קבוצת פנים וקבוצת חוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בסוציולוגיה ופסיכולוגיה חברתית קבוצות פנים (באנגלית - ingroup) וקבוצות חוץ (באנגלית - outgroup) הן סוגים מנוגדים של קבוצות חברתיות. לקבוצת פנים אדם מרגיש שייכות, מגדיר את חברי הקבוצה כ"אנחנו", ואילו לקבוצת חוץ אדם מרגיש ריחוק, התנגדות ורצון להתחרות. את חברי קבוצת החוץ מגדירים כ"הם".

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המושג הוא מתיאורית הזהות החברתית של הנרי טז'פל וג'ון טרנר (Henri Tajfel & John Turner). בסוף שנות השבעים הם עשו סדרה של מחקרים שבהם חולקו נסיינים לקבוצות מינימליות. הניסויים האלה הראו שאנשים נוטים להעדיף את חברי הקבוצה שלהם (לחלק להם יותר כסף למשל) ולפגוע בקבוצה אחרת. תוצאות אלו חזרו על עצמן בכל התנאים האפשריים, גם כאשר חלוקה לקבוצות נערכה באופן אקראי או אם חברי קבוצת חוץ לא היו ידועים. עדיין הנסיינים העדיפו את קבוצת הפנים שלהם, גם על חשבון הטובה האישית שלהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brewer, M.B. (1979) Ingroup bias in the minimal intergroup situation: A cognitive motivational analysis. Psychological Bulletin, 86, 307-324
  • H. Tajfel (Ed.), Differentiation between social groups: Studies in the social psychology of intergroup relations. London: Academic Press

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]