פיילוט (סמולוויל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיילוט
Pilot
פרק פיילוט מ"סמולוויל"
לוגו הסדרה
לוגו הסדרה
מספר פרק 1
מספר עונה 1
קוד הפקה 475165
תאריך שידור מקורי 16 באוקטובר 2001
אורך 49 דקות (גרסה מקורית)
45 דקות (גרסה מקוצרת)
שפה אנגלית
תסריט אלפרד גו ומיילס מילר
הפקה טולין/רובינס הפקות (אנ')
Millar Gough Ink
בימוי דייוויד נאטר (אנ')
דף הפרק ב-IMDb

פרק הפיילוט של סדרת גיבורי-העל "סמולוויל" שודר לראשונה ברשת The WB ב-16 באוקטובר 2001. את הפרק כתבו הוגי הסדרה, אלפרד גו ומיילס מילר, וביים דייוויד נאטר (אנ')[1]. הפרק זכה בפרס אמי ובפרס ליאו.

הפרק נפתח בהצגת גרסתה של הסדרה לסיפור המקור של קלארק קנט, וממשיך בתיאור חייו של קלארק הנער הגר עם הוריו בחווה חקלאית בעיירה הבדיונית סמולוויל שבקנזס, ולומד עם חבריו בכיתה ט' בבית הספר התיכון המקומי, השלב בחייו שממנו ממשיכה עלילת הסדרה להתפתח.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הכניסה לעיירה בין שדות תירס, מעט לפני פגיעת מטאוריט ישירה: "ברוכים הבאים לסמולוויל, קנזס, אוכלוסייה: 25,001 – בירת התירס המוקרם של העולם".
מכוניתם של מרתה וג'ונתן קנט על הכביש, מטח המטאורים מתחיל; מתוך סצנה בפרולוג.
שלט הכניסה לעיירה בין שדות תירס, 12 שנים אחרי מטח המטאורים: "ברוכים הבאים לסמולוויל, קנזס, אוכלוסייה: 45,001 – בירת המטאורים של העולם!"

חללית קטנה טסה מכוכב הלכת קריפטון שנחרב לכיוון כדור הארץ, ויחד איתה שברים מהכוכב. בעיירה סמולוויל חוגגים התושבים את ניצחון נבחרת "העורבים" של התיכון במשחק הבית הראשון של השנה, ותלמידי התיכון מתכוננים לנשף "השיבה הביתה" (אנ').

ליונל לות'ר מגיע עם בנו לקס בן התשע לביקור במפעל לות'רקורפ בסמולוויל. לקס שומע קריאה לעזרה משדה תירס סמוך, עוקב בחשש אחרי הקול ומוצא נער ללא בגדים קשור לעמוד של דחליל ועל גופו גרפיטי אדום בצורת S (‏Scarecrow - דחליל). סופת מטאורים נוחתת על העיירה: מטאור אחד נוחת בשדה התירס ויוצר סופת חול המכסה את הנער התלוי ואת לקס שלא מספיק להימלט ומתקרח. מטאור אחר נוחת בפגיעה קטלנית על הוריה של לאנה לאנג המביטה בהם מעבר לכביש עם דודתה נל פוטר. מטאורים נוספים פוגעים בכביש בו נוסעים הזוג קנט וגורמים למכוניתם להתהפך. פעוט כבן שלוש מסתובב לבדו בשדה, מוצא את הזוג קנט, מביט בהם ומחייך. הם נחלצים מהמכונית, רואים את החללית הקטנה שממנה יצא הילד, ולוקחים את הילד והחללית לביתם.

12 שנים חלפו. קלארק קנט הוא בנם המתבגר המאומץ של הזוג קנט, ויש לו כוחות-על שלקיומם מודעים רק הוא והוריו. קלואי סאליבן ופיט רוס הם חבריו הטובים. לאנה לאנג היא שכנתו ומושא אהבתו. ארבעתם תלמידי כיתה ט' בתיכון סמולוויל. ויטני פורדמן הוא תלמיד כיתה י"ב, החבר של לאנה וקוורטבק העורבים. קלארק ופיט מעדכנים את קלואי במסורת יום השיבה הביתה שיחול מחרתיים: שחקני הפוטבול יבחרו תלמיד מכיתה ט', יפשיטו אותו, יקשרו אותו לעמוד בשדה כדחליל וירססו גרפיטי S על גופו.

