בית המקדש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערכים ביהדות | |
|---|---|
| יהדות | |
 |
|
| פורטל יהדות | |
| מושגים ביהדות | |
|
עיקרי האמונה
אלוהים • שלושה עשר עיקרים זרמים ביהדות
אורתודוקסים • קונסרבטיבים • רפורמים • רקונסטרוקטיבים • קראים אישים מרכזיים
תפילות, חגים ומועדים
תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית חיי הקהילה היהודית
אתרים ומבנים
המשכן • בית המקדש • הר הבית ראו גם
גיור • שומרונים • מינים |
|
בית המקדש היה מרכז הפולחן הדתי של עם ישראל בין המאה העשירית לפנה"ס למאה הראשונה לספירה. בית המקדש שכן בירושלים, ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, להבאת ביכורים, וכן כמוקד פעילותם של הכוהנים והלויים. על-פי האמונה היהודית בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים, ולשמש מרכז רוחני לעם היהודי ולעולם כולו, וכמקום משכנו של האל.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקדמה
-
ערך מורחב – מצוות בניין בית המקדש
בתורה ישנה מצווה להקים מקדש - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח). במדבר היה המשכן הנייד שהוקם בידי משה, כמקדש הראשוני. בספר דברים, לפני הכניסה לארץ, ישנה הדגשה של ריכוז הפולחן במקום אחד - "במקום אשר יבחר ה'". כאשר הגיעו ישראל לארץ, הם בנו משכן זמני שנדד במספר מקומות. אחד מהמקומות החצי-קבועים, שהיה כבר משכן אבן, היה שילה, כמסופר בספר שמואל.
בבית המקדש היו כלי פולחן שונים. העיקריים שבהם: מזבח העולה - שעליו הקריבו הקורבנות והמנחות, מזבח הזהב - שעליו הקטירו קטורת של בשמים, המנורה - שהודלקה מידי יום וסימלה את אור החכמה, השולחן שעליו הונח לחם הפנים שסימל את עולם החומר והפן הכלכלי וארון הברית - שבו היו לוחות הברית ושברי הלוחות הראשונים. מעל הארון היו הכרובים - שעל פי האמור במסכת יומא, היו פסלים של מלאך ומלאכית מזהב, שמסמלים את הקשר בין הקב"ה לישראל.
המקום הקדוש ביותר במתחם של המקדש היה קודש הקודשים שבו היו הארון והכרובים. בכל ימות השנה היה מקום זה, מובדל בפרוכת בד שעליה היה רקומים הכרובים ואילו בשלוש הרגלים, היו מפשילים את הפרוכת, כדי שהעם יוכלו לראות את הארון והכרובים. למקום זה היה מותר להיכנס רק לאדם אחד לכהן הגדול ורק יום אחד בשנה ביום כיפור. לאחריו בקדושה היה המתחם של הקודש, שבו היו מזבח הזהב והמנורה אחד למול השני. באזור זה היה מותר רק לכהנים מזרע אהרון לשהות. הכהנים היו חייבים ללכת יחפים במקדש מפאת קדושתו, והייתה מערכת חימום תת-קרקעית שחיממה את כפות רגליהם בימי החורף.
בנוסף לכהנים, גם ללויים היו תפקידים. בנדודי המדבר הם היו אחראיים על נשיאת כלי המשכן והובלתם. ואילו במקדש היו להם שני תפקידים: הראשון להיות חיל משמר, לאבטח ולשמור על הפתחים, ולהרחיק את מי שאינו ראוי להיכנס, והשני לשורר שירי מעלות ולנגן בכלי נגינה. על פי המתואר במסורת שירת הלויים הייתה קסומה ומיוחדת.
על פי המתואר בספר עזרא, כורש החזיר את כלי המקדש מידי נבוכדנצר, אבל חלק מכלי המקדש, ובהם הארון והכרובים נעלמו בתקופת חורבן בית ראשון ולא היו קיימים בבית שני. על פי המתואר בשער הניצחון של טיטוס, מנורה וכלי פולחן נוספים היו גם בבית שני.
שני בתי המקדש עמדו ביחד על תילם כאלף שנים.
