פטריק פירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פטריק פירס
ההכרזה על הקמת הרפובליקה האירית, חתומה על ידי שבעה ממנהיגי המרד, ובהם פירס, תומאס ג'יי קלארק, ג'יימס קונולי, תומאס מקדונה, ג'וזף פלאנקט ועוד

פטריק הנרי פירס ( Patrick Henry Pearse, או Pádraig Pearse. אירית: Pádraig Anraí Mac Piarais;‏ 10 בנובמבר 1879- 3 במאי 1916), מורה, משורר, סופר ופעיל פוליטי לאומני אירי, היה אחד ממנהיגי מרד הפסחא באירלנד בשנת 1916, והוצא להורג על ידי הבריטים יחד עם מארגנים אחרים של המרד.

פטריק פירס נולד בדבלין ברחוב גרייט בראנסוויק, הקרוי כיום על שמו. משפחת אביו הגיעה לאירלנד מאנגליה, אך אימו הייתה בת למשפחה אירית, והשפה המדוברת בביתה הייתה אירית. את חינוכו המוקדם קיבל במוסדות של "האחים הנוצריים". מגיל צעיר פיתח פירס אהבה לשפה האירית, ובגיל 23 החל לערוך את "An Claidheamh Soluis" ("חרב האור"), בטאונה של "הליגה הגאלית". ב-1900 קיבל תואר BA בשפות מודרניות, ובהן אנגלית, אירית וצרפתית, מהאוניברסיטה המלכותית של אירלנד. באותה שנה קיבל גם תואר של בריסטר.

פירס האמין כי הדרך לגיבוש הזהות והלאומיות האירית עוברת דרך השפה. הוא החל ללמד אירית‏‏‏[1], וב-1908 פתח בית ספר דו-לשוני, בו למדו התלמידים באירית ובאנגלית. בדצמבר 1913 הושבע פירס לארגון ה-IRB, האחווה האירית הרפובליקאית. הארגון פעל למען סיום השלטון הבריטי באירלנד והחלפתו ברפובליקה אירית. בנאום שנשא מעל קברו של המנהיג הפניאני‏‏‏[2] ג'רמיה או'דונובן רוסה ב-1 באוגוסט 1915 אמר את הדברים הבאים:

אויבינו חזקים, חכמים וזהירים; אבל, חזקים, חכמים וזהירים ככל שיהיו, אין הם יכולים לבטל את הנסים האלוהיים, שהבשילו בליבם של גברים צעירים את הזרעים שנזרעו על ידי גברים צעירים מהדור הקודם. והזרעים שנזרעו על ידי הגברים הצעירים ב-1865 ו-1867‏‏‏[3] מבשילים בדרך נס היום. השליטים והמגינים על הכתר צריכים להיות מאוד זהירים אם הם רוצים להישמר מפני תהליכים כאלה. מעיין החיים בוקע מן המוות, ומקבריהם של גברים ונשים פטריוטים בוקעת אומה חיה... הם חושבים שהם הרגיעו את אירלנד. הם חושבים שהם קנו מחצית מאיתנו, והפחידו את המחצית השנייה. הם חושבים שהם צופים בכל מה שקורה... אבל, השוטים, השוטים, השוטים!...כל עוד אירלנד אינה חופשית לא יהיה שלום.

מרד הפסחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרד הפסחא פרץ ב-24 באפריל 1916. נוכח כישורי הכתיבה שלו מונה פירס להיות דובר המורדים. הוא שכתב את ההוראות להתקוממות, והוא שהכריז על הקמת הרפובליקה האירית, בנאום שנשא על מדרגות בית הדואר המרכזי של דבלין. לאחר שישה ימי לחימה, אבדות כבדות בנפש והרס רב, הכריז פירס על כניעה, והוא נעצר על ידי הבריטים יחד עם עוד ארבעה עשר מחבריו למרד, בהם גם אחיו וילי. פירס והאחרים נדונו למוות בירייה, והוא הוצא להורג ב-3 במאי יחד עם עוד שניים מחבריו בכלא קילמינהאם שבדבלין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏אחד מתלמידיו היה הסופר ג'יימס ג'ויס, שפרש כעבור זמן קצר עקב סלידתו מהלאומנות האירית‏
  2. ^ ‏כינוי ללאומנים אירים‏
  3. ^ ‏התקוממות אירית נגד הבריטים באותה שנה‏