קלארק יושב ביציע, צופה באימון ומדמיין את עצמו משחק ומנצח, את המעודדות מריעות לו ובראשן לאנה המאושרת וגאה בו. פיט לובש מדים ומתכונן להיבחן, וקלארק חוזר הביתה כי הוריו לא מרשים לו לשחק פוטבול מחשש שיחשוף את כוחותיו או יפגע בשחקנים בטעות. בדרך הביתה הוא עומד על גשר ומתבונן מהורהר בנהר ובנוף. לקס לות'ר נוהג במכונית על הגשר, נקלע לתאונת דרכים, מתנגש בקלארק ונופל איתו מהגשר. קלארק צולל, תולש את גג המכונית ומחיה את לקס.

ויטני לחוץ מהמשחק המתקרב ולאנה משאילה לו את שרשרת אבן המטאור הירוקה שלה למזל. השניים יושבים במרפסת ביתה של נל שאימצה את לאנה, וקלארק מביט בהם בטלסקופ מהאסם של משפחתו.

למחרת בבוקר קלארק מוצא בחצר מכונית חדשה, מתנה מלקס. ג'ונתן קנט אוסר על קלארק לקבל אותה ומספר לו שליונל לות'ר הרוויח את ההון המשפחתי שלא ביושר. קלארק מתאכזב, מזכיר לאביו את כוחות-העל שלו ומסביר בתסכול שהוא רק רוצה להרגיש כמו נער רגיל. ג'ונתן מחליט שהגיע הזמן לספר לקלארק על מוצאו מכוכב אחר ומראה לו את החללית שהוסתרה במקלט. קלארק ההמום בורח לבית הקברות, פוגש שם את לאנה שמבקרת בקברי הוריה, ולראשונה בחייהם השניים מנהלים שיחה ארוכה. לאנה מספרת שתלך לנשף מחר עם ויטני, קלארק מספר שלא יגיע, ולאנה מבטיחה לרקוד איתו אם ישנה את דעתו. קלארק מלווה את לאנה לביתה, וויטני שחיכה לה שם רואה אותו.

קלארק הולך לאחוזת לות'ר ומחזיר ללקס את המפתחות למכונית החדשה. לקס מבין שאביו של קלארק לא מחבב אותו, וקלארק מסביר שהיחס השלילי מכוון כלפי אביו ליונל ולא אישית כלפי לקס. לקס מודה לקלארק על ההזדמנות החדשה בחיים ומצהיר על רצונו לשמור על החברות החדשה שנרקמה ביניהם.

לאחר ששלושה שחקני פוטבול לשעבר בוגרי תיכון סמולוויל נפגעים, קלואי ופיט רואים את ג'רמי, הדחליל מהפרולוג ומוצאים את תמונתו בספר מחזור ישן. הם מגלים שג'רמי התעורר מתרדמת בעקבות סופה חשמלית במחולל בבית החולים ואז נעלם, ומשתפים את קלארק בתגלית. קלואי חושפת בפני קלארק את "קיר המוזרוּת", קיר עמוס בגזירי עיתונים המדווחים על תופעות חריגות ומשונות שתועדו בעיירה מאז סופת המטאורים, ומציגה את התאוריה שלה לפיה המטאורים אחראים לתופעות. קלארק מבין שהכל קרה בגלל הגעתו לכדור הארץ, מביט בתמונה של לאנה שצולמה מייד לאחר שהוריה נהרגו, מרגיש אשם ובורח מהחדר.

ויטני ועוד שני שחקני פוטבול תופסים את קלארק, שנחלש מאבן המטאור בשרשרת שוויטני עונד. ויטני רואה שקלארק מביט בשרשרת ועונד אותה לצווארו בטענה שזאת הקרבה המרבית ללאנה שישיג. השחקנים חוטפים את קלארק לשדה.

