אסטרולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים".
סימנים של המזלות השונים

אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אצטגנינות) היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם. בפרט, מנסה האסטרולוגיה לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמים. הגופים השמימיים העיקריים שמשמשים את האסטרולוגים בחיזוי הם השמש, הירח, כוכבי הלכת במערכת השמש, נקודת האופק ונקודת רום השמיים. האסטרולוגיה והאסטרונומיה היו משולבות עד ימי הביניים, אך מראשית העת החדשה נדחתה האסטרולוגיה והיא נחשבת היום תורה פסבדו-מדעית.

האסטרולוגיה חדרה לרוב תרבויות העולם בצורה זו או אחרת, וניתן לראות ביטויים שלה לאורך כל ההיסטוריה בתרבויות שונות, הן בדתות המונותאיסטיות והן בדתות המאמינות במספר אלים (פוליתאיזם), שאף בחלקם הגדילו לעשות והעלו חלק מהמזלות לדרגת אלוהות.

החישובים הנערכים באסטרולוגיה כרוכים בחשבון אריתמטי וגאומטריה פשוטים ובאים למקם את הכוכבים בתאריכים ובזמנים נתונים לפי טבלאות מוכנות מראש. יש אסטרולוגים הטוענים כי ניתן לתת בסיס מדעי מוצק יותר לאסטרולוגיה, אך הקהילה המדעית המודרנית לא מתייחסת לאסטרולוגיה ברצינות. רוב האסטרולוגים מגדירים את מלאכתם אומנות הממזגת חישובים עם תפיסה אינטואיטיבית.

האסטרולוגיה המערבית קשורה קשר הדוק לתפיסות קוסמולוגיות גאוצנטריות, המעמידות את הכדור הארץ במרכז היקום ומבחינות הבחנה מהותית בין העולם הארצי לעולם השמיימי של כוכבי הלכת והשבת. תפישות אלה הופרכו עם התפתחות האסטרונומיה ופיתוח חוקי המכניקה הקלאסית. בעבר הייתה האסטרולוגיה קשורה קשר הדוק לתמונת העולם המדעית ולמעשה לא היה הבדל בינה לבין האסטרונומיה, אך עם הזמן האסטרונומיה התפצלה ממנה. כיום, עם התפתחות המערכות הממוחשבות המתקדמות, יש ענף מתפתח באסטרולוגיה המערבית המודרנית העוסק במפות הליוצנטריות.

מסורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגל המזלות בפסיפס שהתגלה בבית הכנסת בבית אלפא.

יש כמה מסורות שונות באסטרולוגיה. חלקן שותפות במאפיינים דומים משום העברתן של השיטות בין התרבויות, חלקן התפתחו בבידוד מוחלט ופיתחו גישות שונות לגמרי, אף שגם במקרים אלו קיימים קווים מקבילים מסוימים שכן שהמסורות מבוססות על אותן תופעות האסטרונומיות.

המסורות העיקריות באסטרולוגיה העולמית:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של האסטרולוגיה באה כנראה ממסופוטמיה החל מהאלף השלישי לפנה"ס. ניתן להתחקות אחרי שורשי האסטרולוגיה עד לתקופת בבל ואשור הקדומות (כ-1,500 לפני הספירה), שם היא הייתה אחת משתי שיטות ניבוי עתיד עיקריות, כאשר השנייה הייתה קריאה בכבד של חיות קורבן. השימוש באסטרולוגיה בשלב זה היה לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית והמשפיעים על הרווחה הכללית ופחות על ניבוי אירועים אישיים.

משערים כי האסטרולוגיה הבבלית החלה להיכנס לתרבות המערבית בתקופה ההלניסטית בראשית המאה ה-4 לפנה"ס. לפי המסורת הרווחת היה זה ברוסוס (Berosus) מהאי קוס אשר ייבא את האסטרולוגיה ליוון. את הקרקע לקבלת האסטרולוגיה הכינו הפילוסופים היווניים. הראשונים להשתמש ולפתח את האסטרולוגיה היו המלומדים, בעיקר האסכולה הסטואית. [1] בשלב זה החלו היוונים לפתח את האסטרולוגיה האישית, ה"הורוסקופ" (horoskopos מלשון hora - שעה, skopos - התבוננות) כתרשים של מיקומי הכוכבים בעת הלידה. הורוסקופ זה הושפע, ככל הנראה, מהחשיבה המיצרית שממנה הושפעו המלומדים שישבו באלכסנדריה העתיקה.[2] האסטרולוגיה הפכה לפופולרית ביוון רק במאה השנייה לפנה"ס.[3]

