פומפוניוס סקונדוס
| לידה |
המאה ה־1 לפנה״ס  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
המאה ה־1 | ||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||
| שושלת Calvisii Sabini | |||
| |||
  | |||
פובליוס פומפוניוס סקונדוס (בלטינית: Publius Pomponius Secundus) היה מדינאי ומשורר רומי בתקופת שלטונם של טיבריוס, קליגולה וקלאודיוס.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמו של פומפוניוס, ויסטיליה (אנ'), הייתה גם אמם (מנישואים אחרים) של פובליוס סואיליוס רופוס ושל המצביא גנאיוס דומיטיוס קורבולו. אחיו של פומפוניוס, קווינטוס פומפוניוס סקונדוס, היה שותף בכמה קנוניות בתקופת שלטונם של טיבריוס וקלאודיוס.[1]
הקריירה הפוליטית והצבאית שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס כותב שפומפוניוס היה קונסול שבע שנים לפני עלות קליגולה לשלטון, כלומר בערך בשנת 30, אך שמו אינו מופיע ברשימות המגיסטרטים השנתיים העליונים (Fasti Consulares). הוא היה אחד מחבריו של סֶיָאנוּס, שמונה לקונסול בשנת 31, ולאחר הדחתו באוקטובר אותה השנה, הושלך פומפוניוס לכלא. קליגולה שחרר אותו בשנת 37, וב-41 מינה אותו לקונסול.[2]
קלאודיוס מינה אותו ללגאטוס בגרמאניה. בשנת 50, במהלך כהונתו, פלשו בני שבט הכאטים לגרמניה עילית למטרות שוד. פומפוניוס שלח נגדם צבאות עזר וחילות פרשים מקרב בעלות הברית. החיילים תקפו את הכאטים משני כיוונים והכו בהם מכה ניצחת. בין השבויים גילו להפתעתם כמה ניצולים מהתבוסה של וארוס שנפלו בשבי הגרמאנים 40 שנה קודם לכן. על הישגו זה נתכבד פומפוניוס בתהלוכת ניצחון.[3]
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את עיקר פרסומו קנה פומפוניוס בכתיבת טרגדיות. יצירותיו נזכרות לשבח אצל טקיטוס, קווינטיליאנוס ופליניוס הצעיר, והוסיפו לקרוא בהן גם בתקופות מאוחרות הרבה יותר. את אחת מהן מזכיר הפילולוג כאריסיוס בן המאה ה-4. מחזותיו הוצגו לראשונה בתקופת קלאודיוס. קווינטיליאנוס כותב שפומפוניוס עולה על כל כותבי הטרגדיות המוכרים לו, וטקיטוס משבח את כישרונו הספרותי.[4]
סקונדוס הקפיד מאוד על דקויות הסגנון והדקדוק ונחשב לבר סמכא בתחומו. נושאי יצירותיו היו יווניים להוציא יצירה ידועה אחת, fabula praetexta בשם "אינאס", ממנה שרדו שורות אחדות בלבד.[5]
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין כל ודאות כי שמו הפרטי של פומפוניוס אכן היה פובליוס. טקיטוס קורא לו במקום אחד בשם "פובליוס" ובמקום אחר "לוקיוס", ואילו דיו קסיוס קורא לו "קווינטוס". ישנה כתובת בה הוא נקרא בשם "[קאלוו]יסיוס סבינוס פומפוניוס סקונדוס", אך לא ידוע כי השתייך לבית האב של הקאלוויסים (Calvisia).[6]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורנליוס טאקיטוס. ספרי השנים. תרגמה מרומית שרה דבורצקי. הקדים מבוא ח' וירשובסקי והוסיף הערות עקיבא גלבוע. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ב.
- קורנליוס טאקיטוס. דברי הימים. תרגמה מרומית שרה דבורצקי. הוסיף הערות עקיבא גלבוע. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ה (1965). [כולל גם את היצירות: חיי אגריקולה, גרמניה, שיחה על הנואמים.]
- Cassius Dio. Roman History. Translated by Earnest Cary. Loeb Classical Library. Cambridge(MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1927. 9 vols. Digitized copy in:LacusCurtius.
- s.v. Secundus, Pomponius in: William Smith (editor). Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology. 1870 edition. Online facsimile version in: The Ancient Library.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טקיטוס, ספרי השנים, 6.18, 13.43 .
- ^ טקיטוס, ספרי השנים, 5.8, 6.18; דיו קסיוס, 59.6.
- ^ טקיטוס, ספרי השנים, 12.27-28 .
- ^ טקיטוס, ספרי השנים, 9.13; טקיטוס, שיחה על הנואמים, 13; קווינטיליאנוס, חינוך הנואם, 10.1.98; פליניוס סקונדוס, איגרות, 3.5, 7.17; כאריסיוס בתוך: Bothe, Poet. Scen. Lat. Fragm. vol. ii. p. 279.
- ^ Gian Biagio Conte, Latin Literature: A History pp. 417–418; Vasily Rudich, Political Dissidence under Nero (Routledge, 1993), p. 304.
- ^ טקיטוס, ספרי השנים, 11.13, 12.27; דיו קסיוס, 59.6; Prosopographia Imperii Romani, vol. 2, p. 754.