פנחס אבישר
פנחס אבישר (שורצמן) (15 ביולי 1895 ו' תמוז תרנ"ה - 2 במרץ 1974 ח' אדר תשל"ד) מאנשי העלייה השנייה. היה חייל בגדודים העבריים. מראשוני שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב. מילא בחייו שורה של תפקידים ציבוריים בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבישר נולד בקוריץ שבווהלין כפנחס שורצמן לאהרון שורצמן ולדבורה זיסל לבית בלובשטיין, אח ל-3 אחיות (אחת מהן פריידל (לימים שלומית)). אביו, שהיה שומר מצוות קפדן, שימש כמלמד ושו"ב בכפר השכן קמינקה בו גרו כ-15 משפחות יהודיות. אימו הייתה ליברלית ובעלת השכלה רחבה. בילדותו למד בחדר ובמקביל הרחיב השכלתו, באופן עצמאי, מעיתונות וספרים וכן למד עברית. בנעוריו היה בין מייסדי אגודת חובבי שפת עבר בקורץ וכן פעל לאיסוף תרומות לטובת ארגונים ציוניים. לאחר מספר שנים עייף האב מהמרחק והמשפחה עברה לקמינקה אך מאחר שהכפר היה מחוץ לתחום המושב נאלצה המשפחה, לאחר כשנה וחצי, לחזור לקוריץ.
במהלך פעילותו היהודית/ציונית גמלה בליבו של אבישר ההחלטה לעלות לארץ ישראל. מחשבה זו התחזקה מקריאת מכתבים שכתב דודו משה בלובשטיין שעלה ארצה ב-1907. כבר ב-1913 החל אבישר בהכנות לעלייה אולם הליכים ביורוקרטים עיכבו את קבלת הדרכון כשנה ורק ב-1914 הושלמו הסידורים.
העלייה ארצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 ביולי 1914 יצא אבישר מקוריץ, עבר באודסה וב-29 ביולי נחת בנמל יפו ולאחר מסע קצר הגיע לבית דודו משה בלובשטיין ברחובות. תוכניתו של אבישר להגיע לירושלים כדי להתחיל ללמוד בבית המדרש למורים העברי התעכבה עקב פריצתה של מלחמת העולם הראשונה והמגבלות שהטילו הטורקים על תנועת הנוסעים אולם בסופו של דבר החל ללמוד כמתוכנן.
במהלך המלחמה שירת בצבא האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה, התגייס לגדוד ה-40 של קלעי המלך[1][2].
פעילותו המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא למד בבית מדרש למורים בירושלים ולאחר מכן בבית הספר המנדטורי למשפטים. משנת 1926 עבד כעורך דין בתל אביב[3] ועסק בין השאר בפשיטות רגל[4]. היה פעיל באגודת עורכי הדין בתל אביב[5][6] ואף היה יו"ר אגודת עורכי הדין בתל אביב[7]. כן היה חבר בית הדין לענייני שכר דירה[8]. במקביל לימד בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה[9] והיה חבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בתל אביב[10].
ב-1 בספטמבר 1948 מונה לשופט בית המשפט המחוזי[11]. הוא כיהן, בין השאר, בבית הדין למניעת ספסרות[12] וישב בדין במשפטם של פקידי מדינה שהואשמו בקבלת שוחד[13]. במאי 1949 מונה ליו"ר הוועדה העליונה לבחינת פיטורי פקידים ושוטרים של ממשלת המנדט[14]. בסוף 1949 ותחילת 1950 הוא ישב בדין בתביעת הדיבה נגד אברהם גורלי על דבריו נגד היועץ המשפטי לממשלה. אבישר קבע שגורלי אשם בדין[15], אך הכרעת הדין נהפכה בערעור לבית המשפט העליון[16].
