נרקולפסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נרקולפסיהעברית: נִרְדָּמוּת; באנגלית: Narcolepsy) הינה מחלה בה קיימת נטייה קיצונית להירדם בזמן פעילות מונוטונית. היקיצה מהירדמות כזאת היא מיידית והאדם חוזר מיד למצב של עירנות.

נרקולפסיה קשורה במקרים רבים לקטפלקסיה (שיתוק – Cataplexy), והאדם עשוי לחוות תוך כדי שינה הזיות שמיעה או התקפים חולפים של שיתוק שרירים.

תוכן עניינים

אפידמיולוגיה [עריכה]

על פי הסטטיסטיקה, המחלה פוגעת באדם אחד מתוך אלפיים (בעולם), בישראל 1:500,000[1], ועוברת לרוב בתורשה.

אבחנה [עריכה]

האבחנה נעשית, בדרך כלל, במעבדת שינה על ידי בדיקת MSLT, בה הנבדק נכנס למיטה לאחר לילה בו ישן היטב, ונבדקת בה מהירות ההירדמות ומהירות "הנפילה" לשנת רע"מ (REM) – "שנת חלום".

טיפול [עריכה]

הטיפול בנרקולפסיה מותאם אישית לחולה ומתבסס על ניסוי וטעייה. הטיפול העיקרי נועד לעורר את מערכת העצבים המרכזית באמצעות תרופות כדוגמת מודפיניל (פרוביג'יל) או מתילפנידאט (ריטלין). שינויים באורחות החיים כהפחתת לחצים, פעילות גופנית וגמילה מסטימולנטים כמו קפאין וניקוטין עשויים לעזור.

תנומות קצרות ומתוכננות בנות 10-15 דקות מספר פעמים ביום מסייעות לשלוט בישנוניות במהלך היום.

אזכורים בתרבות [עריכה]

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.