זכריה (כהן)

זכריה הקדוש
התגלות המלאך לזכריה, ציור קיר מעשה ידי דומניקו ג'ירלאנדאיו, קפלת טורנבוני, פירנצה, 1490
תאריך לידה	המאה הראשונה לפנה"ס
תאריך פטירה	המאה הראשונה
קדוש ב	כל הכנסיות
תארים	כהן
חג	נוצרים קתולים: 23 בספטמבר נוצרים אורתודוקסים ולותרנים: 5 בספטמבר

איקונין רוסי - התגלות המלאך לפני זכריה.

זכריה (ביוונית: Ζαχαρίας, בתנ"ך המלך ג'יימס: Zacharias) היה אביו של יוחנן המטביל, וקרוב משפחה של ישו.

קורות חיים

הברית החדשה

על פי הבשורה על פי לוקס, זכריה היה כהן מבית אביה, אחת ממשמרות הכהונה בבית המקדש השני, בתקופת שלטונו של המלך הורדוס. זכריה היה בעלה של אלישבע - אף היא ממשפחת כהונה. על פי ספרי האוונגליון אלישבע וזכריה היו צדיקים אולם לא נולדו להם ילדים. לוקאס מספר כי שניהם היו באים בימים ואלישבע הייתה עקרה (לוקאס, א' 5 - 7).

בעת הקטרת קטורת הסמים במקדש על מזבח הזהב הופיע בפני זכריה מלאך אשר בישר לו כי יוולד לו בן והוא יקרא לו בשם "יוחנן", וכי אותו ילד יבשר על בואו של המשיח (לוקאס א', 12 - 17).

בשל גילם המופלג שלו ושל אשתו פיקפק זכריה בדברי המלאך, וביקש אות מהמלאך להראות שאמת בנבואה. בתגובה, הזדהה המלאך כמלאך גבריאל והעניש את זכריה על ספקנותו בכך שהפך אותו לאילם עד היום שבו תתגלה לכל נכונות הנבואה. זכריה יצא מן המקדש ולא יכול היה לברך ולכן הבינו הנוכחים במקדש כי הפך אילם לאחר התגלות של מלאך (לוקס א' 18 - 22).

בשובו לביתו הרתה אלישבע. במהלך ההיריון ביקרה אותה מריה שהייתה באותה עת בהיריון עם ישו. "הביקור" נחשב לאחד האירועים בחיי ישו, ומצוין בכנסיית הביקור בעין כרם (הממוקמת במקום בו, על פי האמונה הנוצרית, ניצב בית הקיץ של אלישבע וזכריה), ובכנסיות רבות ברחבי העולם הנקראות על שם הביקור.

שמונה ימים לאחר הולדת בנם, במהלך טקס ברית המילה חברי המשפחה אמרו שיקראו לילד על שם האב - זכריה, אולם אליזבת התנגדה ודרשה שלבן יקרא בשם "יוחנן". זכריה, שהיה אילם, כתב על לוח "שמו יהיה יוחנן" ובאותו הרגע חזר לו יכולת הדיבור, והוא נשא את תפילת הבנדיקטוס (לוקס א' 57 - 79).

מסורות אחרות

בבשורה על פי יעקב מסופר שכאשר הורה המלך הורדוס על טבח התמימים (טבח הילדים שנולדו באזור בית לחם), זכריה סירב לגלות היכן מסתירה אלישבע את בנו ולכן נרצח על ידי חיילי הורדוס בחצר בית המקדש (אירוע המוזכר גם בספר מתיו, כ"ג, 35).

קדוש נוצרי

זכריה ואלישבע מוגדרים על ידי הכנסייה הנוצרית הקתולית כקדושים, ויום חגם הוא ה-23 בספטמבר. בכנסייה הלותרנית יום חגם מצוין ב-5 בספטמבר וכך גם בנצרות האורתודוקסית.

שמותיהם של זכריה ואלישבע מוזכרים בחלק מהמיסטריות של הכנסייה האורתודוקסית כחלק מתפילות טקס הנישואים וטקס ההכתרה.

בכנסייה היוונית אורתודוקסית מצוין יום חגם של זכריה ואלישבע ב-24 ביוני.

הארמנים מאמינים כי שרידי גופתו של זכריה נמצאים במנזר גאנדזאסאר בנגורנו קרבאך.

באסלאם

זכריה (בערבית: زكريا - נהגה "זאקאריה") נחשב לקדוש גם באסלאם מאחר שיוחנן המטביל (יאחיה אבן זאקאריה) נחשב אף הוא לאחד מנביאי האסלאם.זכריה הוא זה שטיפל במרים אמו של ישוע (המשיח), יוחנן בישר בביאת המשיח דבר שלא מצא חן בעיני אנשי דת "חכמי דת" אשר בתגובה גרמו להריגתם של שניהם.