פרנקנשטיין
ערך זה עוסק ברומן נודע. אם התכוונתם לפרופסור לחינוך מיוחד ולפדגוגיה, ראו קרל פרנקנשטיין.
פרנקנשטיין או פרומתאוס המודרני (או בשמו העממי המפלצת של פרנקנשטיין) הוא רומן נודע שכתבה הסופרת מרי שלי בשנת 1818, כשהייתה בת 19. הספר נכתב כאשר שלי ובן זוגה, פרסי ביש שלי, ביקרו אצל המשורר הנודע לורד ביירון בטירה בז'נבה. באחד הערבים הקרים הציע ביירון לחבריו לערוך תחרות כתיבה של סיפור אימה. את הרעיון לסיפור קיבלה שלי באותו הלילה לאחר שהקיצה מסיוט על דמות מעוררת אימה. הספר משלב אלמנטיים גותיים, ונחשב לראשון בסוגת המדע הבדיוני.
בשנת 1831 כתבה שלי גרסה משופרת לרומן. הסרט הראשון שנוצר בעקבות הספר הופק בשנת 1931, עם השחקן בוריס קרלוף בתפקיד המפלצת, סרט שנחשב לאחד מסרטי האימה הראשוניים והחשובים של הוליווד.
תוכן עניינים |
עלילת הספר [עריכה]
בספר מתואר ויקטור פרנקנשטיין, סטודנט צעיר ושאפתן, בן למשפחה אוהבת מז'נבה, שמגיע למסקנה שבשביל להבין חיים הוא חייב להבין את מהות המוות. הוא מחבר איברים וחתיכות עור של אנשים מתים, ו"מצליח" להפיח חיים ביצור שיצר. הצלחה לכאורה זו משנה את חייו. היצור שברא הוא (לכאורה, ובעיני החברה) "מפלצת", בין השאר בגלל מראהו המכוער והמפחיד. המפלצת של פרנקנשטיין, שבמופגן נותרת לאורך כל הספר ללא שם, היא לכאורה מפחידה, חזקה ואלימה. עם זאת, היצור הוא בעל מזג טוב ביסודו, ובתחילת "חייו" הוא אף מציל ילדה מטביעה, מציל משפחה שביתה קרס ומסייע למשפחה ענייה להתקיים. אולם עקב מראהו החריג ושונותו, ועקב האכזריות האנושית, הרוע, והדעה הקדומה, הוא נורה, מוכה, מושפל ומבוזה. אפילו יוצרו, פרנקנשטיין, סולד מיצירתו, מתחרט על בריאתו, בורח ממנו בסלידה ונופל למשכב.
דרישותיו האנושיות של ה"מפלצת" הן בסיסיות: בת זוג בדמותו, מחד, אהבה וקבלה מצד הציבור, מאידך. אולם הוא נתקל בחומה בצורה של בורות, פחד ושנאה, הן מצד הציבור והן מצד יוצרו ויקטור פרנקנשטיין, המסרב להיענות לבקשתו וליצור דמות נוספת כדמותו, שתהיה לו לחברה ותגאל אותו מבדידותו. לאחר שדרישותיו אינן מתמלאות, ולאחר שהוא מושא לשנאה, לרדיפה ולאלימות מצד החברה, מגיב היצור במסע נקמה שכולל אלימות קשה ורצח, ופוגע באנשים תמימים וחסרי ישע, בעיקר בבני משפחתו וחבריו של פרנקנשטיין, עד שמגיע סופו.
סקירה [עריכה]
שם היצור [עריכה]
ייחודה של היצירה מתבטא, בין היתר, בהיעדר שמו של גיבור הספר. בניגוד לטעות נפוצה בציבור, "פרנקנשטיין" הוא שמו של הרופא שהפיח חיים ביצור, ולא שמו של היצור עצמו. היעדר השם עשוי לבטא היעדר קשר עמו מצד בני האדם ואף מצד יוצרו, וכן על הבדידות התהומית שבה היה נתון.
הכותר "פרומתאוס" [עריכה]
שמה המקורי של היצירה הוא "פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני".
פרומתאוס היה דמות טראגית במיתולוגיה היוונית. למרות ייחוסו בקרבה משפחתית לקבוצת הטיטאנים, ועל אף שהיה בן אלמוות ובעל כוחות רבים, שאף להתחבר עם בני האדם, להתקבל עליהם ולהעניק להם מכוחותיו ויכולותיו. לאחר שזאוס, מנהיג האלים, מנע את הידע על האש מבני האדם, הערים עליו פרומותאוס ונתן להם את האש. למרות זאת, לא התקבל פרומותאוס לחברת בני האדם. הוא נענש בחומרה על ידי זאוס, וחי את שארית חייו בעינויים.
המושג פרומתאיות מסמל מרדנות ומלחמה הרואית בכוחות עליונים. המאבק הפרומתאי הוא מאבק מרובה סבל לשחרור הרוח מכבליה, ולהשגת חירותו של האדם, מאבק שאין בו בהכרח הצלחה.
ההשוואה בין שני המקרים מתבקשת. גיבור היצירה "פרנקנשטיין", כמו גם פרומתאוס המיתולוגי, נאבק על מנת להתקבל על ידי חברת האדם. בשני המקרים אין בכך הצלחה, אולם הסיבה לכך אינה זהה. באגדה המיתולוגית נמנעה כניסתו של פרומתאוס לחברת בני האדם בעקבות התערבותו של זאוס מנהיג האלים. לעומת זאת, ביצירה "פרנקנשטיין" לא האלים הם שמנעו את קבלתו, אלא שנאה ופחד שנבעו מבורות ודעות קדומות מצד בני האדם.
מסר היצירה [עריכה]
"פרנקנשטיין" אינו רק סיפור אימה, אלא גם מסר חברתי שלא ניתן להתעלם ממנו. כפי שתוהה יצהר ורדי ב"האייל הקורא"[1]:
 |
מיהי המפלצת האמיתית, אם כן? זו אחת השאלות שמעלה הספר. האם זהו פרנקנשטיין, שאסף חלקי גופות מחדרי ניתוח ומבתי־מטבחיים ומתוכם ברא יצור שנולד לבדידות ולסבל? |
 |
תרגומים לעברית [עריכה]
- פרנקנשטיין: או פרומיתאוס המודרני / מרי וו. שלי - תרגמה לעברית איריס ברעם, הוצאת אלישר, 1983 ; הוצאת אסטרולוג, 1995
- פרנקנשטיין על-פי מרי שלי - עיבד לארי ויינברג ; נוסח עברי - דלית לב, הוצאת כתר, 1996
- פרנקנשטיין, או, פרומיתיאוס המודרני: בשלושה ספרים / מאת מרי שלי - תרגמה יערית בן יעקב, הוצאת פראג, 2000
- פרנקנשטיין / מרי שלי - תרגמה מאנגלית שרון פרמינגר ; הקדמה והערות - קארן קרבינר, הוצאת פן, 2005
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מרי שלי, פרנקנשטיין, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אריאנה מלמד, מתקפת המשובטים, ynet , 11.07.03
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יצהר ורדי, אנושי, אנושי מדי, באתר "האייל הקורא"