אחד הספרים המרכזיים באסטרולוגיה המערבית בזמן העתיק, הטטרביבלוס ("ארבעת הספרים"), נכתב על ידי החכם ההלניסטי תלמי, אבי השיטה הגאוצנטרית באסטרונומיה, ששלטה בכיפה עד ראשית העת החדשה. התפיסה האסטרולוגית של ימי הביניים הושפעה רבות מהפילוסופיה הנאופלטונית, שסברה כי העולם נובע מהאל דרך השכלים הנבדלים, אשר כל אחד מהם קשור לאחד מהספירות (כדורים) נושאות הכוכבים. באופן דומה, טענו האסטרולוגים המונותאיסטים כי באמצעות תנועות הכוכבים שולט האל באירועים בכדור הארץ. טענה זו, הופרכה על ידי המדע וכיום ידוע שהשמיים לא בנויים מספרות נושאות כוכבים.

כבר בימי הביניים הקימה על עצמה האסטרולוגיה מתנגדים רבים, שיצאו בעיקר נגד התפיסה הדטרמיניסטית הנובעת ממנה, לפיה הכול קבוע מראש ומעשיו של אדם אינם יכולים לשנות את גורלו. התנגדות עזה יותר עוררה המגיה האסטרלית - זרם באסטרולוגיה, לפיו כשם שהכוכבים משפיעים על המתרחש בעולמנו, יכולים בני האדם, באמצעות טקסים מסוימים, להשפיע עליהם ולבקש את חסדם. גישה זו הוכרזה על ידי הנצרות כעבודת אלילים.

אסטרולוגיה מערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרולוגיה המערבית המודרנית מבוססת על מפות אסטרולוגיות המחושבות לרגע מסוים, בדרך כלל רגע הלידה של בן אדם. המפות מנותחות לפי מערכי הכוכבים ומיקומם באזורי השמיים.

האסטרולוגיה המערבית מבוססת על השנה הטרופית (אסטרולוגיה טרופית) המבוססת על תנועת השמש בשמיים ללא תלות במיקום השמש במזל מסוים (אסטרולוגיה סידרית), באופן זה, מזל טלה מתחיל ביום השוויון האביבי, מזל סרטן מתחיל ביום הארוך ביותר בשנה, מזל מאזניים מתחיל ביום השוויון הסתווי ומזל גדי מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה.

סדר החשיבות בניתוח מפה אסטרולוגית הוא:

  • הזוויות הנוצרות בין הכוכבים, לפי סדר חשיבותם
  • מיקומי הכוכבים במזלות ובבתים

הכוכבים והנקודות החשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כוכבי הלכת באסטרולוגיה

האסטרולוגיה המודרנית משתמשת בעיקר בכוכבי הלכת ובנקודות הבאות. ההתחשבות בכוכבים ובנקודות נעשית על ידי התבוננות בזויות הנוצרות ביניהם, במזלות ובבתים בהם הם נמצאים.


