אל ניניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אל ניניוספרדית: El Niño) היא תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים, של עלייה בטמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ואקוודור בדרום אמריקה לפרק זמן של כמה חודשים. לתופעה השפעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאוד מהיבשת הדרום אמריקנית.

מקור שמה של התופעה ("הילד" בספרדית) הוא בהתרחשותה סמוך לחג המולד, המציין את הולדת ישו הנוצרי. משך התופעה בדרך כלל הוא כחודש, אולם אחת לכמה שנים, באופן לא מוסבר, היא מתארכת מעבר לתקופה הרגילה.

לתופעת אל ניניו יש השלכות אקלימיות נרחבות באוקיינוס השקט, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס ההודי. השפעת האל ניניו על האוקיינוס האטלנטי מורגשת 12-18 חודשים לאחר השפעתו על האוקיינוס השקט וההודי.

תופעת האל ניניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרש בין טמפרטורת פני השטח של האוקיינוס בימים כתיקונם ובזמן האל ניניו בדצמבר 1997

האל ניניו מוגדר כחריגה בטמפרטורת פני השטח של האוקיינוס ביותר מחצי מעלת צלזיוס. עליית טמפרטורה כזו מתרחשת מדי שנה לפרק זמן של כחודש, אך אחת לכמה שנים עולה הטמפרטורה לפרק זמן ארוך יותר.

הסימנים הראשונים לאל ניניו הם:

מעבר להשפעות האקלימיות הגלובליות, לתפועה השפעה מקומית המביאה לתמותה המונית של דגים, ופגיעה בבעלי חיים הניזונים מהם. פגיעה זו מביאה לנזק לכלכלת פרו, ולצרכני הדגים. ריבוי פגרי הדגים והעופות מביא עמו סירחון ומגביר התפשטות מחלות.

רוב המדינות המושפעות מתופעות האל ניניו הן מדינות מתפתחות.

לעתים מופיעות תופעות אקלימיות חריגות בשנה שלאחר הופעת אל ניניו חזק במיוחד. תופעות אלו מכונות לה ניניה - הילדה.

האל ניניו החזק האחרון התרחש ב-1997.

המערכות האקלימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת הרגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת האקלימית הנורמלית מול חופי פרו ואקוודור

באזורים שבהם נושבת הרוח השלטת במקביל לחוף, נסחפים המים בניצב לו. בחופי פרו נושבות רוחות דרומיות, הסוחפות את המים העליונים המחוממים על ידי קרינת השמש, מערבה. כתוצאה מכך עולים מן המעמקים מים קרים עשירים במזון. בעקבות זאת מתרבים דגים ממינים שונים ובהם האנשובי. דיג האנשובי מהווה מקור הכנסה חשוב לפרו ונדבך חשוב ביבול החקלאי המיוצא לשוק האמריקני.

המים החמים מגיעים לצדו המערבי של האוקיינוס השקט באזור המשווני, וגורמים לתנאי אקלים טרופיים - חום, לחות ולחץ אוויר נמוך. הלחות היתרה גורמת שם לטייפונים ולסופות רעמים.

האוויר החם עולה למעלה בצדו המערבי המשווני של האוקיינוס השקט, ונע מזרחה תוך כדי התקררותו. הוא מגיע לחופים המערביים של דרום אמריקה ומשרה שם אקלים קר ויבש.

מערכת אל ניניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת האקלימית מול חופי פרו ואקוודור בזמן אל ניניו

רצף הרוחות הדרומיות נקטע, ועקב כך גם נעצרת אספקת המים הקרים ועשירי התזונה. אוויר חם עולה למעלה במרכז האוקיינוס השקט, ונע מזרחה ומערבה לחופי היבשות.

האל ניניו גורם לקיץ (דצמבר-פברואר) חם ורטוב בצפון פרו ובאקוודור, ולעתים להצפות, כשהתופעה חזקה במיוחד. באזורים הקרובים לחוג הגדי בדרום אמריקה (צפון ארגנטינה, דרום ברזיל, צפון צ'ילה ובוליביה) האל ניניו גורם לשנה גשומה מהרגיל, ובמרכז אמריקה, קולומביה ואגן האמזונאס האקלים יבש וחם יותר מהרגיל. המדינות בצדו השני של האוקיינוס השקט חוות אף הן אקלים חם ויבש מהרגיל בעקבות האל ניניו, בחודשים יולי-אוגוסט. השפעות האל ניניו מגיעות לאזורים נוספים בעולם, כולל צפון אמריקה, אפריקה ואנטארקטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]