פיגור שכלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגור שכלי הוא מונח המתאר נכות התפתחותית, שבה קיים קושי או איחור משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת, ומיומנויות תפקודי יום יום. התפקוד האינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורח משמעותי, ונוספים אליו ליקויים נוספים.
כיום נוטים חלק מהארגונים המרכזיים המטפלים באנשים עם פיגור שכלי להשתמש באופן מופחת במושג "פיגור שכלי" ולהחליפו אותו במושגים "נכות התפתחותית", "לקות אינטלקטואלית"[1] או בהגדרה כללית יותר כאנשים בעלי צרכים מיוחדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת פיגור שכלי
לצורך הגדרת פיגור שכלי נדרשים שלושה תנאים :
[עריכה] א. גיל שכלי ומנת משכל
אדם יאובחן כבעל פיגור שכלי אם גילו השכלי נמוך באופן משמעותי מגילו הכרונולוגי, ובמבחנים פסיכולוגיים נמצא כי יש לו מנת משכל הנמוכה ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע - כלומר, אם יש לו מנת משכל הנמוכה מ-70. כל סטיית תקן נוספת מתחת ל-70 מעידה על פיגור קשה יותר:
| סיווג | מנת משכל | אחוזי נכות [1] |
|---|---|---|
| פיגור עמוק | 0-29 | 100% |
| פיגור קשה | 30–39 | 75% |
| פיגור בינוני | 40-54 | 65% |
| פיגור קל | 55–69 | 40% |
| תפקוד שכלי גבולי | 70–79 | 20% |
יכולתו האינטלקטואלית של האדם מתבטאת בדרך שבה הוא פותר בעיות, רוכש מיומנויות חדשות, רוכש יכולות לשפה ותקשורת, יכול לקלוט מידע, לעבדו ולהשתמש בו, ומשתמש ביכולת הפשטה כדי להבחין בין מצבים ולהתמודד עם משימות החיים.
את כושרו האינטלקטואלי של האדם בוחנים על פי מבחן משכל. ייתכן מצב שבו לילד פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה, אך במבחנים נמצא כי ביצועיו נמוכים ביותר. לעתים אין הפוטנציאל האינטלקטואלי של האדם בא לידי ביטוי. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ושונות:
- לעתים אינו פנוי מבחינה רגשית או נפשית להשיב על שאלות המבחן
- לעתים קיימת נכות פיזית או חושית המקשה עליו להתמודד עם דרישות המבחן
- לעתים הוא מגיע מסביבה שאינה מטפחת ואינה מספקת לו גרויים מספיקים ללמידה, באופן מובהק ובעקביות למשך שנים
- ולעתים קיימים פערים משמעותיים בשפה ובתרבות בין עולמו ודרך חייו של האדם, לבין ציפיות הבוחן, באופן שמקשה על ההערכה המדויקת של הפוטנציאל האינטלקטואלי הטמון בו.
מסיבות אלה, מנת משכל נמוכה היא אמנם תנאי הכרחי להגדרת האדם כלוקה בפיגור שכלי, אך היא איננה תנאי מספיק, ויש צורך בשני התנאים הנוספים.
[עריכה] ב. הסתגלות אישית-חברתית לקויה
התנאי ההכרחי הנוסף להגדרת פיגור שכלי הוא ליקויים בו זמניים ביכולתו להסתגל מבחינה תיפקודית והתנהגותית, לסטנדרטים של התנהגות תיפקודית וחברתית הצפויים מבני גילו בקבוצתו התרבותית.
למשל, הסתגלות חברתית משמעה: יכולת לזהות מצבים חברתיים שונים, יכולת להגיב מבחינה חברתית בהתאם לסיטואציה, יכולת להבחין בין מידות קרבה בין אנשים שונים והבנת כללים חברתיים, ועוד, בהתאם למצופה מקבוצת הגיל הכרונולוגי. הסתגלות תקשורתית משמעה: יכולת לדבר במשפטים שלמים, מורכבים, באופן דיבור המובן לאחרים, בהתאם למצופה מקבוצת הגיל הכרונולוגי. הסתגלות גופנית (במוטוריקה גסה) משמעה: יכולת להליכה, ריצה, דילוג, עלייה וירידה במדרגות, בהתאם למצופה מקבוצת הגיל הכרונולוגי. הסתגלות לעצמאות תיפקודית בפעולות היומיום, משמעה: יכולת להתלבש באופן עצמאי, לשרוך שרוכים, לרכוס כפתורים, לשמור על ניקיון אישי, לשלוט בצרכים וכו', בהתאם למצופה מקבוצת הגיל הכרונולוגי.