[עריכה] בית המקדש הראשון
-
ערך מורחב – בית המקדש הראשון
על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נבנה בירושלים, על הר המוריה, על ידי שלמה המלך (930-970 לפנה"ס). אין עדויות ארכאולוגיות חומריות ישירות מבית המקדש הראשון, וזאת מפני שלא נערכה מעולם חפירה ארכאולוגית בהר הבית. עבודות של סינון העפר מהר הבית הניבו מספר ממצאים עקיפים, ביניהם בולה עם הכתוב "[גא]ליהו [בן] אמר", ממשפחת כהנים שאחד מבניה מוזכר בספר ירמיהו כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש חץ סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות נבוכאדנצר.
דוד המלך עשה את ירושלים למרכז מדיני-דתי לממלכת ישראל, והעביר אליה את ארון האלוהים (שמואל ב ו-ז) ואילו שלמה בנה את המקדש כ"בית זבול" לאלוהים וכסמל לזיקת העם לבית דוד. הוא נבנה במקומו של גורן ארונה היבוסי, שם רכש דוד את הקרקע, והקים בו מזבח לה' (שמ"ב כד,כא-כד).
בנית כל מערכת הבנינים והכלים של בית המקדש ארכה ככל הנראה 16 שנים (מהשנה הרביעית למלכות שלמה ועד לעשרים), כאשר הבית עצמו נבנה במשך שבע שנים. לצורך הבניה גבה שלמה מסים רבים מהעם, והסתייע בעבודתם ובנסיונם של הצידונים.
במקדש היו 3 חלקים עיקריים:
- האולם - המבוא למקדש
- ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הקודש - מזבח הקטורת, המנורה, והשולחן ללחם הפנים.
- הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים.
הדביר עמד על "אבן השתייה" שיש שסוברים שזוהי אותה האבן השוכנת היום בתוך כיפת הסלע ושימשה לו כדוכן, אולם יש המזהים את מיקום המקדש באתרים שונים על הר הבית. בחצר המקדש עמד מזבח הנחושת להקרבת קורבנות, ולפני הכניסה לדביר עמד מזבח ארזים מצופה זהב, שעליו היו מקטירים קטורת.
בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות שנה עד שהועלה באש ב-423 לפנה"ס (= שנת ג'של"ח לפי מח"ס סה"ד) וב-586 לפנה"ס (לפי המקורות הנוצריים) על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל, שכבש את ירושלים והחריבה. חורבן הבית סיים את תקופת "בית ראשון". במהלך גלות בבל, פסק בית המקדש לשמש בית רוחני ליהודים.
[עריכה] בית המקדש השני
-
ערך מורחב – בית המקדש השני
בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון, בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון במאה הששית לפני הספירה, בתמיכת הפרסיים ועידודם בעקבות הצהרת כורש.
בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן (מזון שנתן ה' לבני ישראל בדרכם לכנען), האורים והתומים ומטה אהרון, אבל היו בו המנורה וכלי המקדש האחרים. תחת ארון הברית נותרה רק אבן השתייה שעליה קיימו את המצוות הקשורות בקודש הקודשים ביום כיפור.
-
ערך מורחב – מקדש הורדוס
המקדש שנבנה בידי עולי בבל היה פשוט וללא פאר. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שכלל את המקדש והפכו ליצירת פאר כפי שכתוב בגמרא שאמרה: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא ד' א'). בית המקדש שבנה הורדוס היה בנוי מאבני שיש ירוק ולבן ויש שסוברים גם שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים (סוכה נא, ב). אף לאחר מותו המשיכו בשיפורי הבנייה ובהרחבת הבית כמעט עד לחורבנו.
בית המקדש השני עמד על תילו כ-585 שנים (לשיטת חז"ל - רק 420 שנה), ונחרב על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר בשנת 70 לספירה ולא הוקם בשלישית, אף שדובר על כך מספר פעמים בהמשך תקופת השלטון הרומי בישראל.
