פורטל:אדריכלות/הפינה הגותית/4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלון הרוטזה בבית הרוחב הדרומי של קתדרלת נוטרדאם דה פארי

חלון רוזטה היא חלון עגול גדול המקבל את שמו מדמיונו לשושנה (באנגלית: Rose Window). רוזטות אופייניות מאוד לסגנון הגותי, בעיקר בצרפת, אך גם בארצות אחרות ובכנסיות התחייה הגותית. הרוזטה היא חלון בעל מסגרת אבן המכיל בתוכו ויטראז'ים היוצרים ביחד את צורת השושנה. הרוזטה מחולקת לצורות משניות – עיגולים קטנים יותר, פלחי המעגל וצורות שונות המזכירות תלתנים ועלים. מיקום הרוזטה הוא בדרך כלל בחזית הראשית (המערבית) מעל לשער הכניסה המרכזי. לעיתים נבנות רוזטות גם בחזית המזרחית ובעיקר גם בקצוות הטרנספט (בית הרוחב). בפנים הכנסייה, הרוזטה יוצרת (תלוי בשעה ביום) אפקט של אלומת אור רך וצבעוני החודר דרכה ומשרה אווירה של קדושה. חלונות רוזטות החלו להתפשט בקתדרלות רבות ברחבי צרפת החל מהמאה ה-12 במסגרת עלייתה של האדריכלות הגותית. הראשון להצבת חלון רוזטה בחזית הכנסייה היה סוגריוס בבזיליקת סן-דני. אחריו באו חלונות רוזטה בקתדרלות הגותיות הראשונות, בהן קתדרלת לאן, קתדרלת נוטרדאם דה פארי (המפורסמת בחלונות הרוזטה שלה, חלקם בסגנון Rayonnant) וקתדרלת שארטר (הכוללת 3 חלונות רוזטה). לחלון הרוזטה העגול המוצב בתוך ריבוע הייתה משמעות סמלית, שכן העיגול סימל את הקוסמוס האינסופי ואת נצחיותו של אלוהים, והריבוע סימל את מעשה הבריאה המושלם של אלוהים. כאשר הגותיקה הבשילה לשיאה ובסגנון הגותי הקורן (Rayonnant) התפתחו חלונות הרוזטה לרמה גבוהה של מורכבות ואיכות. צורתם הייתה כשל פרח או שמש, הקורנת מהמרכז החוצה. בשלהי ימי הביניים התפתחו חלונות הרוזטה לצורה ממורכזת שממנה קורנים עלים בצורת להבות אש כחלק מסגנון הלהבות הגותי (Flamboyant).