ג'רמי מוצא את קלארק "דחליל" בשדה. קלארק מזהה אותו ומבקש עזרה, ג'רמי אומר שכאן הוא מוגן יותר ועוזב. לקס נוסע בכביש הסמוך, שומע קריאה לעזרה, נכנס לשדה ומשחרר את קלארק. השרשרת נופלת וקלארק אוסף את בגדיו ורץ לחפש את ג'רמי. קלארק מוצא את ג'רמי מחוץ לאולם הנשף, עם כוח-על להפיק חשמל מגופו, מתכנן להתיז מים לאולם ולחשמל את כל החוגגים. קלארק מסכל את התוכנית ואחר כך נכנס לאולם, רואה את לאנה רוקדת עם ויטני ועוזב לביתו, לא לפני שהוא מניח את שלוש המכוניות של ויטני וחבריו זו על גבי זו בחניה.

באסם, קלארק צופה בכוכבים מהטלסקופ ואביו נכנס ושואל לשלומו. קלארק אומר שהוא שמח שהזוג קנט מצא אותו. ג'ונתן מצטט את מרתה מהפרולוג ועונה שקלארק הוא שמצא אותם. קלארק מדמיין שלאנה מופיעה באסם ורוקדת איתו, ואז מביט מהחלון ורואה את לאנה חוזרת מהנשף לביתה.

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות שחקנ/ית
קלארק קנט / קאל-אל טום ולינג
מרתה קנט אנט אוטול
ג'ונתן קנט ג'ון שניידר
לקס לות'ר מייקל רוזנבאום
ליונל לות'ר ג'ון גלאבר
קלואי סאליבן אליסון מאק
פיט רוס סם ג'ונס השלישי
ויטני פורדמן אריק ג'ונסון

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Everything של לייפהאוס[א]
  2. The Way It Is (אנ') של ברוס הורנסבי (אנ')
  3. Long Way Around של איגל איי צ'רי
  4. Eight Half Letters של Stereoblis[א]
  5. Unstoppable של דה קולינג
  6. Everything I Own של Jude (אנ')[א]
  7. Inside the Memories של Fear the Clown
  8. Let's Go של Capitol Eye
  9. Maybe של Stereophonics
  10. Wonder (אנ') של Embrace (אנ')

[2]

  1. ^ 1 2 3 השיר נכנס לדיסק הראשון של פסקול סמולוויל המלא

זהו הפרק היחיד בסדרה ללא הפתיח ושיר הנושא "Save Me".

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה הקדישה חמישה חודשים לליהוק התפקידים הראשיים לפרק ולעונה הראשונה.

השחקן טום ולינג הוזמן למבחן בד לתפקיד הראשי כקלארק קנט, אך לא עודכן בנושא הסדרה שעדיין היה חשאי. ולינג חשב שהסדרה תעסוק בסופרמן בתיכון והתנגד להיבחן לתפקיד. הבמאי דייוויד נאטר (אנ'), שנבחר לביים את הפרק, הבטיח לוולינג שיאשר לו לקרוא את התסריט אם יגיע להיבחן. ולינג הסכים ונבחן, נאטר קיים את הבטחתו, הראה לוולינג את התסריט, ולינג תיאר את התסריט כ"מדהים" וקיבל את התפקיד הראשי[3].

השחקן ג'ון שניידר, שהיה מוכר מתפקידו כבו דיוק (אנ') בסדרת הפעולה "הדיוקס קורעים את האזרד" (אנ'), לוהק לתפקיד ג'ונתן קנט. השחקנית סינת'יה אטינגר (אנ') לוהקה במקור לתפקיד מרתה קנט. לאחר צילומי הפרק לוהקה במקומה לתפקיד השחקנית אנט אוטול שהייתה מוכרת מתפקידה כלאנה לאנג בסרט גיבורי-העל "סופרמן 3". הסצנות עם אטינגר צולמו מחדש עם אוטול עבור פרק הפיילוט ששודר[3].