שם סמל סוג משמעות מקובלת
השמש Sun symbol.svg כוכב אישי מסמלת את האישיות המודעת, התכונות המוחצנות והנלמדות במהלך החיים. מסמלת את הרצון המודע. השפעתה ניכרת בתכונות הרצויות בעיני האדם, ההולכות ומתפתחות לאורך חייו.
הירח Moon symbol crescent.svg כוכב אישי מסמל את עולם הרגשות. לעומת השמש, שהיא החלק המוחצן באישיות, הירח הוא החלק המופנם באישיות. מתייחס לנושאי משפחה, זכרונות, ורגש. הירח מסמל את תהליך בניית הזהות האישית.
כוכב חמה (מרקורי) Mercury symbol.svg כוכב אישי מסמל את יכולת החשיבה, קליטת העולם ובחינתו באמצעות השכל. איסוף נתונים על העולם והסקת מסקנות עובדתיות. מרקורי מייצג את יכולת ההתמצאות במרחב, קואורדינציה, תפיסה, יכולת תנועה ותקשורת מכל סוג.
נוגה (ונוס) Venus symbol.svg כוכב אישי בהתאם להתקשרותה למזל שור ולמאזניים, נוגה משקפת את המצב החומרי/כלכלי, ובמקביל גם את הכישורים החברתיים והרומנטיים.[4] ונוס מייצגת את הטעם והגישה לאסתטיקה, יחס לכסף וגישה חברתית ותרבותית. מקושרת אל הארכיטיפ הנשי.
מאדים (מארס) Mars symbol.svg כוכב אישי מרס מסמל את היכולת של אדם להוציא לפועל את רצון האישיות (רצון השמש). לבצע דברים. להילחם. היכולת של אדם להגן על עצמו ועל ענייניו. המוטיבציה, הדחף, ההעזה והאומץ. יוזמה ויכולת עשייה. למרס דרך פעולה ישירה וגלויה. השפעתו על כוכב הנמצא בסמוך מעוררת את נושאי הכוכב לפעולה, או שהכוכב הנמצא בסמוך יאפיין את דרך הפעולה של מרס. מקושר אל הארכיטיפ הגברי.
נקודת האופק המזרחי
(Ascendant)
ללא נקודה אישית זו נקודת תחילתה של מערכת הבתים, ומיוחסת לה חשיבות גבוהה בניתוח המפה. נקודת האופק מספקת פילטר דרכו שאר האלמנטים במפה מוצאים ביטוי. זוהי נקודת ההחצנה, המראה מה אנו מחפשים להחצין, וכיצד אנו מחצינים אותו. מיקום של כוכב בסמוך לנקודה זו, או בבית הראשון, מדגישה מאוד את האיכויות שלו באופי האדם.
נקודת רום השמיים
(Medium Coeli, MC)
ללא נקודה אישית נקודה לה מיוחסת חשיבות גבוהה בנוגע למעמד ולקריירה של האדם, היעדים , והמטרות הנשאפות.
צדק (יופיטר) Jupiter symbol.svg כוכב ציבורי כוכב הקשור בחכמה, הרחבת החיים, פילוסופיה, מוסר, דת ואמונה. קשור באופטימיות, מזל ואמונה בטוב. יופיטר קשור ביכולת לחשיבה בסמלים, תפיסה כולית ואינטואיציה.
שבתאי (סטורן) Saturn symbol.svg כוכב ציבורי כוכב הקשור במשמעת, חוק, אחריות. שאיפה. יכולת לסמן יעד ולהגיע אליו. שבתאי קשור במימוש וביצוע הלכה למעשה של ערכי המוסר שנרכשו קודם לכן באמצעות יופיטר. קשור בגבולות ומסגרות, הגבלה, מעמד, סמכויות. שבתאי קשור בניסיון ותוצאה ובמבנים קיימים שהוכיחו עצמם על פני זמן.
אוראנוס Uranus's astrological symbol.svg כוכב של דורות כוכב הקשור בקידום. התבוננות רחבה על החברה. ערכים נעלים. זכויות אדם וחי. כוכב של אצילות, קידמה, מודרניזציה. אוראנוס מאתגר את החוקים, המבנים והמסגרות אשר מומשו קודם לכן על ידי שבתאי. מביא את החדש. באופן אישי קשור ב'אני הגבוה' של האדם. יכולת נבואית.
נפטון Neptune symbol.svg כוכב של דורות כוכב הקשור בעולמות הרוחניים, בחמלה, הקלה, בחולמניות, אשליות, בלבול ואי-בהירות, טשטוש גבולות, אסקפיזם. מדבר על הצורך בהתפשטות הגשמיות, בויתור על האגו. התחברות לאלוהי. התחברות למקור. קשור באהבה ללא תנאי. קשור ביכולת להתחבר על התת-מודע הקולקטיבי, ולפיכך קשור גם בפרסום ואנשים מיתיים.
פלוטו Pluto's astrological symbol.svg כוכב של דורות כוכב הקשור באינטנסיביות וקיצוניות, באובססיות, בסודיות וחשאיות, בטראנספורמציה דרך מחזורי הרס ובנייה מחדש, ובמיניות. מדבר על דחפים עמוקים הנמצאים באדם מקדמת דנא. על מוקדי כוח וחולשה שבאדם. על פסיכולוגיה, תת-מודע ומעמקים.

המזלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלגל המזלות

גלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית בא לחלק את השמיים ל-12 חלקים שווים, החל מנקודת השוויון האביבית. המזלות באסטרולוגיה שואבים את שמם והגדרותיהם מקבוצות הכוכבים המקבילות להם, אם כי נדידתן של נקודות השוויון הביאה לכך שהמיקומים אינם חופפים יותר (כיום הבדל של כ-30° או סימן אחד שלם). משמעות המילה הלועזית לגלגל המזלות, זודיאק, היא "מעגל בעלי החיים" ביוונית.

