אייזק אסימוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייזק אסימוב (רוסית: Айзек Азимов; אנגלית: Isaac Asimov) (20 בינואר 1920 - 6 באפריל 1992). ביוכימאי וסופר אמריקני ממוצא יהודי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו הגדול נקרא האסטרואיד 5020 על שמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, בגבול בין בלארוס ורוסיה, למשפחה יהודית. הוריו קראו לו יצחק, שם בו התעקש להשתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית. כשהיה בן שלוש היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק.
אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות הממתקים של הוריו והחל לקרוא בהן. החל לכתוב סיפורים בעצמו בשנות העשרה המאוחרות לחייו, ומכר אותם לביטאונים של המדע הבדיוני. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון Astounding Stories, אימץ את אסימוב והיווה לו מורה רוחני.
בשנת 1939 השלים תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה, ובשנת 1948 קיבל דוקטורט בה. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אבל לא לסגל ההוראה. האוניברסיטה הפסיקה לשלם לו שכר ב־1958. בתקופה זו עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהאוניברסיטה. אסימוב נשאר באוניברסיטה בתפקיד עוזר לפרופסור וקודם ב־1979 למעמד של פרופסור מלא. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר באיגוד "מנסה" שבו חברים בעלי מנת משכל של 140 ומעלה.
אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית באותה שנה עם ג'נט ג'פסון.
במשך שנים רבות, החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, למרות שהסתייג מהביטוי מאחר והרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.
אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992, כשהוא בן 72, ממחלת האיידס שבה נדבק עקב עירוי דם נגוע שקיבל בזמן ניתוח מעקפים בשנת 1983. עובדה זו נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים".
[עריכה] יצירתו
ספר המדע הבדיוני הראשון שלו שפרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עשויה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות. בספריו היה גם מרכיב של עתידנות בניסיון לחזות את פני העולם העתיד לבוא. ספריו כוללים מסעות בין גלקסיות, ותיאור מציאות כפי שתיראה בעוד עשרות אלפי שנים.
בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הקצר הטוב ביותר שנכתב אי פעם". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.
באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת "שקיעה" הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מד"ב חשוב מדורו.
הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 בתוך אחר צהרים אחד, ואסימוב העיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה.
במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרת בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני, הסדרה תורגמה לעברית על ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים.
העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד הקרוב על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתו במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.
הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":
- לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
- רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
- רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
לאחר מכן ניסח חוק נוסף (בספר, החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") - חוק האפס:
- לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.
החוק הרביעי משנה את שאר החוקים בהתאם.
[עריכה] רשימת ספרים (חלקית)
[עריכה] קובצי סיפורים קצרים על רובוטים
- בארץ הרובוטים, 1964, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של יואב הלוי
- ספר הרובוטים השלם
- אנוכי, הרובוט, 1950, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1970, בתרגומו של יאיר שמעוני ויצא בשנית בשם אני, רובוט בהוצאת כתר, 2004.
- (בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "I, Robot" בכיכובו של וויל סמית' בהשראת הספר)
[עריכה] סדרת הרובוטים (לפי סדר התרחשות)
- מערות הפלדה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של חיים גליקשטיין
- השמש הערומה, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של חיים גליקשטיין
- רובוטים של שחר, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
- רובוטים ואימפריה, 1985, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1988, בתרגומו של עמנואל לוטם
[עריכה] סדרת האימפריה
- זרמי חלל, 1952, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2004
- אבק כוכבים, 1951, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1981, בתרגומו של עמוס גפן, ויצא בשנית בשם "הכוכבים כאבק", הוצאת אודיסיאה, 2007
- אבן בשחקים, 1950, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2001, בתרגומו של אסף כהן
[עריכה] סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות)
- בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
- לקראת המוסד, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם
- המוסד השמימי, 1951, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן (קיימת מהדורה ישנה בהוצאת מסדה)
- מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן
- המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
- פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז
- המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם
[עריכה] קובצי סיפורים קצרים
- שקיעה
- אין איש פה פרט... , יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל
- מחר כפול תשע, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1972, בתרגומה של חנה ברקן
- גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין
- כדרך בני מאדים, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2003, בתרגומו של חגי אברבוך
- אהבת אמת
[עריכה] סדרת לאקי סטאר
- לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר וכוכב החמה, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר וירחי הצדק, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר וטבעות השבתאי
[עריכה] אחרים
- קץ כלזמן, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של עמוס גפן.
- האדם הפוזיטרוני (ביחד עם רוברט סילברברג), יצא בישראל בהוצאת כתר, 1998, בתרגומו של גידי נבו.
- נמסיס, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1976, בתרגומו של עמנואל לוטם
- המסע הפנטסטי 2: היעד המוח (הספר מבוסס על סרט באותו שם שלא היה לאסימוב חלק ביצירתו, ולכן נוסף 2 לשמו)
- האלים עצמם, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2002, בתרגומו של אורי שגיא
- ילד האתמול (ביחד עם רוברט סילברברג). הרחבה לסיפור קצר "ילד קטן ומכוער", מתוך אוסף הסיפורים הקצרים "שקיעה".
[עריכה] מדע פופולרי
- ספריית היקום - האסטרואידים, וכן ספרונים על כל כוכבי הלכת
- ספריית היקום - עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
[עריכה] קישוריים חיצוניים
- ציטוטים מפורסמים של אייזיק אסימוב, באתר "בין המרכאות"
- המדריך לספרי אסימוב בעברית
- הרשימה השלמה והמלאה של כל ספריו (באנגלית)
- רשימה כרונולוגית של הסיפורים בסדרות הרובוטים, האימפריה והמוסד כולל בספרים שלא חוברו על ידי אסימוב (באנגלית)
- אשכול אסימוב, באתר "הידען" (קישור חוטפני - עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- אלי אשד, המוסד האחר: ספרנים כמשמרי העבר ויוצרי העתיד בסדרת "המוסד" של איזק אסימוב
- גלעד סרי לוי, יצחק ושרה - על הספר שמש עירומה
