פורטל:נצרות/ציטוט נבחר/12
ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות; וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו; כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם; ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו; לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו; את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו; להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד; בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו; ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו; לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם; ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום; להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום."
— הבשורה על-פי לוקס, 1, 68-79
על פי המסורת הנוצרית, כנסיית יוחנן בהרים בעין כרם, היא מקום הולדתו של יוחנן המטביל. על פי המסופר בברית החדשה, לא האמין זכריה שהיה כהן בבית המקדש לדברי המלאך כי אשתו העקרה אלישבע, תלד לו בן ויקרא שמו "יוחנן". הוא נענש על ידי המלאך באילמות עד אשר יראה במו עיניו את הבן. בטקס ברית המילה של הבן שנערך בביתם ב"עיר ביהודה" (שמה של עין כרם אינו מוזכר), בקשו בני המשפחה לקרוא לילד "זכריה" על שם האב, אולם אלישבע התנגדה, וכאשר פנו אל זכריה, הוא כתב על לוח את שם הבן "יוחנן". באותו רגע שב אליו כח הדיבור והוא נשא את תפילת בנדיקטוס, המכונה כך על שום המילה הפותחת אותה - "ברוך". על קירות חצר הכנסייה 21 לוחות חרסינה שעליהם כתובה תפילה זו במספר שפות.