צלופח ארך-סנפיר ניו זילנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצלופח ארך-סנפיר ניו זילנדי
צלופח ארך-סנפיר ניו-זילנדי
צלופח ארך-סנפיר ניו זילנדי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: צלופחאים
תת־סדרה: Anguilloidei
משפחה: צלופחיים
סוג: צלופח
מין: צלופח ארך-סנפיר ניו זילנדי
שם מדעי
Anguilla dieffenbachii
גריי, 1842
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צלופח ארך-סנפיר ניו זילנדי (שם מדעי: Anguilla dieffenbachii) הוא מין של צלופח ממשפחת הצלופחיים החי רק באגמים בניו זילנד, והוא הגדול שבצלופחי האי. מסלול חייו מתחיל באוקיינוס השקט סביב חופי טונגה, ולאחר התבגרותו הוא שוחה לעבר נתיבי מים מתוקים לאגמים בניו זילנד, ושם גדל עד לעת הרבייה שלו, אז הוא חוזר לאוקיינוס. צלופח זה נידוג למאכל בידי המאורים ואוכלוסייתו בטבע הצטמצמה. צלופחים רבים מגודלים בבריכות דגים.

אורך הצלופח יכול להגיע ל-185 סנטימטרים ומשקלו יכול להגיע ל-25 ק"ג מרבי. מרבית הזכרים מגיעים לאורך 66 סנטימטרים והנקבות הגדולות יותר מגיעות לאורך 115 סנטימטרים. הנקבות גם מאריכות ימים יותר, ומגיעות לגיל 20–60 שנה, בעוד הזכרים מגיעים רק לגיל 23. הצלופח בעלי סנפיר גבי מוארך ביותר שאורכו כשני שלישים מאורך הגוף, ממנו קיבל את שמו, הנפרש עד לזנב. סנפירי החזה קצרים מאוד ומצויים בקדמת הגוף והראש גדול עם לסתות בעלות שפתיים מודגשות המגיעות אל מאחורי העיניים. עור הצלופח חלק למגע וצבעו אפור-ירוק עד חום והבטן בהירה.

לצלופחים ישנם 4 שלבים בגלגולם: מהביצה בוקעת לרווה דמוית-זחל הנסחפת כפלנקטון בזרמים טרופיים עמוקים ליד חופי טונגה, בהמשך היא מתגלגלת לפגית שקופה דמוית סרט (Leptocephalus) המתחילה לחזור לנהרות, משם היא מתגלגלת לצורת צלופח בוגר צעיר, אך דקיק מאוד והוא מתחיל לשחות לעבר שפכי נהרות בניו זילנד, ורק באגמים של האי הוא נהפך לבוגר. זרמי אל ניניו עלולים לפגוע בהתקדמותם.

הבוגרים מסתתרים בין סלעים ומחפשים מזון כאשר חמים מספיק. הם ניזונים בתחילת חייהם מזואופלנקטון ומזחלי חרקים. לאורך גדילתם והתבגרותם הם ניזונים מדגים שונים כמו טרוטה ומדגים מהמשפחה Galaxiidae, אך גם נשמעו דיווחים שצלופחים כבר טרפו עופות מים קטנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צלופח ארך-סנפיר ניו זילנדי באתר הרשימה האדומה של IUCN