פרכוס לא-אפילפטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרכוסים לא-אפילפטיים הם אירועים בהם יש התקפי עוויתות המחקים פרכוס אפילפטי אבל אינם כוללים יריות חריגות, ריתמיות של נוירונים[1]. הם נגרמים על ידי תנאים פיזיולוגיים או פסיכולוגיים.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ספקטרום רחב של תופעות שיכולות להיות דומות להתקפים אפילפטיים. דבר זה עלול לגרום לכך שאנשים שאין להם אפילפסיה יאובחנו, בטעות, כחולים בה. למעשה, אחוז ניכר של אנשים שאובחנו בתחילה כחולי אפילפסיה, אבחנתם כחולים תתוקן מאוחר יותר. במחקר אחד לרוב הילדים שהופנו למרפאה בשל התקפים, התעלפויות וכמעט התעלפויות לא הייתה אפילפסיה והתעלפות הייתה החלופה השכיחה ביותר[2]. במחקר אחר ל- 39% מהילדים שהופנו למרכז אפילפסיה שלישוני לא הייתה אפילפסיה. התופעה העוויתית השכיחה ביותר בקרב ילדים בעלי פיגור שכלי הייתה בהייה[3]. אצל מבוגרים המספרים דומים. במחקר אחד דווח על 26% של מקרים בהם האבחנה הייתה שגויה.

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה (The International League Against Epilepsy) (ILAE) מגדירה פרכוס אפילפטי כהתרחשות ארעית של סימפטומים הנובעים מהתפרצות בלתי מבוקרת של פעילות חשמלית מוגברת ועודפת בתאי עצב בקליפת המוח[4][5]. התקפים אפילפטיים יכולים לקרות למישהו שאין לו אפילפסיה כתוצאה מפציעת ראש, סמים, קדחת חלב או פרכוסי חום.

מבחינת רפואית, כשמשתמשים במונח פרכוס כשלעצמו מתכוונים לפרכוס אפילפטי. כשמשתשים בצורה לא מקצועית במונח הוא כולל גם התקפי מחלה, איבוד שליטה, עוויתות או שבץ[4]. כאשר רופא אינו בטוח באבחנה הרי המונח הרפואי אירוע התקפי (paroxysmal event) והמונחים הלא מקצועיים שניתן להשתמש בהם הם התקפים, הרדת התעלפות.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות פתופיזיולוגיות אפשריות הן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joseph H. Ricker (ed): Differential Diagnosis in Adult Neuropsychological Assessment. Springer Publishing Company, October 2003, 109. ISBN 0-8261-1665-5. 
  2. ^ Hindley D, Ali A, Robson C (2006). "Diagnoses made in a secondary care "fits, faints, and funny turns" clinic". Arch Dis Child 91 (3): 214–8. doi:10.1136/adc.2004.062455. PMID 16492885.  (טקסט מלא חופשי מקוון)
  3. ^ Uldall P, Alving J, Hansen LK, Kibaek M, Buchholt J (2006). "The misdiagnosis of epilepsy in children admitted to a tertiary epilepsy centre with paroxysmal events". Arch Dis Child 91 (3): 219–21. doi:10.1136/adc.2004.064477. PMID 16492886.  (טקסט מלא חופשי מקוון)
  4. ^ 4.0 4.1 Fisher R, van Emde Boas W, Blume W, Elger C, Genton P, Lee P, Engel J (2005). "Epileptic seizures and epilepsy: definitions proposed by the International League Against Epilepsy (ILAE) and the International Bureau for Epilepsy (IBE).". Epilepsia 46 (4): 470–2. doi:10.1111/j.0013-9580.2005.66104.x. PMID 15816939.  (Free full text online).
  5. ^ תרגום ההגדרה על פי יצחק שילר, אפילפסיה: מדריך לחולה ולבני משפחתו, עמ' 9