נרקולפסיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נרקולפסיה (בעברית: נִרְדָּמוּת; באנגלית: Narcolepsy) הינה מחלה בה קיימת נטייה קיצונית להירדם בזמן פעילות מונוטונית. היקיצה מהירדמות כזאת היא מיידית והאדם חוזר מיד למצב של עירנות.
נרקולפסיה קשורה במקרים רבים לקטפלקסיה (שיתוק – Cataplexy), והאדם עשוי לחוות תוך כדי שינה הזיות שמיעה או התקפים חולפים של שיתוק שרירים.
תוכן עניינים |
[עריכה] אפידמיולוגיה
על פי הסטטיסטיקה, המחלה פוגעת באדם אחד מתוך אלפיים, ועוברת לרוב בתורשה. נראה שהיא נפוצה בעיקר ביפן[דרוש מקור]. מעריכים כי היא נדירה בקרב יהודים[דרוש מקור], אך גם ייתכן כי רבים מהסובלים ממנה אינם מאובחנים.
[עריכה] אבחנה
האבחנה נעשית, בדרך כלל, במעבדת שינה על ידי בדיקת MSLT, בה הנבדק נכנס למיטה לאחר לילה בו ישן היטב, ונבדקת בה מהירות ההירדמות ומהירות "הנפילה" לשנת רע"מ (REM) – "שנת חלום".
[עריכה] ריפוי
למחלה אין עדיין תרופה אך הטיפול בה נעשה בעיקר בעזרת תרופת הריטלין.[דרוש מקור]
