הגזע הארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: קביעות לא מבוססות, אזכורים לא רלבנטיים של האימפריה הפרסית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הגזע הארי הוא מושג שהתפתח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית ובמקביל לה). שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות). לפי רעיון זה, הדמיון בשפות מצביע על גזע קדום שממנו התפתחו העמים האירופים לאחר שבני הגזע הזה פלשו לאירופה. גזע זה כונה "הגזע הארי", על שם האיראנים.

בעוד שבמקור מושג זה נועד לתאר סיווג אתני-לשוני נייטרלי, הרי שהאידאולוגיה הנאצית והנאו-נאציזם, השתמשו בתאוריות הלשוניות לטיעונים בדבר עליונות לבנה בכלל ועליונות "הגזע הארי" בפרט.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיתוב הראשון המציין את המילה ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה
"פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי.
ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי האימפריה הפרסיה; חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי
המהדורה ה-4 של מאיירס, (לייפציג, 1885-1890) מציג את התפלגות הגזעים השונים בעולם.

במהלך המאה ה-18 נעשו מחקרים רבים בעניין חקר שפות, שבין היתר מצאו דמיון משותף מבחינה תחבירית בין השפה ההודית לשפות האירופאיות ובין השפה ההודית לשפה הפרסית הקדומה. מכאן החלו לעלות תאוריות לקשר קדום בין עמי פרס להודו ובין עמי הודו לאירופה דרך נדידה.

עם עליית ההשכלה וירידת קרנה של הדת באירופה, ניסו חוקרים אירופאים למצוא זהות חדשה, כזו שתתנער מהדת. הם ביקשו לנסות לחפש אחר קשר עתיק יותר של האירופאים למעצמה אחרת שהשפיעה על העולם, כזו שלא תהיה לה קשר ליהדות או לנצרות. את הקשר הם ביקשו למצוא, דרך השפה, לאיראנים שהם בני הארים אשר לתפיסתם הקימו את האימפריה הנהדרת ביותר (Greatest) שהעולם ידע - האימפריה הפרסית. הם החלו לחפש אחר מאפיינים גנטיים משותפים ומצאו קבוצה של איראנים תכולי-ירוקי-אפורי עיניים ובהירי שיער בהרים הגבוהים והמבודדים באיראן. משם הסיקו כי כך בוודאי נראו הפרסים הקדומים אשר הקימו את האימפריה הפרסית. הם הסבירו את ההבדל במראה של הפרסים שקיימים היום בהתערבבות עם העמים השמים-מוסלמים שכבשו את איראן בתקופת הכיבושים המוסלמים, תוך מחשבה שבאיראנים שחיו בבידוד בהרים לא הצליחו לגעת המוסלמים השמים. יש לציין כי סברה הינה נטולת בסיס עובדתי, שכן בתחריטים, בפסלים ובאיורים שנמצאו מתקופת האימפריה הפרסית, נראים האיראנים שהקימו והיו חלק מהאימפריה הפרסית זהים במראה לאיראנים של היום, וממילא נשללת התאוריה הארית מעיקרה. למרבה האירוניה, נראה כי דווקא הצוענים יותר ארים גנטית (שייכים לצאצאי אלו שהקימו את האימפריה הפרסית) מאשר הגרמנים.

מעריכים כי התאוריה הארית השפיעה על הקשר שהיה בין היטלר לרזא ח'אן, לפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-1941 ולמעמד שנתנו הגרמנים בתקופה הנאצית לאיראן ולשאה רזא ח'אן כארים (ראו גם: עבדול חוסיין סרדארי).

בהקשר לעמים הנורדיים שנחשבו כלא-אריים במקור (צאצאים גנטיים לאלו שהקימו את האימפריה הפרסית), הטיעון היה כי הם עמים של לוחמים דגולים, ומכאן גם הם מזן גנטי משובח, אם כי לא ארי.

רעיון הגזע הארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19 נעשה מחקר בהשוואת לשונות בין השפות העתיקות שהיו ידועות באותה תקופה. באופן זה נמצא דמיון לשוני רב בין השפה האווסטית (שפת כתבי הקודש הזורואסטריים) והשפה סנסקריט (שפה מאזור צפון הודו) לבין השפה הלטינית, היוונית, הגרמנית והקלטית. המסקנה המיידית הייתה שהיה עם קדום, השבטים והממלכות שהרכיבו את העם הארי (האימפריה הפרסית), שדיבר שפה אחת ולאחר מכן פלש לאירופה.

על פי תורת הגזע הנאצית, גם הארים עצמם היו מחולקים לתתי גזעים שונים, 'איכותיים' יותר ופחות. הנורדים, תושבי אזור סקנדינביה, נחשבו לגזע הטוב ביותר ול'אדם העליון'.

העם הזה קיבל את השם "ארי" מהמילה המשותפת לאבסטן וסנסקריט, "אַרְיַה" (Arya) שפירושה "אדם אציל".

במשך השנים היה ויכוח רב על המיקום הפיזי בו חי הגזע הארי. הועלו השערות שונות למדינות בין ארמניה לצפון הודו. בגלל הסכמה שהייתה באותן שנים על זיהוי הגזע הארי עם פרס הקדומה, השם המודרני שלה, איראן, פירושו המילולי "של הארים".

מחקרים מודרניים שמבוססים על השוואת DNA הוכיחו כי הפרסים, צפון נודו והסלאבים הדרומיים הם אכן המשכם של העמים הארים (שהקימו את האימפריה הפרסית), ולא הגרמנים.

השימושים הפוליטיים במושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות אחדות על הלשונות והגזעים אומצו על ידי מספר אידאולוגים אירופים שהשתמשו בו להצדקת קולוניאליזם וגזענות במהלך המאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה הבולטים ביותר בשימוש בתאוריה זו היו הנאצים שבאידאולוגיה שלהם טענו כי הגזע הארי הוא הגזע העליון והעם הגרמני הוא המובחר מבין העמים שנוצרו מגזע זה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הופסק השימוש במונח זה והמדענים משתמשים במונח "הודו-אירופיים קדומים" (Proto-Indo-Europeans) כדי לתאר את התאוריה על העם הקדום שממנו נוצרו השפות והאמונות ההודו-אירופיות.

זרמים נאו-נאצים מודרניים בייחוד בארצות הברית חזרו לעשות שימוש בתיאורית הגזע הארי בשנים האחרונות.

אין קשר בין הגזע הארי לזרם בנצרות שנקרא אריאנים שניסה להילחם בכנסייה הקתולית במאה ה-4.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות ירי ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואה • "כצאן לטבח" • העיירה בוערתהתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארגון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניהפרויקט הנצחת השואה
מחקר אסכולת השואה האינטנציונליסטית ואסכולת השואה הפונקציונליסטית • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל