חוקר פרטי

ערך זה עוסק במקצוע. אם התכוונתם למחזה ישראלי, ראו חוקר פרטי (מחזה).

חוקר פרטי הוא אדם העוסק בחקירות ובילוש במסגרת אזרחית, במטרה לאסוף מידע שאינו במסגרת של "שירות לכל". בישראל, הבסיס החוקי של עבודת החוקר הינו "חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה - התשל"ב 1972".

חוקרים פרטיים עוסקים במגוון תיקים, כגון הונאה, גניבה, אישות (בגידה/גירושים), איתור אנשים, איתור רכוש, ריגול עסקי ועוד. בישראל, לקוחותיו של החוקר הפרטי הינם אך ורק משרדי חקירות מורשים, שכן רישיון חוקר פרטי מאפשר למחזיק הרישיון לעבוד עבור בעלי משרדי חקירות פרטיות ואינו מתיר לקבל עבודות מלקוחות פרטיים ואחרים (גם לא מעורכי דין וחברות מסחריות).

החוקר הפרטי אינו רשאי להתחזות לגורם רשמי כלשהו (משטרה, ביטוח לאומי וכו') ואינו רשאי להציג עצמו כמי שחייב ברישיון (רופא, למשל). יחד עם זאת, החוקר רשאי לאמץ לעצמו שם או זהות פיקטיביים לצורך ביצוע משימתו. החוקר הפרטי אינו רשאי לבצע האזנות סתר בשום מקרה.

הקריטריונים לקבלת רישיון חוקר פרטי בישראל הם התמחות של שלוש שנים במשרד חקירות ומעבר מבחן הסמכה של משרד המשפטים. יוצאי תחום החקירות בשרות המדינה יכולים להגיש בקשה להכרה בעבודתם הקודמת כזמן התמחות, והוועדה לרישוי חוקרים פרטיים שליד משרד המשפטים, תבחן את הבקשה ותכיר בתקופה המלאה או בחלק ממנה. בכל מקרה, חלה חובה על כולם לעבור מבחן הסמכה.

לקבלת רישיון בעל משרד חקירות יש צורך לצבור ותק של 5 שנים כחוקר פרטי מורשה, להגיש בקשה למשרד המשפטים ולקבל את אישור הוועדה הנ"ל.