ציקלובוטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ציקלובוטאן (Cyclobutane) הוא ציקלואלקאן שנוסחתו C4H8. המולקולה היא טבעת של 4 אטומי פחמן הקשורים זה לזה בקשר בודד וכל אחד קשור ל 2 אטומי מימן.

החומר סונטז לראשונה בשנת 1907 בידי ריכרד וילשטֶטר באמצעות הידרוגנציה של ציקלובוטן בקטליזה של ניקל.

ציקלובוטאן
שם סיסטמטי Cyclobutane
כתיב כימי C4H8
מסה מולרית 56.107 גרם/מול
מספר CAS 237-23-0
צפיפות 0.72 גרם/סמ"ק
מצב צבירה גז
טמפרטורת היתוך -91 °C
182.15 K
טמפרטורת רתיחה 12.5 °C
285.65 K
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותי

זווית הקשר בין הפחמנים סוטה משמעותית מהזווית הטטראדרלית ולכן אנרגיית הקשר פחמן-פחמן נמוכה מאשר באלקאנים דוגמת בוטאן והמולקולה אינה יציבה מעל טמפרטורה של 500°C. המולקולה אינה מישורית, אחד מאטומי הפחמן נמצא בזווית של 25° למישור בו נמצאים שלושת אטומי הפחמן האחרים בקונפורמציה המכונה "פרפר". כך זווית הקשר קטנה מ90° ובאופן זה אטומי המימן על פחמנים סמוכים אינם בקונפורמציה סכוכה (אקליפס).

קונפורמציית "פרפר" בציקלובוטאן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציקלובוטאן בוויקישיתוף