אלפרד גו ומיילס מילר רצו גיוון אתני בקאסט הראשי, ותכננו להשיג זאת דרך דמותה של קלואי סאליבן שנכתבה במיוחד עבור הסדרה כחברתו הטובה של הגיבור. עם זאת, אליסון מאק נבחנה לתפקיד, הרשימה את ההפקה ונבחרה לגלם את הדמות. במקום זאת התקבל סם ג'ונס השלישי, שחקן אפרו-אמריקאי, לתפקיד פיט רוס המבוסס על דמות מהקומיקס[3].

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון הראשוני היה למקם את הפקת הסדרה באוסטרליה, אך בסופו של דבר התמקמה ההפקה בוונקובר שבקולומביה הבריטית, עיר שסיפקה לה נופים מתאימים יותר לסמולוויל ומטרופוליס הבדיוניות, שתיהן בקנזס שבמערב התיכון, בתקציב קטן יותר[3].

המפיק רוב מייר תיאר את סמולוויל כעיירה נקייה, נחמדה ויפהפייה עם צבעים בהירים וחדים. הרחוב הראשי של העיירה צולם בערים מריט (אנ') וסארי. חלק מחזיתות המבנים נצבעו מחדש כדי שיתאימו למראה של עיירה אמריקאית טיפוסית לפי חזונו של מיילס מילר. הרחוב קושט בכרזות, בלונים וסרטים בצבעי אדום וצהוב עבור הפרולוג שבו מטח מטאורים קוטע את חגיגות הניצחון של נבחרת העורבים מתיכון סמולוויל[4][5].

בחווה משפחתית בקהילה חקלאית באלדרגרוב (אנ') צולם בית משפחת קנט מבחוץ, שנצבע מירוק לצהוב ליצירת אווירה ביתית חמימה[5]; והאסם שלידו, בתוכו בנתה ההפקה מדרגות המובילות למרפסת שתפקדה כ"מבצר הבדידות" הראשון של קלארק קנט[3].

בתוך בית ספר התיכון "טמפלטון" (אנ') צולמו הסצנות שבמסדרונות תיכון סמולוויל. לשם זאת נצבעו המסדרונות באדום וצהוב, צבעי בית הספר של תיכון סמולוויל, שהפכו בעקבות זאת גם לצבעי בית הספר של "טמפלטון"[3].

שני מיקומים שמופיעים בפיילוט נבנו עבור הסדרה: מקלט תת-קרקעי להגנה מפני סופות הוריקן בחוות קנט, שם מוסתרת החללית של קאל-אל; ובית קברות בעיירה, שם קבורים הוריה של לאנה לאנג, אותו הקים המעצב ברנרד היידס על גבי שטח ריק[4].

העיירה סמולוויל שבקנזס אמורה להיות מלאה בשדות תירס, ולשם זאת הצמיחה ההפקה יותר מ-10,000 קלחי תירס בחממות לקראת צילומי הפיילוט, אך התירס לא הגיע לגובה הרצוי עד תחילת הצילומים ולא היו כלל שדות תירס בסביבה בוונקובר. 600 קלחי תירס מלאכותיים ממפעל באריזונה נשלחו לאתר הצילומים והוצבו בשדה[4].

אפקטים חזותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מלאכת האפקטים החזותיים הופקדה חברת Thomas Special Effects[6]. היא עיצבה בין השאר את מטח המטאורים, את מרחבי שדות התירס שצולמו ממרחק ואת שדה התירס שהמטאוריטים שיטחו, שם הילד לקס לות'ר איבד את שיער ראשו.

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ ובראשית סתיו 2001, עד עליית הפרק, שודרו ברשת The WB קדימונים קצרים לפרק שהזמינו את הקהל לצפות בו בשידור הבכורה ב-16 באוקטובר. הקדימונים הכילו סצנות מהפרולוג ומההווה, ורוב ההצצות היו לסצנות בכיכובם של טום ולינג ומייקל רוזנבאום. את הקדימונים ליווה השיר "Song Yet to Be Sung" (אנ')[7] של פרי פארל, סולן להקת Jane's Addiction[8]. המילים שנשמעו מתוך השיר בקדימונים הן ”From the heights of Zion... Song yet to be sung” (בתרגום לעברית: ”ממרום ציון... שיר שעוד יושר”).

