף לראות את שלום אחיו שנדדו עם הצאן לאזור שכם ועמק דותן. האחים הבחינו בו מרחוק וקראו זה לזה: הנה בעל החלומות הלזה בא - ועתה לכו ונהרגהו!‏[6] ראובן, הבכור מנע מהם לבצע את הרעיון, והם השליכו אותו לבור. לאחר מכן הלך ראובן לשמש את אביו.

יהודה הוסיף ואמר: "מה בצע כי נהרגהו", הוא הציע למכור את יוסף לשיירה של ישמעאלים שעברה במקום, שמכרו אותו למצרים. וכך הגיע יוסף למצרים. כשראובן חזר והבחין בנעשה הוא הבין שמוכרחים לעשות משהו כדי להסתיר את הדבר מאביהם הזקן. הם שחטו גדי עיזים, טבלו את כתונת יוסף בדם, ובאו אל יעקב ושאלוהו: הכתונת בנך היא זו? יעקב, הנדהם ביכה את מות יוסף באומרו "חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף"‏[7].

יוסף במצרים ונסיון אשת פוטיפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף במצרים

יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר שר הטבחים - משרי פרעה‏[8]. לאחר שהתברר כאיש ארגון מוצלח הוא הושם להיות אחראי על בית פוטיפר. אשת פוטיפר שחשקה לקיים יחסי אישות עם יוסף, ניסתה פעמים מספר לשכנעו בדברים, אך יוסף סירב בהתמדה. לבסוף ביום חג מקומי, נותרה אשת פוטיפר בבית בתואנה שהיא חולה וקיוותה לנצל את ההזדמנות כדי לתפוס ביוסף ולגרום לו לשכב עמה. יוסף ברח מהבית ובגדו נשאר בידה. אשת פוטיפר שחששה מהגילוי המרעיש, קרי: נסיונה לבגוד בבעלה, האשימה את יוסף בנסיון לאנוס אותה. ועקב כך הוא הושם בבית הסוהר.

ה' שוב עמד לימינו, והוא נשא חן בעיני שר בית הסוהר, שמינה אותו לשרת את שר האופים ושר המשקים, שנכלאו בשל רשלנות בהכנת מאכלי המלך‏[9]. כאשר שניהם חלמו חלומות מוזרים, פתר להם יוסף את החלומות: שר האופים יתלה, ואילו שר המשקים יקבל חנינה וישוב למשרתו. יוסף מבקש ממנו לזכור לו חסד ולשחררו מבית האסורים, אך בפועל, שר המשקים שוכח את יוסף.

לאחר שנתיים‏[10], כאשר פרעה חולם חלומות שלא היה פותר להם, נזכר שר המשקים בנער העברי היושב בבית הכלא, וממליץ לפרעה להיעזר בשירותיו כדי לפתור את החלום.

יוסף כמשנה למלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף חושף את זהותו לאחיו, גוסטב דורה

יוסף פתר בהצלחה את חלום פרעה: שבע שנות שבע יגיעו לעולם, ולאחריהן שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון מזדרז יוסף ומציע לפרעה לאגור מזון בזמן השבע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה מתפעל עד מאוד מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, וממנה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון. התפקיד הרשמי של יוסף: המשנה למלך.

בספר בראשית פרק מ"א פס' מ"ה משנה פרעה את שמו של יוסף לצָפְנַת פַּעְנֵחַ. יש האומרים שפירושו של שם זה הוא "מגלה נסתרות" (יוסף פירש את חלומו של פרעה).

יוסף מבצע בהצלחה את המשימה, הוא אוגר אוצרות מזון רבים, ומוכר אותם ליושבי מצרים. כל משך זמן זה, הוא מחכה שאחיו יבואו מצרימה, על מנת לפגשם. לאחר זמן רב, הם אכן הגיעו כדי לקנות מזון במצרים, ואז יוסף העליל עליהם שהם מרגלים. לראיה, הם היו צריכים להביא את אחיהם הקטן - בנימין כדי להוכיח שכוונותיהם חיוביות.

לאחר שבנימין ירד מצרימה (ראה פרשת ויגש), האשים אותו יוסף בגניבת הגביע שלו, ולבסוף התגלה אל אחיו: "אני יוסף אחיכם - העוד אבי חי"? (בראשית, מ"ה ג').