[עריכה] אבחנות בין המקדשים
על פי המהר"ל בתי המקדש הראשון והשני לא היו בעלי איכויות זהות. בעוד שבבית המקדש הראשון השכינה והנבואה שרו בעם ישראל, והדגש בו היה על החלת קדושה אצל היחידים, בבית מקדש שני שלא היה במעלה כמו הראשון, לא הייתה השראת שכינה, והוא שימש כמרכז רוחני שאיחד תחת קורתו את עם ישראל, והפכם להיות כמו "איש אחד". (מהר"ל, נצח ישראל, פרק ד')
[עריכה] השאיפות להקמת בית המקדש השלישי
-
ערך מורחב – בית המקדש השלישי
הכיסופים אל הפאר וההדר במקדש ובעבודת האלוהים, מצאו ביטוי במסורות רבות ביהדות.
יוליאנוס, הקיסר הרומי, הצהיר בפני מנהיגי היהודים בשנת 362: "אקומם בכל מרץ את היכל האל העליון". הקיסר לחץ על היהודים "לחזור למולדתם ולהקים מחדש את המקדש ולחדש את השלטון כדרך אבותיהם" (הדברים מובאים על ידי גרגוריוס איש נזיאנזוס). ההנהגה היהודית בראשות הנשיא הלל השני, התנגדה להקמתו מחדש של המקדש, מחשש של פילוג בעם (כפי שהיה בימי בית שני פילוג בין הכהנים ובין החכמים). הם טענו שמפעל זה עומד על כתפי אדם אחד (יוליאנוס), שכאשר ימות, הבנייה תיפסק. חלק מן החכמים קיבלו את היוזמה בחיוב, כגון רב אחא שאמר: "זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד" (ירושלמי מעשר שני ה,ב [נו ע"א]). הבנייה החלה ואוצר הממשלה הרומית העביר כסף רב לחומרים ולפועלים וכבר החלו להרוס את היסודות של היכל אדריינוס. יוליאנוס יצא לקרב נגד הפרסים ב-5 במרס 363, אך שלח משם מכתב ובו אמר: "אני מקומם בכל המרץ את המקדש החדש לאל העליון". אולם הבנייה נפסקה ב-27 במאי 363, ככל הנראה בשל רעידת אדמה שפקדה את האזור. מנהלי מפעל הבנייה הרומאים, ניצלו את שהותו של יוליאנוס במלחמה נגד הפרסים במזרח והחליטו להפסיק את הבנייה עד לחזרתו משם. ב-16 ביוני 363, מת יוליאנוס במזרח ומפעל הבנייה נפסק לחלוטין.
עד למלחמת ששת הימים הייתה שאיפה זו נושא לדיונים תאורטיים ורבים מהרבנים החשובים דנו בנושא לכאן ולכאן. היו רבנים (כגון הרב שמשון רפאל הירש) שאף דחו את הקמת בית המקדש לימות המשיח. לעומתם הרמב"ם, החתם סופר, החפץ חיים ור' עקיבא יוסף שלזינגר דנו בהיבטים המעשיים של בניין המקדש.
ראה עוד בערך מורחב: מצוות בניין בית המקדש.
בעקבות מלחמת ששת הימים, החלו להתארגן תנועת קטנות להקמת בית מקדש שהמפורסמות שבהן היא תנועת נאמני הר הבית ומכון המקדש. התארגנויות אלו מתקיימות אף שמרבית הרבנים ממשיכים לדחות את הקמת המקדש מחדש לימות המשיח וחלקם אף אוסרים עליית יהודים להר הבית בגלל קדושת המקדש (אם כי אינם אוסרים על פעילות כגון זו של מכון המקדש כמו לימוד על המקדש, הכנת חלק מהכלים וכו'). ולמרות זאת, נעצרו מספר התארגנויות מחתרתיות שביקשו לפוצץ את כיפת הסלע.
ההנחה הרווחת בעולם היא שהקמת בית המקדש תביא בהכרח להחרבתו של כיפת הסלע, ולכן מוסלמים דתיים רבים נרתעים ממושא כמיהות היהודים. התנועה האסלאמית בישראל מרבה לפעול למניעת בניין המקדש ואף לשלילת הקשר היהודי-היסטורי להר-הבית. ביקורו של אריאל שרון בהר הבית נוצלה בתעמולה הפלסטינית כסיבה למתקפה אותה כינו (בשל אותו ביקור) "אינתיפאדת אל-אקצה".