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק שודר לראשונה ברשת The WB ב-16 באוקטובר 2001. זהו הפרק היחיד בסדרה שלא מכיל את הפתיח.

במקור שודר הפרק בגרסה המלאה שאורכה כ-49 דקות, והיא נכנסה למארז ה-DVD של העונה הראשונה ולמארז ה-DVD המלא של כל העונות. בשירותי הזרמת המדיה קיימת גרסה מקוצרת במעט שאורכה כ-45 דקות.

בקנדה שודר הפיילוט יחד עם הפרק השני כפרק בכורה כפול, והופץ כך גם ב-DVD במהדורה מוגבלת.

רשת The CW שידרה את הפרק בשידור חוזר ב-8 באפריל 2011, שבוע לפני הפרק "קנט" ברבע האחרון של העונה העשירית, כרקע והכנה לשידור פרק הסיום הכפול של העונה והסדרה.

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק משך 8.4 מיליון צופים, ובכך שבר את שיאי הרשת למספר הצופים הכללי בפרק בכורה ומספר הצופים מגיל 12 עד 34. מנכ"ל הרשת, ג'ורדן לוין (אנ'), אמר שפרק זה והבאים אחריו בעונה מושכים צופים לפרקים המשובצים לפניהם ואחריהם בימי שלישי ברשת The WB[9].

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 יצא מארז קטן ובו דיסק DVD או מיני-DVD (אנ') יחיד המכיל את הפרק בגרסתו המלאה.

תוספות בונוס: רצועת שמע עם הערות (אנ') של היוצרים אלפרד גו ומיילס מילר והבמאי דייוויד נאטר (אנ'); מפת העיירה סמולוויל[10]; קדימון וסטוריבורד לפרק.

תמונת העטיפה: קלארק קנט קשור לעמוד בשדה תירס, עם השרשרת של לאנה לאנג על צווארו ואות S אדומה מרוססת על חזהו. התמונה לא לקוחה מתוך הפרק, אלא היא צילום ערוך של טום ולינג מודבק לצד קלחי תירס ועל רקע של שדות תירס.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק גרף בעיקר ביקורות חיוביות ושבחים והעלה את ציפיות המבקרים והקהל מהסדרה.

רוב אוון (אנ') מהעיתון PG (Pittsburgh Post-Gazette) תיאר את הפרק כ”תוספת מכובדת לסיפורי סופרמן” וקבע על סמך הפיילוט ש”ל'סמולוויל' יש את כל הסימנים לסופר-סדרה”[11].

אליזבת' וייט ממגזין מדיה-לייף (Media Life) כתבה: ”לקלארק הנער אין את תחושת השליחות האצילית שיש לסופרמן, ודמותו מלאה בחרדה שעלולה להיות הרסנית. זה טוב לדרמה, אך צופים המצפים לקומדיה הקלילה של 'לויס וקלארק' יתאכזבו ללא ספק. ל'סמולוויל' יש את היסודות הנכונים להפוך ללהיט גדול עבור The WB.”[12]

רוברט ביאנקו מ-USA Today כתב ביקורת מעורבת: ”לצד כל החידושים, משהו ב'סמולוויל' חוזר על עצמו. [...] יש כישרון וחוכמה ב'סמולוויל'. עם הזמן, אולי היא תמצא קול ייחודי יותר.”[13]

ג'רמי קונרד מ-IGN כתב: ”כשהכריזו לראשונה על 'סמולוויל' נשבעתי שלא אצפה בה. כמעריץ מושבע של סופרמן, התנגדתי לשינויים גדולים במיתולוגיה כמו אלו המתרחשים בסדרה. [...] למרות השנאה ההתחלתית שלי לרעיון שבבסיס הסדרה, נהניתי מהפיילוט מספיק כדי להתמכר לסדרה וכעת אני צופה קבוע. [...] זוהי התחלה חזקה לסדרה, ואחד מפרקי הבכורה הטובים ביותר שראיתי מזה זמן רב.”[14].