המזלות באסטרולוגיה באים להגדיר תכונות בסיסיות לכוכבים בהתאם למיקומם בגלגל. כיום נפוץ השימוש הבלעדי במזל בו נמצאת השמש להגדרת תכונות אישיותיות לפי תאריך הלידה, במיוחד בעיתונים ובכתבי עת. היות שהאסטרולוגיה המערבית מתבססת על רכיבים שמיימיים רבים, אסטרולוגים רבים סולדים משימוש פשטני זה, במיוחד היות שהשפעתם של הזוויות הנוצרות בין הכוכבים השונים מקבלים משקל רב יותר מאשר המזלות בהם נמצאים אותם הכוכבים.

הזוויות בין הכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוויות הנוצרות בין הכוכבים והנקודות במפה האסטרולוגית מקבלים משקל רב ביותר. לכל זווית מוגדרת רמת דיוק בהתאם לחשיבותה, כאשר רבים מחשיבים דיוק גבוה יותר בזווית כמשקף את ההשפעה כחזקה יותר. כך למשל זווית של 92° בין נגה למאדים נחשבת ל"ריבועית" (90°) היות שלזווית בדרך כלל מתאפשרת רמת דיוק של 8°-10° +/-.

הזוויות העיקריות באסטרולוגיה הם:

  • צמידות (Conjunction)‏, +/- 8-10° - מייצג מיזוג בין ההשפעות המדוברות, לטובה או לרעה, כך שהן מהוות חלק בלתי נפרד אחת מהשנייה.
  • ניגוד (Opposition)‏, 180° +/- 8-10° - השפעה בדרך כלל שלילית, מעין "פיצול אישיות" בין ההשפעות המדוברות הפועל לרוב בצורה לא מודעת. מקושר להשפעות חיצוניות המשקפות סתירות פנימיות.
  • ריבוע (Square)‏, 90° +/- 8-10° - השפעה הנחשבת לשלילית, המשקפת מתחים פסיכולוגיים פנימיים בדרך כלל מודעים הנחווים ככעס, הפועלים כמעין דינמו היוצר אנרגיה רבה ומדרבן לפעולה.
  • שלשה (Trine)‏ 120° +/- כ-8° - זווית הרמונית, לעתים יותר מדי, המביאה עימה נוחות, מזל, כישרונות טבעיים, אם כי לעתים איכויות אלו מבוזבזות מחוסר כוח מניע.
  • שישייה (Sextile)‏ 60° +/- כ-6° - זווית הרמונית מינורית יותר. השפעתה דומה לזווית השלשה, אם כי שיתוף הפעולה בין ההשפעות נוטה להיות פורה יותר.

הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית (אסטרולוגיה)

מערכת הבתים באסטרולוגיה באה לחלק את השמיים (כולל האזורים המוסתרים על ידי כדור הארץ) מזווית הראיה של נקודה מסוימת על כדור הארץ, בשעה מסוימת (מדויקת) ביום או בלילה. החלוקה לבתים מתחילה לרוב מנקודת האופק המזרחי. החלוקה היא לשנים-עשר בתים, אשר גודלם עשוי להיות קבוע או משתנה בהתאם למערכת הבתים שבשימוש.

הבתים מייצגים אזורים ותחומים בחיים, והם מספקים פוקוס וכיוון לאנרגיות של הכוכבים והנקודות שבמפה האסטרולוגית.

הקשרי הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם לפי סדר 12 המזלות בגלגל והשפעתם.

  • הבית ה-1 - מיקוד על החצנת האישיות וההופעה האישית.
  • הבית ה-2 - מיקוד על הרכוש והמשאבים האישיים.
  • הבית ה-3 - מיקוד על תקשורת והסביבה הקרובה.
  • הבית ה-4 - מיקוד על המשפחה וחיי הבית.
  • הבית ה-5 - מיקוד על פעילות, יצירתיות וילדים. קשור לרומנטיקה.
  • הבית ה-6 - מיקוד על עבודה, שגרה ובריאות.
  • הבית ה-7 - מיקוד על קשרים בינאישיים וזוגיות.
  • הבית ה-8 - מיקוד על מאבקים וקונפליקטים רגשיים. קשור למוות ומיניות.
  • הבית ה-9 - מיקוד על הרחבת אופקים, קשר עם חו"ל, טיולים ומסעות, לימודים גבוהים.
  • הבית ה-10 - מיקוד על הצלחה בקריירה והשגת מעמד.
  • הבית ה-11 - מיקוד על קבוצות, חברים ופעילויות קבוצתיות והומניטריות.
  • הבית ה-12 - מיקוד על הנשמה, הרוח, בידוד.

