פול טמפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פול טמפלאנגלית Paul Temple) הוא דמות בדיונית, פרי רוחו של הסופר הבריטי פרנסיס דרברידג' (Francis Durbridge‏; 1912 - 1998), שיצר את הדמות לעתים בשיתוף פעולה עם סופרים אחרים ולעתים לבדו, כבסיס לסדרת תסכיתים ששודרה בתחילה ברשת ה-BBC ולאחר מכן במדינות שונות בעולם, ולסדרת ספרים מצליחה, אותה פרסם תחת שם העט "פול טמפל", ואף לסרטי קולנוע.

טמפל הוא בלש פרטי חובב, וכותב ספרות מתח. ביחד עם אשתו, לואיז טמפל (Louise Temple) המכונה סטיב (Steve), הוא פותר תעלומות מסוג "מי עשה זאת" (whodunnit). המאפיין את העלילה אינו הפעולה, אלא הדיאלוג השנון וההומוריסטי.

טמפל החל את דרכו ברדיו. בין שנות ה-30 לשנות ה-60 שודרו מספר סדרות "פול טמפל" ברשת ה-BBC. השדרים הידועים יותר בגילום הזוג פול וסטיב היו פיטר קוק ומרג'ורי וסטברי. התסכיתים זכו להצלחה רבה, ושודרו גם בגרמניה בין 1949 ל-1967 שם כונו "Straßenfeger" - "מטאטאי רחובות", בשל כך שבעת שידורם התרוקנו הרחובות. בשנת 2006 שידרה תחנת הרדיו BBC-4 סדרה חדשה בת 8 פרקים מעלילות הבלש. הסדרה ניסתה לחקות את איכות הקול הגרועה של סדרות המקור, ושודרה במונו ולא בסטראו, תוך שימוש באפקטים קוליים ובמיקרופונים בנוסח שנות ה-40. הצלחת הרעיון הובילה לשידור סדרה נוספת באותה תחנת רדיו בשנת 2008

בין 1946 ל-1952 צולמו גם ארבעה סרטי פול טמפל. בשלושה מהם גילם את הבלש השחקן ג'ון בנטלי. סדרה נוספת של 64 פרקים שודרה בטלוויזיה בערוץ ה-BBC בכיכובם של פרנסיס מתיוז ורוז דרינקווטר כזוג הבלשים. הסדרה, שהחלה את שידוריה בשנת 1964, הופקה בשיתוף פעולה של ה-BBC עם רשת הטלוויזיה הגרמנית ZDF ובכך הייתה להפקה הבינלאומית הראשונה של עידן הטלוויזיה.

הסדרה הייתה גם נושא לסדרות קומיקס. חוברות קומיקס של פול טמפל יצאו בגרמניה אך לא זכו להצלחה, וכיום הן נדירות ונחשבות לפריטים לאספנים. רצועת קומיקס יומית של פול טמפל הופיעה בעיתון "London Evening News" מאמצע שנות ה-50 עד תחילת שנות ה-60.

בישראל החל קול ישראל בשידור הסדרה ב-21 באפריל 1964 ועד ל-1968, בבימוי ובהפקת ראובן מורגן ובכיכובם של בצלאל לוי כפול טמפל ונילי קינן כאשתו סטיב. הסדרה, ששודרה בימים בהם לא פעלה תחנת טלוויזיה בישראל, זכתה לקהל מאזינים רחב. היא הייתה ידועה גם בשל נעימת הפתיחה "The frightened city" בביצוע הצלליות, שהוסיפה נופך של אימה לתסכיתים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]