בראיין פורד סאליבן מפוטון קריטיק (The Futon Critic) תיאר את הפרק כ”מהנה, מקסים ומלהיב כמו שהקדימונים הבטיחו לנו לאורך הקיץ” והרחיב: ”'סמולוויל' מציעה לנו מבט חדש ומרענן על המיתולוגיה של סופרמן - הפעם מוצגת בפנינו ההתחלה הצנועה של קלארק קנט הצעיר.”[15]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה תוצאה
פרס אמי עריכת הסאונד הטובה ביותר בסדרה זכייה[16]
האפקטים החזותיים הטובים ביותר בסדרה (אנ') מועמדות[17]
פרס ליאו האפקטים החזותיים הטובים ביותר זכייה[18]
פרס סליל הזהב (אנ') עריכת הסאונד הטובה ביותר בסדרה - אפקטים מועמדות[19]
עריכת הסאונד הטובה ביותר בסדרה - מוזיקה מועמדות[19]
האיגוד האמריקאי לצילום (אנ') הצילום הטוב ביותר בפרק בכורה מועמדות[20]
פרס ארטיוס הליהוקים הטובים ביותר מועמדות[21]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המדריך הרשמי לעונה הראשונה – "Smallville : the official companion, season 1"[22]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "פרק 1 בעונה 1: פיילוט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ "פיילוט: פסקול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 המדריך הרשמי לעונה הראשונה
  4. ^ 1 2 3 רצועת פרשנות של אלפרד גו ומיילס מילר בפרק הפיילוט ב-DVD של העונה הראשונה
  5. ^ 1 2 תוספת בונוס: "סיור אינטראקטיבי בעיירה סמולוויל" ב-DVD של העונה הראשונה
  6. ^ Special Effects Supplies and Equipment, Special FX Supplies, thomasfx.com (באנגלית)
  7. ^ Song Yet To Be Sung, בביצוע פרי פארל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:53)
  8. ^ רשימת השירים של "סמולוויל": העונה הראשונה, באתר KryptonSite (באנגלית)
  9. ^ סת' גאנדרסון, מספר צופים בפרק הבכורה, באתר The Trades, ‏5 בנובמבר 2001 (באנגלית)
  10. ^ מפת העיירה סמולוויל, באתר האחים וורנר
  11. ^ רוב אוון, Fall 2001: A mediocre TV odyssey, old.post-gazette.com, ‏16 בספטמבר 2001 (באנגלית)
  12. ^ אליזבת' וייט, A dark young Superman and a giant-killer timeslot, Media Life Magazine, ‏22 באוקטובר 2001 (באנגלית)
  13. ^ רוברט ביאנקו, Smallville has a good chance of flying high, USA Today, ‏16 באוקטובר 2001 (באנגלית)
  14. ^ ג'רמי קונרד, Smallville (Pilot Episode)‎, IGN, ‏9 ביולי 2002 (באנגלית)
  15. ^ בראיין פורד סאליבן, The 50 Best Episodes of 2001, The Futon Critic, ‏2 בינואר 2002 (באנגלית)
  16. ^ המועמדויות והזכייה בקטגוריית עריכת הסאונד הטובה ביותר בטקס פרס אמי ה-54 ב-2002, באתר פרס אמי (באנגלית)
  17. ^ המועמדויות והזכייה בקטגוריית האפקטים החזותיים הטובים ביותר בטקס פרס אמי ה-54 ב-2002, באתר פרס אמי (באנגלית)
  18. ^ רשימת המועמדויות והזכיות בטקס פרס ליאו 2002, באתר פרס ליאו (באנגלית)
  19. ^ 1 2 רשימת הזכיות והמועמדויות בטקס פרס סליל הזהב 2002, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  20. ^ רשימת הזכיות והמועמדויות של פיטר וונסטרוף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  21. ^ רשימת הזכיות והמועמדויות בטקס פרס ארטיוס 2002, באתר איגוד הליהוק של אמריקה (אנ'), ‏17 באוקטובר 2002 (באנגלית)
  22. ^ פול סימפסון, Smallville : the official companion, season 1, לונדון, אנגליה: טיטאן ספרים, 2004, ISBN 978-1-840237-95-5. (באנגלית)