הוא ממהר לשלוח שלוחים אל אביו, והוריד אותו בכבוד רב מצרימה. משהגיע למצרים עם כל אחיו, הקצה להם מקום מיוחד - ארץ גושן, שם הם התגוררו בשלום ובשלוה.

לאחר פטירת אביו יעקב, נפטר גם יוסף, לאחר 80 שנות מלכות במצרים, כאשר הוא מבקש מאחיו להעלות את עצמותיו לארץ ישראל, כאשר יגאל אותם האלוקים.

בניו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף נשא לאישה את אסנת ביתו של פוטי-פרע כהן און. על סיפור אהבתם ונישואיהם מסופר בחיבור יוסף ואסנת בספרים החיצוניים. שני בניו של יוסף מאסנת: אפרים ומנשה, התפצלו והיו לשניים משבטי ישראל על פי דברי יעקב, שרואה בהם בנים שלו, "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: (ספר בראשית פרק מ"ח ה')

יוסף הפך בתרבות היהודית לסמל לאדם שבתבונתו ואמונתו מחלץ את עצמו משפל תחתיות ומהמצב הנואש ביותר להיות שליט הארץ. חז"ל ראו בו דמות של צדיק, שמתגבר על יצריו ומעביר על מידותיו ואינו נוקם ונוטר על עוולות שנעשו לו. אפשר לראות בסיפור גדולתו של יוסף, מעבר ממשפחתיות ללאומיות, בכך שיוסף "מתאמן" בתכסיסי מלכות ושלטון במצרים, כהכנה ליצירת עם.

מקום קבורתו של יוסף מיוחס למצבת קבר הממוקמת בפאתי העיר שכם, סמוך למחנה הפליטים בלאטה, והמכונה קבר יוסף.

דמותו ההיסטורית של יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרפושית עם הכתובת "בן רע, יעקב-הר, נחון בחיים", שנמצא בתל שקמונה, כיום מוצגת במוזיאון הימי הלאומי

במצרים הקדומה מלכו 30 שושלות. האם השתמרה בזיכרון המצרי דמותו של יוסף, ואם כן, האם נוכל לדעת באיזו שושלת הוא חי?

יש המזהים את יוסף עם 'אמחותפ', המשנה למלך ג'וסר שחי בימי השושלת השלישית. על פי אסטלת הרעב שהיא כתובת ארכאולוגית, הוא ייעץ למלך ג'וסר כאשר באו על הארץ שבע שנות רעב. אחרים מזהים את יוסף עם סגנו של המלך אמנחותפ השלישי מהשושלת ה-18, שפיתח את תעלת 'בחר יוסף' שממערב לנילוס.

יש הסבורים כי יוסף בא למצרים בימיהן של השושלות החיקסוסיות (שושלות 16-15). שושלות אלו היו ממוצא שמי, מה שיכול היה להקל על יוסף להשתלב בהיררכיה המצרית. משושלות אלו לא נותרו כמעט כל תעודות, כך שאין כרגע ממצא המאשש או מכחיש השערה זו.

בסרט "פענוח יציאת מצרים" שנעשה בשנת 2006 והתעסק בחקר האמת ההיסטורית של יציאת מצרים, נטען כי יוסף הוא אחד משליטי החיקסוס שהשתמש בטבעת חותם שעליה מוטבע השם: "יעקבהר", לטענת הסרט זהו השימוש היחידי בשם עברי מהתנ"ך ("יעקב") בהיסטוריה של מצרים העתיקה.

הארכאולוג המצרי סעיד מוחמד ת'אבת פרסם שנתגלו מטבעות פרעוניות עם דמותו ושמו של יוסף, ובהם גם איורים של פרות ושיבולים[11].

השבטים בני יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבט מנשה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבט אפרים

יוסף בחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרי חסידות משתמשים הרבה בדמותו של יוסף לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. מידת ה"יסוד" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, "וצדיק יסוד עולם" (משלי י כה) הצדיק הוא יוסף. כמו כן באושפיזין ביום השישי של סוכות (או ביום הרביעי לפי מנהג הגר"א) נקרא "אושפיזין דיוסף" שהוא כנגד מדת היסוד. ובחסידויות שונות (בעלזא ועוד) עורכים טיש מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" ומתפללים שבזכותו תגיע הפרנסה לעם ישראל.

