מל ברוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מל ברוקס
MelBrooksApr10.jpg
מל ברוקס, אפריל 2010
שם לידה מלווין קמינסקי
תאריך לידה 28 ביוני 1926 (בן 88)
מקום לידה ברוקלין, ניו יורק
לאום אמריקאי
תחום יצירה קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון
הושפע על ידי ג'ורג' מ. קוהאן, בוב הופ, פרד אסטר וג'ין קלי.
יצירות ידועות המפיקים, אוכפים לוהטים, פרנקנשטיין הצעיר ורובין הוד: גברים בגטקעס.

מלווין "מל" קמינסקיאנגלית: Melvin "Mel" Kaminsky; נולד ב-28 ביוני 1926) ידוע יותר בשם הבמה שלו מל ברוקס, הוא במאי קולנוע, שחקן, תסריטאי, מפיק, מלחין ובדרן יהודי-אמריקאי, הידוע בעיקר כיוצר של פארסות ופארודיות.

ברוקס ידוע בפארודיות שלו לז'אנרים בקולנוע, על אנשים בתעשיית הקולנוע ואף על עצמו. שלושה מסרטיו של ברוקס ממוקמים ברשימת 100 הסרטים המצחיקים ביותר של מכון הסרטים האמריקאי. "אוכפים לוהטים" במקום ה-6, "המפיקים" במקום ה-11 ו"פרנקשטיין הצעיר" במקום ה-13.

ברוקס הוא אחד מהאנשים היחידים שזכו בפרסי האוסקר, אמי, טוני וגראמי גם יחד.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מלווין קמינסקי בברוקלין, ניו יורק. כילד חולני וחלש, הוא חבריו לכיתה הציקו לו ולעגו לו, דבר שגרם לו לפתח הומור עוקצני וחד. הוא החל לעבוד בתור בדרן במקומות תירותיים, והחל לצבור ביטחון בתחום זה. הוא שירת במלחמת העולם השנייה בצבא ארצות הברית ולקח חלק בקרב הארדנים.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, ברוקס התחיל את הקריירה שלו בתחום עסקי השעשעושים כבדרן באתרי תיירות, והתמחה בחיקויים של כוכבי סרטים. לאחר שהתחיל לצבור ניסיון, הוא החל לעבוד כתסריטאי לקומדיות טלוויזיה.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20, חבר ברוקס אל קרל ריינר, תסריטאי ובדרן גם הוא, והפכו לצמד קומיקאים מצליח.

ברוקס החל לעבוד בתעשיית הקולנוע כשחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי. סרטו הראשון של ברוקס היה "המבקר" אשר יצא בשנת 1963, סרט אנימציה קצר באורך 4 דקות שמציג צורות וצבעים פשוטים, במהלכו נשמע קולו של ברוקס כזקן זועף שקנה כרטיס לסרט ולא מבין למה ביזבז עליו 2 דולר. הסרט זכה בפרס האוסקר.

ביחד עם באק הנרי, ברוקס יצר סדרת טלוויזיה מצליחה בשם "Get Smart" בכיכובו של דון אדמס כסוכן חשאי. הסדרה הוסיפה למוניטין של ברוקס כסאטריקין מבריק. הסרט "שחק אותה סמארט" מבוסס על סדרה זו.

סרטו העלילתי הראשון של ברוקס היה "המפיקים", הסרט, שיצא בשנת 1968, מספר את סיפורם של שני מפיקים המנסים להעלות את המחזה הכושל ביותר אי פעם. הסרט היה כל כך בוטה וחצוף (שירו המרכזי נקרא "שירו שיר לפיהרר") שאולפני הקולנוע הגדולים סירבו להפיקו. לבסוף מצא ברוקס חברת הפצה עצמאית שהסכימה להפיק את הסרט. הסרט זכה באוסקר על התסריט המקורי הטוב ביותר. הסרט זכה להצלחה מחתרתית רבה. מאוחר יותר הפיק ברוקס ממנו ברוקס גם מחזה ברודוויי, וכמו כן, הוציא אותו מחדש בשנת 2005. המחזמר נחל הצלחה כלכלית רבה, ואף זכה באופן חסר תקדים ב-12 פרסי טוני.

בשנת 1974 יצר ברוקס עוד שני סרטים, "אוכפים לוהטים" ו"פרנקנשטיין הצעיר", שזכו שניהם להצלחה כלכלית רבה.

בשנת 1976 הפיק ברוקס את הסרט הקומי האילם הראשון אחרי 4 עשורים שבהם לא הופקו סרטים אילמים. הסרט נקרא "סרט אילם", וסיפר את סיפורו של הפקת סרט. את המילה היחידה בסרט, למרבה האירוניה, אומר דווקא מרסל מרסו, הפנטומימאי הידוע.

שנה לאחר מכן הוציא ברוקס גם את הסרט "מתח גבוה", פארודיה על סרטי אלפרד היצ'קוק. היה זה הסרט הראשון שהפיק ברוקס במו ידיו.

בשנת 1975 ברוקס יצר סדרת טלוויזיה פארודית על רובין הוד. הסדרה לא הצליחה, ושודרה במשך 13 פרקים בלבד. אחרי כמעט 20 שנה, בתגובה לסרט המצליח שיצא בשנת 1991, "רובין הוד: נסיך הגנבים", הוציא בשנת 1993 ברוקס פארודיה בשם "רובין הוד: גברים בגטקעס", שהיה מבוסס רבות על סדרת טלוויזיה זו.

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 התעניין ברוקס בהפקת הסרט הדרמטי "איש הפיל" של הבמאי דייוויד לינץ'. בידיעה שאם על הפוסטר של הסרט יכתב "מל ברוקס מציג" אנשים יצפו לקומדיה, ברוקס ייסד חברה בשם Brooksfilms. החברה הוציאה מספר סרטים לא קומיים, ביניהם "הזבוב" ומאוחר יותר החלה להוציא גם סרטי קומדיה.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוציא ברוקס שני סרטים בלבד. בשנת 1981 הוציא את ההיסטוריה המטורפת של העולם, סרט קומי שמספר את ההיסטוריה של העולם בצורה פארודית. בשנת 1987 הוציא את שיגעון בחלל (Spaceballs). הסרט הוא סרט פארודי על ז'אנר המדע הבדיוני ובמיוחד על מלחמת הכוכבים. בשני הסרטים ברוקס הופיע במספר תפקידים. הוא גם כיכב בגרסה החדשה של הסרט "להיות או לא להיות" בשנת 1983.

אחת ההצלחות האחרונות שלו הייתה העברת סרטו "המפיקים" אל במות ברודוויי.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקס היה נשוי לפלורנס בלום משנת 1951 ועד 1961, עת החליטו השניים להתגרש. נולדו להם שלושה ילדים. בשנת 1964 נישא מל לאן בנקרופט, לה היה נשוי עד שנפטרה ממחלת הסרטן, ב-6 ביוני שנת 2005. לאן בנקרופט ולברוקס בן אחד, מקס ברוקס, שחקן, סופר ותסריטאי.

מסרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מל ברוקס בוויקישיתוף