מדדים אלה, כשהם לבדם, אינם נותנים תמונה שלמה, מכיוון שיכולות להתקיים סיבות רבות לקושי בקריטריונים ההסתגלותיים. אולם בצירוף מבחני מנת המשכל יש ביכולתם של הממדים לתת תמונה מדויקת, באופן יחסי, למצבו של האדם הלוקה בפיגור.
[עריכה] ג. תקופת האיחור ההתפתחותי
המרכיב השלישי בהגדרת פיגור שכלי הוא הדרישה כי מנת המשכל הנמוכה והקשיים ההסתגלותיים יופיעו בתקופת התפתחותו של האדם, בילדות, ולא יאוחר מגיל 18.
תנאי זה מבדיל בין מצב של פיגור שכלי, לבין מצבם של אנשים בעלי קשיים קוגניטיביים והסתגלותיים שנובעים מסיבות אחרות, כגון שבץ מוחי, פגיעה בתאונות דרכים ועוד.
[עריכה] גורמים לפיגור שכלי
הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:
1. גורמים ביולוגים.
-
- א. הפרעות כרומוזומליות
- ב. גורמים גנטיים /תורשתיים
- א. הפרעות כרומוזומליות
2. גורמים פיזים.
-
- א. פגיעות לפני לידה
- ב. פגיעות בזמן הלידה
- ג. פגיעות אחרי לידה
- א. פגיעות לפני לידה
3. גורמים סביבתיים.
[עריכה] ועדת אבחון של משרד הרווחה
בישראל נקבעת הגדרת פיגור שכלי על ידי ועדת מומחים מיוחדת, ששמה הוא "ועדת אבחון", מטעם "האגף לטיפול באדם המפגר" במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. ועדת האבחון היא הסמכות המקצועית לקביעת הגדרת הפיגור. אמנם, הגדרות רפואיות של פיגור, הניתנות על ידי רופאים שונים, יכולות כמובן לשמש כאבחנות ולצרכים רפואיים, אך אינן מזכות את האדם ומשפחתו בשירותים שהמדינה מעניקה ללוקה בפיגור.
ביצוע אבחון מקיף, מטעם "האגף לטיפול באדם המפגר" במשרד הרווחה, הוא זכות הניתנת ללא תשלום לאנשים שיש חשש כי הם לוקים בפיגור. האבחון עצמו מתקיים במרכזי אבחון בערים השונות, שזכו במכרזים של משרד הרווחה מעת לעת. האבחון מורכב משלושה חלקים, שאמורים להקיף את מכלול המאפיינים המקיפים את הגדרת הפיגור:
- בדיקה רפואית - מבוצעת על ידי רופא, לבדיקת מצבו הגופני של האדם. לרופא האמור יש יידע בתסמונות השונות שחלק ממאפייניהן הוא פיגור, ויש יכולת לאבחן את מצבו הגופני והרפואי של האדם.
- בדיקה פסיכולוגית - מבוצעת בפגישה עם פסיכולוג, בעזרת מבחני IQ ומבחנים נוספים, ונועדה לאבחן את מצבו השכלי והאישיותי של האדם.
- בדיקה סוציאלית התפתחותית - מבוצעת בפגישה עם עובד סוציאלי, ובה נבדקים שלבי ההתפתחות והיכולות התפקודיות וההסתגלותיות של האדם בתחומי חייו השונים.
- בדיקה פסיכיאטרית - בפגישה עם פסיכיאטר, מתבצעת רק לפי הצורך, ובמקרים מיוחדים, כאשר עלה בכך הצורך לאור התרשמות הבודקים.
כל אחד מאנשי המקצוע רושם את התרשמותו המלאה ואת חוות דעתו. בסיום תהליך האבחון מגיש מכון האבחון את חוות הדעת המשוקללת לוועדת האבחון, שחבריה אינם קשורים לוועדת האבחון.