[עריכה] בעקבות המקדשים
על פי ד"ר עיבל לשם-רמתי המדען הידוע אייזק ניוטון עסק במידותיהם של בתי המקדש, מתוך אמונה כי חוקי הטבע ו"האמת האלוהית" מוצפנים בתבנית בתי המקדשים ובפרופורציות שבין חלקיו השונים. [1]
הטמפלרים - מסדר אבירי היכל שלמה, מסדר צבאי-דתי של אבירים-נזירים נוצריים שנוסד בשנת 1118, הושפעו רבות ממקדש שלמה, ואף קבעו את מקום מושבם ומעוזם בהר הבית.
תנועת הבונים החופשיים ינקו רעיונות שונים מתבנית המקדשים היהודיים. במיוחד הם עשו שימוש בעמודי המקדש הקרויים "יכין ובועז".
[עריכה] מבנה המקדש
-
ערך מורחב – מבנה בית המקדש
הבדלים לא מועטים היו בין המקדשות השונים, אך גם חוט אחד של מאפיינים בסיסיים דומים שזר אותם.
סיכם את המאפיינים הדומים הרמב"ם (הלכות בית הבחירה א, ה):
- "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית: עושין בו קודש, וקודש הקודשים, ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם; ושלושתן נקראין היכל. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא עזרה. והכל נקרא מקדש".
המשכן במדבר היה אוהל עשוי מעמודי עץ המכוסים בכיסויי בד ועורות, שמסביבו חצר הגדורה בעמודי נחושת מכוסים קלעי בד. משכן שילה היה עשוי מאבן, אך מכוסה ביריעות מעל, ללא תקרת אבן. מקדש שלמה היה עשוי אבן, גדול פי שניים ויותר מן המשכן, ומפואר בהרבה. בית המקדש השני נבנה בתחילה בהרבה פחות פאר, על אף שאיפתם של שבי ציון לחקות את מקדש שלמה, וזאת משום דלותם של העולים. לקראת סוף ימי הבית השני הרס הורדוס את הבית ובנה אותו מחדש בפאר רב. בין כל אלה היו שינויים מבניים שונים, וכן שינויים במידות השטחים המקודשים.
בית המקדש העתיד (השלישי) מתואר על ידי יחזקאל במידות גדולות בהרבה מהמקדשים הקודמים, וגם בתיאורו ישנם שינויים בצורתו.
הסיבה לשינויים מוסברת לרוב על ידי פרשנים מסורתיים בכך שכל שינוי נעשה על פי מסורת או קבלה בנבואה; עם זאת אין לשלול שאין איסור לשנות מאפיינים שונים של הבניין, כל זמן שהמתאר הבסיסי נשמר.
[עריכה] ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל יהדות | ||
[עריכה] לקריאה נוספת
- ישראל אריאל, בית המקדש בירושלים, הוצאת כרטא.
- עיבל לשם רמתי, אייזק ניוטון ובית המקדש, הוצאת רזיאל, מגדל, 2005.
- Sir Isaac Newton, The chronology of Ancient Kindoms Amended
London, 1728 - printed by Histories and Misteries of Man LTD, 1988, U.S.A
[עריכה] קישורים חיצוניים
וידאו ותמונות
- סיור וירטואלי בבית המקדש בעברית
- סיור מאוייר בבית המקדש באנגלית
- סקירה על בית המקדש הראשון והשני
- אתר העוסק בחורבן בית המקדש
- תיעוד וידאו של סיור במכון המקדש עם הרב ישראל אריאל
טקסטים ומידע
- ערכים בנושא בית המקדש, באנציקלופדיה יהודית "דעת"
- תבנית בית המקדש, מתוך הספר שבט יהודה באתר "דעת"
- בתי המקדש אתר מט"ח
- שיעורים בנושא בית המקדש, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית |
|---|
|
משכנים: משכן משה | משכן גלגל | משכן שילה | משכן נוב | משכן גבעון |
| בית המקדש | מצוות בניין בית המקדש | מבנה בית המקדש |
|
חלקי בית המקדש השני
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