יוסף באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם גם כן נעשה שימוש ביוסף פותר החלומות.

סורה (פרק) מספר 12 בקוראן היא סורת יוסֻף (בערבית: سورة يوسف) והיא מספרת על יוסף ואחיו. הסורה מתחילה בפסוקים האלה (המספר מייצג את הפסוקים):

  • 3. יוסף אמר לאביו, אבי, ראיתי אחד עשר כוכבים ואת השמש והירח, ראיתים, והם סוגדים לי.
  • 4. אמר, בני, אל תספר את חלומך לאחיך פן יחרשו עליך רעה. הן השטן אויב מושבע הוא לאדם.
  • 5. כך יבחר בך ריבונך וילמדך את פשר סיפורי (החלומות) ויטה לך ולבית יעקב מלוא חסדו, כשם שלפנים נטה אותו במלואו לאבותיך, לאברהם וליצחק. הן ריבונך יודע וחכם.
  • 6. ביוסף ואחיו צפונים אותות לשואלים
  • 7. הם אמרו, הן יוסף ואחיו אהובים על אבותינו יותר מאיתנו, אף כי אנו הרבים והחזקים. אכן שרוי אבינו בתעייה גמורה.
  • 8. הירגו את יוסף או השליכוהו אי-שם בארץ, למען יסב אביכם את פניו אליכם לבדכם. אחריו תצלח דרככם.
  • 9. אז אמר אחד מהם, אל תהרגו את יוסף כי אם השליכוהו אל מחשכי הבור למען תאספהו אחת השיירות, אם יש בדעתכם לעשות כן.
  • 10. אמרו, אבינו, מדוע לא תבטח בנו כי נשמור על יוסף? הן רק את טובתו נבקש
  • 11. שלחהו עמנו מחר למען ישתובב וישחק, ואנו נשמרהו מכל משמר
  • 12. אמר, אם תיקחוהו איעצב אל לבי, וחושש אני פן יאכלהו הזאב בעת שתסיחו את דעתכם ממנו
  • 13. אמרו, אם יאכלהו הזאב בעוד אנו הרבים והחזקים, כי אז נלך לאבדון.

יש כאן מאפיינים מוכרים מהסיפור המקראי, ותוספות שלא מצוינות שם.

לפי אמונת האסלאם- התנ"ך, הברית החדשה והקוראן נכתבו באותו זמן על ידי האל על ה"לוח השמור" (בערבית: اللوح المحفوظ), שבשמיים, וירדו לארץ בזמנים שונים. על פי תפיסה זו, אין חשיבות לסדר הירידה של הכתובים, כיוון שכולם קדושים ונכונים. אי לכך, סיפור יוסף בקוראן מהווה, לפי המוסלמים, תוספת לסיפור המקראי ולא שולל אותו.

מסיבה זו, כאשר פרשנים מוסלמים רוצים לפרש למשל מי מהאחים אמר לא להרוג את יוסף (פסוק 9), יהיו שיחזרו לסיפור המקראי ויפרשו שיהודה (בערבית يهوذا. תעתיק: יהוד'א) הוא זה שהגן עליו. זאת, בהתבסס על הפסוק במקרא לפיו יהודה לא רצה להרוג את יוסף: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ" (בראשית ל"ז, 26).

יוסף בספרות ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יוסף לובש חולצת פסים", תצלום של הצלם הישראלי עדי נס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר היובלים, פרק כח פסוק לב
  2. ^ "דובר שלום" בסדור "אוצר התפלות" דף תנד.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז
  4. ^ כך ההבנה המקובלת. אך לדעת הרמב"ן (בראשית מג, כו) מדובר על בני ביתו של יעקב - נשיו ותולדותיו, ולדעת ר' יעקב צבי מעקלנבורג (הכתב והקבלה, שם) הירח גם הוא מייצג את יעקב, אם כי פן שונה באישיותו. הסבר נוסף אפשר למצא במאמר בוויקיטקסט.
  5. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק י'
  6. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים י"ט-כ'
  7. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ג
  8. ^ ספר בראשית, פרק ל"ט
  9. ^ ספר בראשית, פרק מ'
  10. ^ ספר בראשית, פרק מ"א
  11. ^ גילוי מטבעות מתקופת יוסף במצרים, 27 בספטמבר 2009