ועדת האבחון איננה חלק ממכון האבחון, וחבריה לא היו שותפים באבחון עצמו. חברי ועדת האבחון הם: יושב הראש שהוא עובד סוציאלי, רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג, ומורה מחנך. הוועדה מקבלת לידיה את מסקנות האבחון, נפגשת עם האדם הלוקה בפיגור ועם בני משפחתו הקרובים, ויש לה הזכות לקבוע האם האדם לוקה בפיגור ולהמליץ את המלצותיה. המלצות הוועדה (למשל, בנוגע למתן יום לימודים ארוך לילד הלוקה בפיגור) מחייבות את המדינה ואת הרשות המקומית. ערעור על החלטות הוועדה יכול להתקיים על ידי פניה לבית המשפט המחוזי.
המשפחה או האפוטרופוס זכאים לקבל את סיכום האבחון במלואו מידי העובד הסוציאלי המטפל, במחלקה לשירותים חברתיים (לשכת הרווחה) המקומית.
[עריכה] העברת הפיגור השכלי בתורשה
קיים ויכוח בין רבים מהחוקרים לגבי רמת ההשפעה התורשתית על רמה שכלית, ובכלל זה פיגור שכלי. קיימים מקרים רבים בהם נולד להורים מפגרים ילד בעל פיגור, ולא כל כך ברור האם הפיגור הוא כתוצאה מנתוני תורשה או מהסביבה בה גדל.
יש הטוענים כי עיקר קביעת הרמה השכלית היא על ידי נתונים תורשתיים, ויש הטוענים כי ההשפעה העיקרית היא של הסביבה.
מחקרים רבים שנעשו במהלך השנים, הציגו ראיות לשני הכיוונים. עם זאת, קיימת בעייתיות בפרשנות של תוצאות מחקרים לגבי התאמתם לגישה זו או אחרת.
[עריכה] חינוך מיוחד בישראל
בישראל, המשרד האחראי על תחום הפיגור השכלי הינו משרד הרווחה ותחתיו האגף לטיפול באדם המפגר. קיימים בישראל עשרות מעונות, הוסטלים ומערכי דיור לבעלי פיגור שכלי, הן ממשלתיים, הן ציבוריים והן פרטיים. בתחום ייצוג בעלי הפיגור השכלי ומשפחותיהם, אקים הינה העמותה הגדולה בישראל והיא אף פועלת בתחום קידום זכויותיהם.
בעשורים האחרונים, שואפת מערכת החינוך המיוחד בישראל לשלב חריגים בחברה ובמערכת החינוך הרגילה עד כמה שאפשר. לא תמיד היא מצליחה בכך. תלמידים בעלי פיגור קל, משולבים לעתים קרובות בבתי ספר רגילים. חלקם לומדים בכיתה רגילה ומקבלים בחלק מהשעות עזרה ממורה לחינוך מיוחד בקבוצה קטנה או באופן יחידני, וחלקם לומדים את כל שעות הלימוד שלהם בכיתה מיוחדת.
החקיקה בישראל האריכה את תקופת החינוך חינם בעבור תלמידים הלוקים בפיגור שכלי ואוטיזם, ואלו זכאים לחינוך מיוחד עד גיל 21.
במקרים של פיגור בינוני וקשה, השילוב בכיתה רגילה בבית ספר רגיל נדיר יותר, ומקובל לשלבם בבית ספר לחינוך מיוחד. במקרים של פיגור עמוק מדובר על ילדים ונערים עם יכולת תפקודית נמוכה, שאינם עצמאיים ברוב תחומי חייהם וזקוקים לעתים לטיפול סיעודי. במקרים אלה תהיה המסגרת החינוכית עבורם מסגרת בעלת מאפיינים טיפוליים סיעודיים.
לרוב, מערכת החינוך המיוחד מתמקדת לא רק בלימוד חומר הלימודים הרגיל (בקצב ורמה המתאימים להם), אלא גם בהקניית עצמאות ומיומנויות חיים אותן הם יתקשו להשיג בעצמן, כגון שימוש בכסף, שימוש בתחבורה ציבורית, מיומנויות הקשורות לחיי משפחה, ועוד.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה),התשט"ז-1956
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- pigur.co.il אתר המוקדש לפיגור שכלי - הגדרת המושג, הסתגלות המשפחה, גורמים לפיגור שכלי, התסמונות וסוגי הפיגור השונים, ועוד.
- פורום "משפחות עם פיגור" - בפורטל תפוז
