פרנץ קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ קאופמן
Franz Kaufmann
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 בינואר 1886
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 17 בפברואר 1944 (בגיל 58)
זקסנהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון לקאופמן בקורפירסטנדאם 125, ברלין תרגום: "פרנץ קאופמן גר כאן, [נולד] ב-5 בינואר 1886, נעצר באוגוסט 1943, נכלא בידי הגסטפו, נרצח ב-17 בפברואר 1944 זקסנהאוזן"

פרנץ קאופמןגרמנית: Franz Kaufmann;‏ 5 בינואר 188617 בפברואר 1944) היה משפטן גרמני וקורבן השואה. תפקידו בסיוע ליהודים במחתרת לשרוד במסתור בברלין במשך שנות המלחמה והוצאתו להורג מתועדים בספר "הזייפן", זיכרונותיו של סיומה שנהאוס.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן נולד להורים יהודים ב-5 בינואר 1886 והוטבל לפרוטסטנטיות. הוא שירת במלחמת העולם הראשונה בגדוד ה-10 של ארטילריית השדה הבווארית וקיבל, בין היתר, את צלב הברזל. לאחר שנפצע שוחרר מהצבא בשנת 1918 כסגן במילואים. הוא רכש תואר דוקטור למשפטים ומדעי המדינה ובשנת 1922 מונה למומחה בכספי ממשלה במשרד הפנים הפרוסי. מאוחר יותר היה המזכיר הראשי של משרד החשבונות הציבוריים ברייך, במשרד האוצר.[2]

בשנת 1936, בגלל מוצאו היהודי, פוטר מתפקידו כמזכיר ראשי. כשפרצה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, התנדב לצלב האדום אך נדחה, שוב בשל מוצאו היהודי.[2] הוא המשיך ליהנות ממעמד מיוחס בזכות נישואיו המעורבים לאישה המסווגת ארית ומפני שגידל את בתו כנוצרית.[3]

קאופמן הצטרף לקבוצת לימודי תנ"ך עם כנסיית הווידוי בברלין-דאהלם[4] בשנת 1940, ועם חברי כנסייה אחרים - החל לספק תעודות זהות ליהודים נרדפים. הוא עמד בראש קבוצת מחתרת שייצרה וסיפקה מסמכים מזויפים ליהודים במחתרת, כולל תעודות המעידות על היותם ממוצא ארי, רישיונות נהיגה וכרטיסי מזון. מסמכים אלה היו חיוניים להישרדותם של רבים מיהודי ברלין.[2][5].פעילות זו הייתה דומה לפעילות של קבוצת ורנר שארף, שפעלה באוזר אחר של ברלין.

קאופמן נעצר באוגוסט 1943. לא הוגשו נגדו אישומים, שכן כיהודי תחת הרייך השלישי הוא היה כפוף לא לחוק הגרמני אלא לשלטון המשטרה. ב-17 בפברואר 1944 נלקח למחנה הריכוז זקסנהאוזן ונורה.[2][6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ קאופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schönhaus, Cioma (2004). The Forger. London: Granta Books. pp. 92–95. ISBN 978-1-86207-987-8.
  2. ^ 1 2 3 4 Schönhaus, Cioma (2004). The Forger. London: Granta Books. ISBN 978-1-86207-987-8.
  3. ^ Schönhaus, Cioma (2004). The Forger. London: Granta Books. p. 92. ISBN 978-1-86207-987-8.
  4. ^ "Franz Kaufmann as pictured in the exhibition Auf dem Weg zur mündigen Gemeinde" (בגרמנית). אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2013-03-14.
  5. ^ "How Kaufmann, amongst others, helped some Jews on the run" (בגרמנית). אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2013-03-14.
  6. ^ Bankier, David; Gutman, Israel (2009). Nazi Europe and the Final Solution. Berghahn Books. pp. 101–02. ISBN 978-1-84545-410-4.