סוגריוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור מימי הביניים המציג את סוגריוס

סוגריוסצרפתית: סוז'ה, נולד בסביבות 1081 - מת ב-13 בינואר 1151), היה אב מנזר במנזר סן דני, מדינאי ודיפלומט, יועצו של מלך צרפת, היסטוריון והפטרון המשפיע הראשון של האדריכלות הגותית. סוגריוס היה דיפלומט, מדינאי ומנהלן מחונן ונחשב לאחד האנשים המשפיעים והחזקים בצרפת בזמן חייו.

סוגריוס נולד למשפחה ענייה ובשנת 1091 הובא למנזר סן דני הסמוך כדי להתחנך. הוא התחנך בבית הספר Saint-Denis de l'Estrée ושם פגש את מלך צרפת לעתיד, לואי השישי, מלך צרפת, השניים נהיו חברים. בשנים 1104-1106 למד סוגריוס בבית ספר אחר, אולי בזה של מנזר סן בנואה סור לואר. ב-1106 הוא הפך למזכירו של אב המנזר של סן דני. בשנה שלאחר מכן הוא נהייה פרובוסט של ברנוואל (Berneval) בנורמנדי, וב-1109 בטורי (Toury). ב-1118 שלח לואי השישי את סוגריוס לחצר האפיפיור גלאסיוס השני במגלון (Maguelonne), ושם הוא חי בשנים 1121-1122 בחצר יורשו של גלאסיוס, האפיפיור קאליקסטוס השני.

אחרי שחזר מאיטליה הפך סוגריוס לאב המנזר של סן דני. עד 1127 הוא עסק בעיקר בענייני השעה של הממלכה בעוד שבעשור שלאחר מכן הוא הקדיש את עצמו לארגון מחדש ורפורמות במנזר. תאוריה שנויה במחלוקת גורסת שהוא התחיל לעבוד בסמוך לשיפוץ כנסיית המנזר גם על יצירת קלפי טארוט. ב-1137 הוא ליווה את המלך לעתיד לואי השביעי, מלך צרפת לדוכסות אקוויטניה לכבוד חגיגת נישואיו של הנסיך לאלינור מאקוויטניה, ובמהלך מסע הצלב השני שימש כאחד מעוצרי הממלכה (1147-1149). הוא התנגד באופן נחרץ לגירושי המלך, בין השאר מאחר שהוא המליץ על הנישואים. למרות שלא אישר את מסע הצלב השני, בזמן מותו הטיף למסע צלב חדש.

סוגריוס שימש הן כחבר והן כיועץ עבור מלכי צרפת לואי השישי ולואי השביעי. הוא הפציר במלך להשמיד את השודדים הפאודלים, היה אחראי לטקטיקות בהתמודדות נגד התנועות הקומונליות, ויזם מיזם להסדרת מנהל מערכת החוק והמשפט בצרפת. כאשר סיים סוגריוס את כהונתו כראש המנזר, מנזר סן דני היה עשיר ובעל נכסים רבים.

סוגריוס דחף לשיפוץ ובנייה מחדש של בזיליקת סן דני, כנסיית המנזר ומוזוליאום (אתר קבורה) למלכי צרפת, בסגנון הגותי (שאך נולד, ויש הטוענים שסוגריוס היה אחראי לעיצוב הסגנון החדש) תוך השמת דגש על אור רב, חלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית, פאר והדר. הבנייה החלה ב-1136 עם החזית המערבית והמשיכה עם האפסיס, והכנסייה הגותית החדשה נחנכה ב-1144. סוגריוס כתב רבות על בניית הכנסייה החדשה ב-de Rebus in Administratione sua Gestis, Libellus Alter de Consecratione Ecclesiae Sancti Dionysii וב-Ordinatio. מלומדים כגון ארווין פנופסקי מאמין שהתאולוגיה של פסאודו-דיוניסיוס הארופג'יט השפיע על סגנון הבנייה של הבזיליקה.

סוגריוס היה גם היסטוריון ידוע ומוכר בתקופתו. הוא כתב דברי שבח על לואי השישי (Vita Ludovici regis), והיה שותף לכתיבת תיאור יותר חסר פניות על ימיו של לואי השביעי (Historia gloriosi regis Ludovici). בחיבורו Liber de rebus in administratione sua gestis ובתוספת שלו Libellus de consecratione ecclesiae S. Dionysii הוא כותב על השיפורים שערך במנזר סן דני, תיאר את אוצרות הכנסייה ומתאר את בניית בזיליקת סן דני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Suger", Encyclopedia Britannica, 1911
  • "Suger", The Middle Ages, A Concise Encyclopedia, H.R. Loyn Editor, 1989 (ISBN 0-500-27645-5)
  • Abbott Suger of St. Denis: Church and State in Early Twelfth-Century France. Grant, Lindy. Essex, UK: Addison Wesley & the Medieval Concept of Order (Third Edition), Simson, Otto Van. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1988. Bollingen Series XLVIII. (ISBN 0-691-01867-7)
  • The World, A History Volume One - to 1500, Filepe Fernandez Armesto. (ISBN 0-13-177764-5)
  • Suger, Abbot of Saint Denis,. The Deeds of Louis the Fat. Translated with introduction and notes by Richard Cusimano and John Moorhead. Washington, DC : Catholic University of America Press,1992. (ISBN 0-8132-0758-4)
  • Suger, Abbot of Saint Denis,. The Deeds of Louis the Fat. Translated by Jean Dunbabin (Free, but has no annotations)