טונגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת טונגה
Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רוויסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברוניי
מוטו לאומי אלוהים וטונגה הם מורשתי
המנון לאומי המנון טונגה
המנון
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מלך טונגה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך טונגה טופו השישי, מלך טונגה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת טונגה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת טונגה פוהיבה טואי'אונטואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית טונגאית, אנגלית
עיר בירה נוקואלופה 21°10′18″S 175°11′02″W / 21.17160633827271°S 175.18386840820312°W / -21.17160633827271; -175.18386840820312
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה המחוקקת של טונגה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 747 קמ"ר (193 בעולם)
אחוז שטח המים 4%
אזור זמן UTC +13
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מבריטניה 4 ביוני 1970
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במרץ 2024)
108,379 נפש (197 בעולם)
צפיפות 145.09 נפש לקמ"ר (87 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 32.00%
גילאי 15 - 24 19.66%
גילאי 25 - 54 35.35%
גילאי 55 - 64 6.17%
גילאי 65 ומעלה 6.83%
כלכלה
תמ"ג[3] (2021) 469 מיליון $ (204 בעולם)
תמ"ג לנפש 4,330$ (134 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.739 (98 בעולם)
מדד ג'יני 37.6 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע פאנגה‏ (TOP)
שונות
סיומת אינטרנט to
קידומת בין־לאומית 676
www.mic.gov.to
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממלכת טוֹנְגָהטונגאית: Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga; מבוטא טונגו) היא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, בערך בשליש הדרך בין ניו זילנד לבין הוואי. היא נמצאת מדרום לסמואה וממזרח לפיג'י.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות פולינזיות רבות, כולל טונגאית, המילה טונגה פירושה "דרום", שכן הארכיפלג בו שוכנת המדינה הוא הקבוצה הדרומית ביותר של האיים במרכז פולינזיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – היסטוריה של טונגה (אנ'), אימפריית טואי טונגה
סאלוטה טופו השלישית, מלכת טונגה, בילדותה. סאלוטה טופו מלכה מ-1918 עד 1965

כבר במאה ה-10 פיתחה החברה הטונגית שושלת של כהני דת קדושים, שבמשך הזמן היו לשליטים.

מאז החלו, במאה ה-17 הקשרים עם האירופאים, נעשו מנהיגים אלה למלכים.

בשנת 1875 הסתיימה מלחמת אזרחים ארוכה עם עלייתו לכס המלוכה של טאופאהאו (ששינה את שמו לג'ורג' טופו הראשון אחרי התנצרותו). בשנות מלכותו אישרה ממלכת טונגה את חוקתה הראשונה. בשנים שלאחר מכן חתמה טונגה על הסכמים עם המדינות גרמניה וארצות הברית, בהם הוכרה ריבונותה של טונגה. בגלל קשיים פנימיים הולכים וגוברים, ניהלה טונגה משא ומתן עם בריטניה וב-1900 הייתה לשטח חסות בריטי. ב-1905 קיבל הקונסול הבריטי זכות וטו על קשרי החוץ של טונגה. ב-1918 עלתה על כס המלכות המלכה סאלוטה טופו השלישית, והיא שלטה על המדינה עד 1965. את מקומה ירש המלך טאופאאהאו טופוו הרביעי.

טונגה הייתה בין עשר המדינות הראשונות שהכריזו כבר בספטמבר 1939 מלחמה על גרמניה הנאצית.

בשנת 1958 נחתם הסכם ידידות בין טונגה לבין בריטניה אשר איפשר מינוי מושל בריטי במקום. ביוני 1970 זכתה טונגה בעצמאות.

בשנת 2008 הודיע המלך ג'ורג' טופו החמישי, כי הוא מוותר על רוב סמכויותיו, ומסיים מאות שנים של מונרכיה אבסולוטית. ב-18 במרץ 2012 נפטר המלך ג'ורג' טופו החמישי בבית חולים בהונג קונג, בתור המלך האחרון בעל סמכות אבסולוטית.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טונגה היא מונרכיה חוקתית. המלך, משפחתו וכן קבוצה אליטיסטית מצומצמת חיים בעושר רב לעומת רוב יתר האזרחים, וישנו נוהג חברתי ותרבותי עמוק שלא לבקר אותם ואת שיטת המלוכה. השלטון מעניק חינוך חובה חינם. לשלטון יש שליטה כוללת על הקרקע ברחבי המדינה, אשר לא ניתנת למכירה לזרים.

