ורד

הדף "שושנה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שושנה (פירושונים).

ורד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג פרח ממשפחת הוורדיים.

הוורד מונה בין 200 ל-250 מינים, שיחים או מטפסים רב-שנתיים, קוצניים; והוא נפוץ בעשרות צבעים וגוונים שונים.

מוצא רובם של הוורדים מאסיה, אך כיום הם נפוצים בכל רחבי העולם. בארץ ישראל גדלים שני מינים עיקריים של ורדים: "ורד צידוני", הגדל בעיקר ליד נחלים, ו"ורד הכלב" (Rosa canina), הגדל בעיקר באזורי חורש ים תיכוני (ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה). פריחתו העיקרית בין החודשים מאי ואוגוסט.

הפרחים גדלים בבודדים או בתפרחת, בכל פרח 5 עלי כותרת, 5 עלי גביע ואבקנים רבים שחלק מהם הפכו, במהלך דורות של השבחה, לעלי כותרת נוספים. אורך העלים ברוב מיני הוורדים נע בין 5 ל-15 ס"מ. הפרי דמוי-ענב, והוא בשרני ואכיל.

עיקר השימוש של הוורד בארץ הוא לגינון ולקטיף לצריכה פרטית. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, הוחל בגידול מסחרי של ורדים ליצוא למדינות אירופה בתקופת החורף. כדי לשמור על הוורדים בחורף יש לחממם, ודבר זה נעשה בחממות העשויות מזכוכית או מפוליאתילן.

הוורד גדל היטב בתנאי האזור הממוזג. בתקופת החורף רוב הזנים נמצאים בתרדמה. באביב מתעוררים הפקעים ופורצים. הפריחה נמשכת ברציפות עד הסתיו הבא. כל ענף נושא בקצהו פרח או תפרחת. הוורד אינו צמח יום-ארוך. הוא מסוגל לפרוח גם בחורף בתנאי טמפרטורה מתאימים. מסיבה זו ניתן לגדל ורדים לפריחה חורפית בחממות. במקומות מסוימים מקובל להוסיף לו תאורה מלאכותית. הכוונת הפריחה לחורף דורשת משטר מדויק של גיזומים בקיץ, התוצאה היא גדילה של פרחים בחורף במועדים המבוקשים, בדרך כלל לקראת חג המולד ולקראת יום ולנטין הקדוש, אז יש ביקוש גדול לפרחים אלו.

שימוש בוורדים ברפואה משלימה

ורד אדום

ורד ורוד

ברפואה העממית וברפואה האלטרנטיבית משתמשים בוורד, ובמיוחד ב"מי ורדים", המופקים מעלי הכותרת של הוורד, כצמח מרפא. הוורד צויין בין היתר כמועיל לטיפול בדלקות אוזניים ועיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.

הוורד במקורות היהודיים

השם ורד אינו מופיע בתנ"ך, אך יש מפרשים ומתרגמים המזהים את הוורד עם השושנה המופיעה במקרא: "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הושע יד ו), "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים ב א). תאוריה נוספת היא שהשם שושנה מתייחס לצמח שושן צחור.

השם ורד מופיע פעמים אחדות במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשים. שיח הוורד היה חשוב בכלכלת העם, ולכן היה חייב בשביעית ובדמאי. בייחוד מציינים את עלי הכותרת, ששימושם היה להכנת מי-ורד ושמן-ורדים: "הוורד והכופר... יש להם שביעית" (משנה שביעית ז ו).

ורד כסמל

ורד בעל עלי כותרת רבים

הורד האדום משמש רבות כסמל של סוציאליזם או של סוציאל-דמוקרטיה, לעתים מוחזק על ידי יד. הוא משמש כסמלן של המפלגות הסוציאליסטיות בבריטניה, אירלנד, צרפת, ספרד, פורטוגל, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, פינלנד, ברזיל, ארגנטינה, הולנד, בולגריה ושל מפלגות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות נוספות. מקורו של סמל זה הוא בכך שמפגינים במחאת הסטודנטים במאי 1968 בפריז ענדו ורדים כסמל המאבק^{[דרוש מקור]}.

הורד הלבן שימש בתור סמלה של קבוצה לא אלימה בגרמניה, במהלך מלחמת העולם השנייה.

ורד צהוב הוא הפרח הרשמי של אחוות הסטודנטים אלפא פי אלפא.

קישורים חיצוניים

• על "ורד הכלב" הגדל בארץ ישראל
• על הבלבול בין ורד ושושנה בעברית
• צמח השדה - ורד הכלב
• טבלת תכונות ורדים - טבלה מפורטת עם תכונותיהן של כל הוורדים
• אין כמו ורדים בגינה - מאמר מקיף על ורדים באתר ארגון לגננות ונוף
• שימושים רפואיים של הורד

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ורד