מערכות הבתים באסטרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערכת שווה-בתים - בשיטה זאת כל בית הוא בן 30 מעלות בדיוק ומספר הבתים יוצר את המעגל של 360 מעלות. בשיטה זאת נקודת רום השמיים יכול להמצא בין הבתים 8-11 תלוי במיקום הגאוגרפי של המפה. זוהי השיטה הפשוטה ביותר והקלה ביותר ליישום.
  • מערכת פלסידוס (Placidus) - שיטה זאת ממקמת את נקודת רום השמיים כפותחת את בית 10 ומכאן מייחסת חשיבות לנקודת רום שמיים ומהותה. חסרונה של השיטה היא במיקומים גאוגרפיים צפוניים מאוד או דרומיים מאוד (מעבר לקווי רוחב 66 דרום או צפון) ולאנשים שנולדו בסביבות הקטבים של כדור הארץ השיטה לא מתאימה שכן גודל הבתים נעשה לא פרופוציונלי.
  • מערכת קוך (Koch) - שיטה הדומה לשיטת פלסידיוס ומתאימה לשימוש בקווים הגאוגרפיים של מדינת ישראל. לכן רב השימוש בשיטה זאת בקרב אסטרולוגים בארץ.
  • מערכת סימן-מלא (Whole sign)
  • מערכת רג'יומונטנוס (Regiomontanus)

האסטרולוגיה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסם של אישים יהודים לאסטרולוגיה הוא דו-ערכי, אם כי בלשון חז"ל אסטרולוגיה נקראת איצטגננות ויש לה קונוטציה שלילית.

בתלמוד בבלי[5] מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזל משפיע. הדעות התומכות הם של רב אשי שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". מובא שם גם סיווג של טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים. לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".

למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל". לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל.

ישנה גם תפיסת ביניים (בבלי מסכת נדרים דף לב, א) שגורסת כי למזל יש השפעה, רק למי שמאמין בו ומתעסק איתו, אבל מי שמתמים (מלשון תמים) את עצמו ונוהג על פי מה שראוי נמלט מגורל המזל. באותו מקום האסטרולוגיה נקראת נחש וניחוש, ויש לה משמעות שלילית שגובלת בעבודה זרה. בתפיסה זו כנראה הולך המהר"ל שאף מחלק בין השפעת המזל על היחיד לבין השפעתו על כלל ישראל. (חידושי אגדות - מסכת שבת)

בתורת הקבלה של ימי הביניים ישנה קבלה רחבה יותר של תורה זו והתאמתה לרוח היהדות בכלל ולקבלה בפרט, אשר לימים פיתחה מעין גרסה משלה לתורה זו ונקראת לרוב "אסטרולוגיה קבלית". בין אוהדי האסטרולוגיה בקרב חכמי היהדות ניתן למנות את הרמב"ן, הראב"ד ודון יצחק אברבנאל, לעומתם הרמב"ם היה ממתנגדיה.

האסטרולוגיה בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם פסק שהאסטרולוגיה היא ה'עינון' שנאסר בתורה, לרבות עשיית מעשה לפי הורוסקופ אסטרולוגי.‏[6] פוסקים אחרים סברו שיש לאסטרולוגיה יסוד, ואף שאסרו להוועץ באסטרולוגים "משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך", קבעו: עניין ש"אדם יודע שהוא כנגד המזל, לא יעשה ולא יסמוך על הנס"‏[7].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם התנגד בחריפות לאסטרולוגיה. דוגמה לכך ניתן לראות באגרת תימן שלו, שבה כתב:

"אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות - כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם. לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה".

הרמב"ם גם כתב בעברית איגרת שלימה בה הוא שולל נחרצות את האסטרולוגיה - האגרת לקהל מרסיי, הקרואה גם "אגרת אל חכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים".

ביקורת מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוגים מדעיים זוכה האסטרולוגיה לביקורת נוקבת. הדעה הרווחת בחוגים המדעיים כי האסטרולוגיה אינה יותר מאמונה תפלה. המדענים טוענים שרעיון שסידור אקראי של הכוכבים, שחלקם קרובים אלינו וחלקם רחוקים אך בקו ראיה עם אלו הקרובים, עשויים להשפיע על גורלו של אדם על כוכב לכת קטן הוא חסר כל הוכחה אמפירית. האסטרולוגיה פרחה כאשר היקום הידוע כלל בקושי את כדור הארץ וסביבתו הקרובה, והיא משתמשת בהשלכה דו ממדית של שמיים תלת ממדיים. מכיוון שלא מדובר ביקום קרוב אלא רחוק, הרי היכולת שלו להשפיע מועטה. לעתים מדובר בכוכבים במרחק אלפי שנות אור. כאשר האור שיצא משם מגיע לכדור הארץ, התחלפו פה דורות על דורות של בני אדם.

