פרנסיסקו סאנס קאבוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיסקו סאנס קאבוט
Francisco Sans Cabot
לידה 9 באפריל 1828
ז'ירונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 1881 (בגיל 53)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיסקו סאנס קאבוטספרדית: Francisco Sans Cabot; ‏9 באפריל 18285 במאי 1881) היה צייר קטלוני ששימש כמנהל מוזיאון הפראדו בין השנים 1873 ל-1881.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה נווט בצי המלכותי הספרדי. הוא למד מ-1850 עד 1855, התחיל בצורפות (בהתאם לרצון משפחתו), אך החליט להמשיך בציור במקום זאת. [2] בשנה שלאחר מכן, הוא נסע לפריז כדי להמשיך את לימודיו אצל תומאס קוטיר והוראס ורנה. [3] בשנת 1858, הוא זכה במדליה בתערוכה ברומא על דמותו של פרנסיסקו דה קוודו כשהוא רואה את מרטין לותר בגיהנום. לאחר מכן, החליט להתמחות בציור סצנות היסטוריות. ב-1865, הוא חזר לספרד והוזמן על ידי סוכנות ממשלתית לצייר את הגנרל חואן פרים בקרב במהלך המלחמה הספרדית-מרוקאית.

לאחר הפלת המלכה איזבל השנייה, הוא חזר לז'ירונה. עם זאת, זמן קצר לאחר ייסוד הרפובליקה הספרדית הראשונה, הוא מונה למנהל מוזיאון הפראדו, במקומו של אנטוניו גיסברט, שהתפטר בגלל התנגדותו לממשלה החדשה. בעודו שם, הוא הקדיש את עצמו לפיקוח על שחזור הציורים העתיקים ביותר שבה. במהלך כהונתו קיבל המוזיאון כתרומה את "הציורים השחורים" של פרנסיסקו דה גויה, שהוסרו מהקירות בביתו של גויה והועברו לקנבס על ידי סלבדור מרטינס קובלס, משחזר אמנות ידוע. לאחר 1875, סאנס קיבל תואר אקדמי באמנויות יפות.

לקראת סוף חייו, הוא שינה שוב את סגנונו, הפעם בכיוון של ריאליזם. בשנת 1881, הוא קיבל את מה שתהיה המשימה הגדולה האחרונה שלו מאוניברסיטת ברצלונה לצייר את המלך אלפונסו ה-12 לבוש במדי מסדר גיזת הזהב. הוא גם עיטר כמה תיאטראות, כולל התיאטרון המלכותי, תיאטרון אפולו, ויצר ציורי קיר באלקאזר של טולדו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Francesca Carreras y Candi, El pintor Francisco Sans y Cabot (1828-1881), Barcelona, Academia Provincial de Bellas Artes de Barcelona, 1922.
  2. ^ Sans Cabot, Francisco - Museo Nacional del Prado, www.museodelprado.es
  3. ^ Francesc Sans i Cabot | enciclopèdia.cat, www.enciclopedia.cat