אורן

ערך זה עוסק באורן, סוג של עץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אורן (פירושונים).

ענף של אורן ובו מחטים, פרחים ואצטרובלים

אורן הוא סוג של עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת האורניים. ישנם בין 70 ל-100 מינים של עצי אורן, שעיקר תפוצתם משתרעת באזורים הקרים, הממוזגים ובהרים הטרופיים בחצי כדור הארץ הצפוני.

תפוצה

עצי האורן גדלים באופן טבעי בחצי הכדור הצפוני. בצפון אמריקה הם משתרעים מקנדה עד ניקרגואה והאיטי במרכז אמריקה, המגוון הרחב ביותר נמצא במקסיקו ובקליפורניה. באסיה ובאירופה הם משתרעים בין פורטוגל וסקוטלנד במערב עד רוסיה, יפן ופיליפינים במזרח (ובכלל זה הם מצויים גם במזרח התיכון ובישראל). ישנם עצי אורן הגדלים בהרי ההימלאיה ודרום-מזרח אסיה, ומין אחד (אורן סומטרי) שחצה את קו המשווה באופן טבעי בסומטרה.

שני מיני אורן נחשבים כטבעיים בישראל: אורן ירושלים ואורן הסלע (pinus pinea). הראשון עדיין מאכלס טבעית מקומות שונים בארץ כמו שמורת המסרק והרי הכרמל, ואילו השני נחשב למין ים תיכוני כללי: ישנן עדויות להימצאותן של חורשות אורן סלע טבעיות באזורי עמק חפר ויפו שכנראה בוראו על ידי האדם. במאספים ארכאו-בוטניים שבוצעו בישראל נמצאו בין היתר גם זרעים של אורן הגלעין (הסלע).

האורנים נשתלים בצורה נרחבת גם בחצי הכדור הדרומי, בעיקר לצורכי תעשייה.

רוב האורנים בארץ ניטעו על ידי הבריטים, ששלטו בארץ בתקופת המנדט. על כל עץ שנטעו הקרן קיימת לישראל, נטעו הבריטים פי שלושה.

מורפולוגיה

עצי אורן הם ירוקי עד. קליפת העץ של רוב האורנים היא עבה ומחוספסת, למרות שלחלק מהמינים יש קליפה דקה ומתפוררת. חייהם יחסית קצרים: 100-150 שנה בדרך כלל, אך קצב גידולם מהיר. אמנם ידועים פרטים שהגיעו לגיל מופלג, כגון האורן בחצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, שגילו מתקרב כנראה ל-500 שנה. גובה העץ: עד כ-15 מטר.

שורשי האורן חיים בסימביוזה עם פטריות רבות, שהידועות ביניהן הן פטריות הכובע אורנייה וישעור. הפטריות מספקות לשורשים מים וחומרי מזון אנאורגניים המומסים בהם, וביניהם חומרים שזמינותם נמוכה בקרקעות קירטוניות, כמו זרחן וברזל ואילו העץ מספק לקורי הפטרייה חומרים מוטמעים.

האורן הירושלמי משתייך לקבוצת הפירופיטים המחדשים את עצמם "בעזרת" שריפות. בתוך רקמת עליו וכן בענפים ובגזע מצויים ביבי שרף. השרף גורם להתפרקות איטית מאוד של עלי העץ שנשר, ועל כן מצטבר מתחת לעצי אורן מצע עלים, המונע את גידולם של מיני צמחים רבים. זהו חומר דליק מאוד, ועל כן פגיעים יערות אורן לאש, ושמירתם מפני שריפות קשה. העץ אינו מתחדש מגדמו לאחר שריפה, אך לאחר שריפה ישנה נביטה רבה של זרעים - מכיוון שבזמן שריפה, האצרובלים מתחממים ונפתחים. הצנוברים, זאת אומרת זרעיו של האורן מתפזרים לכל מקום, וכך האורן 'מבטיח לעצמו' נביטה מהירה לאחר השריפה - בעצם את הדור הבא.

אורנים שמגדלים בתרבות בישראל: אורן הגלעין (pinus pinea) - זרעיו נאכלים ונמכרים בשווקים כ"צנובר" ("פניונס"), אורן קפריסאי (pinus brutia), אורן קנרי (pinus canarensis) ועוד כ-8 מינים שמקורם באזורים ממוזגים (אירופה, הימלאיה וצפון אמריקה) כמו אורן שחור (pinus nigra), אורן היערות, אורן מקרין, אורן רם ואורן החוף באזורים הקרירים והגבוהים של הארץ.

שימושים

האורנים הם בין החשובים שבעצים המשמשים בתעשייה. מגדלים רבים מהם כדי להופכם לעיסה להכנת נייר. זאת, משום שהם עצים רכים הגדלים במהירות וניתנים לשתילה באופן צפוף, וגם בשל מחטיהם, כאשר הם נופלים הם "חונקים" את האדמה ובכך שלא מאפשרים מעבר חמצן, הדבר עוזר למנוע גדילה של צמחים לא רצויים באזור הגידול. קיימת אגדת עם שבשל החומציות שבמחטי האורן צמחים נוספים לא גדלים על הקרקע סביבו, אך טענה זאת איננה אמיתית כלל.

עצי האורן משמשים בתעשיית הריהוט. השרף של חלק מהמינים משמש לייצור טרפנטין. בנוסף, לחלק מהמינים יש גרעין גדול, צנובר, המשמש למאכל, בנוסף ניתן לחלוט תה ממחטיו הניצניים אך לא מהסוגים הנפוצים בארצנו.

עצי אורן משמשים גם לנוי, ואף כעצי חג מולד, לצד האשוח, שגם הוא ממשפחת האורניים.

אקולוגיה

אורנים מפרישים אירוסול (הנמצא גם בשרף שלהם) בשם פינן (Pinene), אשר גורם להתעבות עננים, ובכך למשקעים גדולים יותר באזורים בהם היער נמצא.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורן

• סיווג אורנים (באנגלית)
• תמונות האיצטרובלים של מספר מינים (באנגלית)
• מאמר בנושא תרומת פינן ליצירת עננים (באנגלית)
• שימושים רפואיים של האורן