דחליל
ערך זה עוסק בבובת קש להברחת עופות. אם התכוונתם לכשל הלוגי "דחליל", ראו דחליל (כשל לוגי).
דחליל הוא בובה שאמורה להבריח ציפורים משדות חקלאיים ומגינות, באמצעות מראה או הצליל שהיא מפיקה.
שורש השם, ד-ח-ל, גזור מארמית, ומשמעותו: לפחד (בבא בתרא כז: תוספות "בדחלולי סגי").
סוגי דחלילים[עריכה]
בחקלאות נעשה לאורך ההיסטוריה שימושים רבים במכשירים עושי רעש (קלופוטץ) שנועדו לנוע על ידי הרוח ולהבריח ציפורים.
מאחר והציפורים נטו להתרגל לצלילים קבועים, נעשה שימוש באמצעים מגוונים יותר - החל מדמויות אדם שעושות רעש (הדחליל הקלאסי), וכלה בדמויות המחזיקות נפצי אבק שריפה שהתפוצצו באופן אקראי.
שיטה נפוצה אחרת להברחת ציפורים היא תליית ציפורים מתות מעמודים.
בניגוד לדחלילים המסורתיים, דחלילים מודרניים אינם בצורת אדם. בקליפורניה נפוצים שימושים בסרטים מבריקים הנעים ברוח (סרטים העשויים מיילאר).
הדחליל בספרות[עריכה]
הדחליל הינו דמות המופיעה רבות בספרות האנגלית במאה ה-19, כאשר הידוע באזכורים הוא דמות הדחליל בספרי ל. פרנק באום - "הקוסם מארץ עוץ" בהם משמש הדחליל אחד הגיבורים העיקריים.
דחלילים היוו גיבוריהם של ספרי ילדים רבים וכן סדרות טלוויזיה ילדים. סדרת הקומיקס הפופולרית באטמן בהוצאת DC Comics הציגה את דמותו של "הדחליל" וכן שתי דמויות דחליל הופיעו בספרי מארוול קומיקס, הראשונה הייתה אויביהם של קפטן אמריקה, ספיידרמן, איירון מן וגוסט ריידר, והשנייה נקראה "איש הקש", ישות קסומה בין-ממדית ששמה נקשר לדוקטור סטריינג'.
ראו גם[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
