פרסיון גדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפרסיון
Prasium majus 1.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: פרסיון
מין: פרסיון גדול
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Prasium majus

פרסיון גדול (שם מדעי: Prasium majus) הוא שיח מטפס, המין היחיד הקיים בסוג פרסיון. סוג זה נחשב לפרימיטיבי יחסית במשפחת השפתניים. השם העברי הוא תעתיק ותרגום של השם הלטיני.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שיח מטפס, הנבדל בתכונות רבות משאר בני משפחת השפתניים: הוא גדול יחסית לשאר בני המשפחה - מגיע לעתים עד לגובה של מטרים אחדים, עליו בעלי גוון ירוק כהה ו'חי' בניגוד לעלים האפרוריים המאפיינים את שאר בני המשפחה, והצמח כמעט כולו קרח, בעוד שסוגים רבים במשפחה ניכרים בשעירותם. זהו הצמח המטפס היחיד מבין נציגי משפחת השפתניים בארץ.

הפרחים מסודרים בזוגות. גביע הפרח הוא כגודל הפרח, בערך. צבע פרחיו של הפרסיון הוא לבן, צורת הפרח אופיניית למשפחה. לעתים לפרחים יש עירוק בצבע ורוד. השפה התחתונה בעלת שלוש אונות והיא רחבה יותר מהשפה העליונה. בלוע הפרח נמצאים ארבעה אבקנים שבולטים בצבעם הצהוב על רקע הלבן.

הפריחה ארוכה יחסית, והיא חלה בחודשים ינואר עד יוני. כשאר בני המשפחה, הפרח מושך אליו דבורים רבות. בפרח שחלה בו האבקה מוצלחת, יתפתח פרי עסיסי, שקוטרו כסנטימטר, צורתו עגולה, וצבעו שחור.

דרך הפצה זו אופיינית לצמחים החיים בצל החורש, כדוגמת פרסיון גדול. ראשית, תכונת הטיפוס שלו מאפשרת לו להגיע לאור שמש זמין גם במעבה החורש והיער. הפרסיון מטפס בעזרת שליחת גבעולים ארוכים אל עבר עצמים כדוגמת עצים אחרים, ובבית גידול שטוף שמש, הצמח לרוב ייראה שרוע יותר.

כמו כן, צבע הפרחים בהיר וכך הם בולטים על-רקע החורש שהצבעים השולטים בו הם שחור וירוק. כך המאביקים נמשכים אל פרחי הפרסיון. פרי הפרסיון שהוא, כאמור, עסיסי, מופץ באמצעות ציפורים שאוכלות אותו. צבעו השחור נחשב לצבע שמושך אליו ציפורים. בכך הפרסיון "נעזר" בבעל-חיים נפוץ בבית גידולו, ומפיץ את זרעיו למרחוק. צורת הפצה זו מותאמת במיוחד לצמחים מטפסים.

תפוצת המין בארץ-ישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורת דבש מאביקה פרח של פרסיון. צלקת הפרח באה במגע עם גרגרי האבקה שעל גב הדבורה, שמקורם מפרח אחר. בהמשך, מאבקי הפרח הנוכחי יפזרו על גבה אבקה נוספת.

תפוצת הפרסיון בעולם היא באזור הים-תיכוני. הוא מופיע בארצות מזרח הים התיכון, מדינות החופים הצפוניים של הים התיכון, וכן באיים ששוכנים בו.

בארץ, הפרסיון הוא צמח מצוי, והוא נפוץ בכל חבלי הארץ הים תיכוניים, ומופיע באופן נדיר גם בחבלים המדבריים של ארצנו. הוא מופיע בתצורות צומח שונות כדוגמת בתה וגריגה. הפרסיון עמיד בפני חומציות ועל כך תעיד הימצאותו בחורשות אורנים נטועות. הפרסיון מופיע גם במשוכות של כפרים נטושים יחד עם צמחי משוכות אופיניים אחרים דוגמת צבר מצוי, ובטראסות.

עניין מיוחד מעוררת הימצאותו של הפרסיון גם בבתי גידול יובשניים במקומות סלעיים בהר הנגב. ע"פ פרופ' אבינעם דנין, הפרטים מופיעים שם כשריד לתקופה לחה יותר ששררה שם בעבר, והם השתמרו כתוצאה מתוספת מי נגר [1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרודות בשלבי התפתחות שונים