בינתיים גם ידוע שמיקום המזלות שאליהם מתייחסת האסטרולוגיה והתאריכים שבהם השמש עוברת בכל מזל אין ביניהם קשר לבין המציאות.

האסטרונום והסופר קרל סייגן[8], כולל בין היתר בביקורת על אסטרולוגיה הן התחשבות לא נכונה של האסטרולוגים במיקום גרמי השמיים, והן אי-עמידה שלהם במבדקים שיאשרו את נכונות ניבויי השיטה. הוא מציין את חוסר התחשבותם של האסטרולוגים בקביעת מיקום הכוכבים בהשתברות האור באטמוספירה; התחשבות האסטרולוגים רק בגרמי שמים הנראים בעיין ללא שימוש בעזרים כפי שהיה ידוע לתלמי במאה השנייה, והתעלמות ממבחר גרמי השמיים שהתגלו בעת החדשה (תוהה מה לגבי אסטרואידים); חוסר עקביות בין הדרישה למידע מפורט על שעת הלידה לבין התעלמות מפרטי מקום הלידה (ציוניי הקורדינטות שלה), אי הצלחה של אסטרולוגיה במבחני תאומים זהים; הבדלים גדולים בין הורוסקופים של אסטרולוגים שונים על אותו אדם, והעדר מתאם מוכח בין הורוסקופים לבין מבדקים פסיכולוגיים תקפים.

הסבר אפשרי לעובדה שאנשים רבים מקבלים את נכונותם של הורוסקופים מספק אפקט פורר (קרוי גם "אפקט בארנום"), הגורם לאנשים לראות בניסוחים מעורפלים וכלליים שמגמתם הכללית חיובית (כגון "לעתים אתה פתוח וחברותי אך במצבים אחרים מופנם") כתיאורים קולעים של אישיותם.

האסטרולוגיה במשפט הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת מעמדה של האסטרולוגיה הגיעה לערכאות משפטיות בתביעת דיבה שהגיש אסטרולוג נגד רשות השידור וטומי לפיד, לאחר שלפיד כינה אותו במהלך התוכנית פופוליטיקה "נוכל" ואת מקצוע האסטרולוגיה בכלל "נוכלות". בית המשפט קבע כי אמנם אין האסטרולוגיה מהווה מדע שיש לו ביסוס כלשהו, אך העיסוק בה אינו בהכרח נוכלות‏[9]. בפסק דין אחר, שבו נתבע אסטרולוג לדין לאחר שתחזיתו התבדתה, דחה בית המשפט את התביעה בנימוק כי מי שמאמין לתחזיות אסטרולוגים שם את כספו על קרן הצבי‏[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tester, S.Jim, A History of Western Astrology (Woodbridge, Suffolk : Boydell Press, 1987), pp. 16-17.
  2. ^ >Tester, S.Jim, A History of Western Astrology (Woodbridge, Suffolk : Boydell Press , 1987), p.19.
  3. ^ >Tester, S.Jim, A History of Western Astrology (Woodbridge, Suffolk : Boydell Press , 1987), p.17/
  4. ^ Alan Oken. Alan Oken's Complete Astrology Revised Edition, 1988. ISBN 0-553-34537-0, page 195
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'
  6. ^ "איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני. אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו" (משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, פרק יא', הלכות ח'-ט')
  7. ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ט, סעיף ב'
  8. ^ עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה, ספריית מעריב, תרגום עמנואל לוטם, עמ' 292-293.
  9. ^ ת.א. (י-ם) 8301/99 אליצור קדושי נ' רשות השידור - הטלוויזיה הישראלית ויוסף (טומי) לפיד. ניתן ביום 3.8.2005 על ידי השופט יצחק שמעוני. טומי לפיד חויב בתשלום 20,000 ש"ח פיצוי לתובע בגין פרסום לשון הרע וכן 30,000 ש"ח בהוצאות משפט.
  10. ^ ת.ק. (פתח-תקוה) 2705/02 לימור שמיט נ' אודי ברגר. ניתן ביום 4.2.2003 על ידי השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן.