פעולות היומיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פעולות היומיום, הידועות גם בראשי תיבות ADL (אנגלית: Activities of Daily Living) הן פעולות המהוות בסיס לעצמאות גופנית של אדם ולחוסר תלות שלו בזולת. רבות מפעולות אלה נכללות בפעולות הטיפול העצמי.

איכות עשיית פעולות אלה משמשות להערכת מצבו התפקודי של אדם. הערכה זו היא כלי במודל הפסיכוסוציאלי של הרפואה, המועיל במיוחד להערכת התלות של הפרט בזולת, למשל עבור קשישים, חולי נפש, חולים במחלות כרוניות ואנשים הלוקים בפיגור שכלי. הערכת פעולות היומיום כוללת מספר מרכיבים, אולם אין מדובר ברשימה סגורה ואחידה.

שימוש בטכנולוגיה מסייעת כגון מכשור סיוע לפעילויות היומיום עשוי לשפר באופן דרמתי את ביצוען של פעולות אלה. אולם, לא כל אדם מעוניין או מצליח להשתמש בציוד כזה.

הערכת בסיסית של פעולות היומיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העוסקים במקצועות הבריאות ובמיוחד מרפאים בעיסוק, בוחנים היבטים רבים של פעולות היומיום. פעולות הן מהוות את הבסיס לעצמאות גופנית ולחוסר תלות בזולת. ביניהן:

  • ניידות
  • תקשורת
  • נשימה
  • הפרשות
  • אכילה ושתיה
  • רחצה וניקיון הגוף
  • השימוש בעזרים לראיה, לשמיעה, לאכילה ועוד
  • היכולת לווסת טמפרטורת גוף
  • עבודה ומשחק
  • מיניות
  • שינה

בנסיבות מסוימות (כגון בעת טיפול בקשישים) רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק מתמקדים בהערכת היכולת בתחומי ההלבשה, רחצה, אכילה, הפרשות, ניידות (בין כתלי הבית) וכן הצורך בהשגחה. קיימות שיטות שונות לכימות מספרי (מתן ניקוד) של רמת התפקוד בממדים השונים של פעולות היומיום. שיטות אלה מועילות לצורך קבלת החלטות באשר למתן עזרה לאלה שתלותם בזולת רבה והם נזקקים לסיוע מן הזולת. כך למשל, החלטות באשר להענקת גמלת סיעוד לקשישים בישראל, במסגרת ביטוח סיעוד על פי חוק הביטוח הלאומי מתקבלות על יסוד בדיקת פעולות היומיום של הקשיש על ידי אנשי מקצוע.

הערכה אינסטרומנטלית של פעולות היומיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכה זו כוללת פעולות שאינן הכרחיות לתפקוד הבסיסי, אולם הם מועילות מאוד בקביעת מידת התלות בזולת. בין הפעולות: בישול, עריכת קניות, ניקיון הבית ויכולת שימוש בתחבורה. מרפאים בעיסוק מבצעים אף הערכה אינסטרומנטלית של פעולות היומיום. בהערכה אינסטרומנטלית של פעולות היומיום בוחנת 11 תחומי פעילות שאינם בהכרח נחוצים לפרט וניתן להעביר את ביצועם לאחרים. הפעולות הן:

  • השגחה וטיפול באחרים (כולל השגחה על מטפל)
  • טיפול בחיות מחמד
  • טיפול בילדים
  • שימוש באמצעי עזר לתקשורת
  • ניידות בקהילה
  • ניהול כלכלי
  • יכולת לפנות לעזרה רפואית וקבלת טיפול רפואי
  • הכנת ארוחות וניקיון
  • יכולת תפקוד במצבי חירום
  • עריכת קניות

הערכת פעולות היומיום לצורך ביטוח סיעוד בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכאות לגמלת סיעוד על פי חוק הביטוח הלאומי בישראל נקבעת על פי הניקוד אותו צובר המבוטח ב"הערכת תלות" הנערכת לו. הערכת התלות מתבססת בעיקרה של הערכת פעולות היומיום כפי שהיא נבדקת על ידי אחות בריאות הציבור ומתבצעת בדרך כלל בביתו של המבוטח. הבדיקה כוללת את תיאור משק הבית של המבוטח, התרשמות כללית מהופעתו ומצב רוחו, תיאור הניקיון האישי של הנבדק וסביבתו, רשימת התרופות שהוא צורך ואופן נטילתן, תלונות הנבדק ובני משפחתו, סדר היממה של הנבדק, השירותים והעזרה העומדים לרשותו וניקוד תפקודו בפעולות היומיום.

פעולות היומיום הנבדקות לצורך הערכת התלות הן: ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה ושתייה, הפרשות וכן הצורך בהשגחה בתוך הבית. בכל אחד ממדדים אלה יקבל הנבדק ניקוד בהתאם לדרגת תלותו בזולת, כך לדוגמה בפעולת רחצה, מבוטח המסוגל להתרחץ ללא עזרה יקבל ניקוד אפס, מי שזקוק לסיוע קל (למשל בויסות המים, חפיפת ראש, סיבון הרגליים, וכדומה), או מי שזקוק לנוכחות בעת הרחצה בגלל חשש לנפילה, יקבל 0.5 נקודות. מי שמסוגל לרחוץ רק את ידיו ופניו, אך זקוק לעזרה ברחצה מלאה, יקבל נקודה אחת. מי שזקוק לעזרה מלאה בכל פעולות הרחצה, יקבל נקודה וחצי. ניקוד בשיטה דומה נעשה בכל שאר מדדי פעולות היומיום. לצורך זכאות לגמלת סיעוד צריך הנבדק לצבור מינימום של 2.5 נקודות במידה והוא מתגורר בגפו ו-4 נקודות במידה והוא גר עם בן זוג המסוגל לסייע לו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]