התנועה הדמוקרטית במדינה מנסה לקדם רפורמות רבות, בהן ייעול מערכת הבחירות, אך ללא ביטול מוסד המלוכה הנהנה מתמיכה עממית רחבה. ישנו שוויון בין גברים לנשים בתחומי התעסוקה ונגישות לרפואה ולחינוך, אם כי יש אפליה לרעה של נשים בתחומי הקרקעות, הפוליטיקה ויחס ממשרדי הממשלה.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשל בטונגה פיתח בשנים האחרונות יחסים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם מדינות אסיה. בנוסף על כך, ישנו יחס חם מאוד עם ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד. למרות היחסים הטובים בין שתי המדינות, הממלכה המאוחדת סגרה את הנציבות שלה במדינה בשנת 2006. טונגה חברה בארגונים רבים של המדיניות באוקיינוס השקט.

יחסי טונגה-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יחסי טונגה-ישראל

שתי המדינות מכירות זו בזו ושוררת ביניהן יחסי ידידות חמים. על אף המרחק הרב בין שתי המדינות פעמיים נערכו שני ביקורים ממלכתיים בטונגה: הנשיא חיים הרצוג ב-1986 ולאחר כן, ב-2011 ביקר ראובן ריבלין כיו"ר הכנסת במטרה לקדם את העזרה של מדינת ישראל בטיפול במחלת הסוכרת הנפוצה בטונגה[5].

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא טונגה שלחה 40 חיילים כחלק מהכוח האמריקאי למלחמת עיראק למספר חודשים במהלך שנת 2004. משלחות נוספות נשלחו בשנים 2007 וחזרו בשנת 2008, כל אלו ללא אבדות. בשנת 2010 שלחה המדינה כ-200 חיילים למלחמת אפגניסטן.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הפרנסה העיקריים הם (לפי סדר החשיבות) חקלאות, דיג, תיירות ועבודה במדינות אחרות.

הייצוא החקלאי כולל: וניל, קוקוס ומוצריו (קופרה, שמן קוקוס), דגים מיובשים, בננות ודלעות כולל תוצריהן (שמן דלעת וגרעיני דלעת).

ענף נוסף המכניס מטבע זר הוא מכירת סיומת האינטרנט של המדינה ליזמים המוכרים את הכתובות הנוחות כמו go.to move.to jump.to

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טונגה היא ארכיפלג המורכב מ-150 איים קטנים באוקיינוס השקט. האיים שהיו ידועים בעבר כאיי הידידות, נמצאים מזרחית לאיי פיג'י באוקיינוס השקט הדרומי. 36 מהאיים מאוכלסים. רוב האיים הם הרי געש, כמה מהם - איי אלמוגים.

טונגה שוכנת באזור אקלים משווני, כלומר אזור בעל משקעים רבים והפרשי טמפרטורות בין עונה לעונה הם קטנים וכך אף ההבדלים בטמפרטורה בין יום לבין לילה. האיים נמצאים באזור בו פוגעות סופות טרופיות.

ב-13 בפברואר 2010 פקד את הארכיפלג רעש אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר.

בשנת 2022 התפרץ הר הגעש הוגנה טונגה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדים בעיבוד קופרה בטונגה, 1967

נכון ליולי 2016, גרים במדינה כ-106,000 תושבים. מעל ל-70% מתושבי האי מתגוררים באי הגדול טונגטפו. 98% מהתושבים הם ממוצא אתני משולב של פולינזים ומלנזים. 90% מהאוכלוסייה היא נוצרית. הזרמים הנוצריים המרכזיים הם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ חזקי ברוך, ביקור ממלכתי ראשון בטונגה מזה 25 שנים, באתר ערוץ 7, 07/04/2011