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1965 פרש לגמלאות[17]. לאחר פרישתו לפנסיה ישב בוועדת עררים על פי חוק הפיצויים לנפגעי הנאצים[18], היה יו"ר המועצה להנצחת החייל[19][20] ויושב ראש בית הגדודים[21].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבישר נישא ב-1923 לפועה ניידיק. לזוג נולדו 2 ילדים. בנו ישראל שורצמן נהרג בקרב על משטרת צמח במהלך מלחמת העצמאות[22]. בעקבות אירוע זה שינה פנחס את שם משפחתו לאבישר. נפטר במרץ 1974 ונקבר בבית העלמין קריית שאול[23].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 7-17
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "השופט פנחס אבישר (שוארצמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4440
- תיקונים בחוקי בתי דין, דבר, 4 ביולי 1926
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ותיקי גליפולי העלו זכרונות, מעריב, 17 במאי 1965
- ^ פנחס שורצמן מוסר דרישת שלום, הפועל הצעיר, 20 ביוני 1919
- ^ אישור פסק דין של מה"ש העברי, דבר, 22 בפברואר 1926
- ^ הצלת כספי דלים, דבר, 10 בספטמבר 1936
פקודת פשיטת הרגל, 1936, דבר, 20 בפברואר 1941
פקדונות "אשראי" עד 50 לא"י ישולמו מיד, הַבֹּקֶר, 1 בספטמבר 1943 - ^ בועידת עורכי הדין העברים, דואר היום, 6 במאי 1930
התאחדות עובדים אינטלקטואליים בא"י, דואר היום, 15 ביוני 1931 - ^ בין עורכי הדין, הירדן, 18 בנובמבר 1935
עורכי הדין אצל נציב המחוז, דואר היום, 29 באפריל 1936 - ^ בין רופאי השנים, הַבֹּקֶר, 6 בינואר 1938
בית הדין המחוזי בתל אביב הוכרז כבית דין עצמאי, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1939
בועידת עורכי הדין, הַבֹּקֶר, 27 במאי 1940 - ^ פקודת בעלי הבתים והדיירים (הוצאה מדירה והגבלת שכר דירה) 1934, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1934
פעולת הממונים ובית הדין לעניני שכר דירה בשנת 1939, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1939 - ^ בית ספר גבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באוקטובר 1936
בית ספר גבוה למשפט ולכלכלה "מכלל", ידיעות עיריית תל אביב, 15 באפריל 1940
בבית־הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1941 - ^ העבודה המדעית של האוניברסיטה העברית מסייעת למאמץ המלחמתי של הישוב, הַבֹּקֶר, 9 בדצמבר 1941
- ^ מינויים, העיתון הרשמי 18, עמ' 107
- ^ בתי דין למניעת הפקעת מחירים וספסרות בתל־אביב ובחיפה, קול העם, 10 בספטמבר 1948
בביה"ד למניעת ספסרות, המשקיף, 28 באוקטובר 1948 - ^ 20 ל"י לחודש תוספת רצויה, שערים, 18 ביוני 1957
- ^ הועדה העליונה לערעורי המפוטרים החלה בעבודתה המעשית, הַבֹּקֶר, 30 במאי 1949
- ^ ד"ר גורלי, התוכ"ל הצבאי לשעבר, נמצא חייב בדין, חרות, 24 בינואר 1950
- ^ מנקודת ראות ציבוריות יש למתוח בקורת על תגובת גורלי, הַבֹּקֶר, 2 באוגוסט 1951
- ^ השופט אבישר - לגימלאות, מעריב, 12 באפריל 1965
- ^ ועדת־העררים דחתה תביעת פיצויים של יהודים יוצאי רומניה, דבר, 18 בינואר 1973
- ^ מת השופט פנחס אבישר, דבר, 3 במרץ 1974
- ^ קריאה להדליק "נר הגבורה" ביום הזכרון לחללי צה"ל, הצופה, 26 באפריל 1965
- ^ יוקם ארגון של בני הגדודאים ונכדיהם, דבר, 16 במאי 1973
- ^ ישראל (סוטה) שורצמן באתר "יזכור"
- ^ מת השופט פנחס אבישר, מעריב, 3 במרץ 1974