סכסוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קונפליקט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סכסוך, או בלעז קונפליקט, הוא מצב של יריבות, חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני צדדים או יותר. סכסוך עשוי להיקרא מצב של יריבות, אי-הסכמה או התאמה בין אנשים, או בין קבוצות של אנשים, ולעתים הסכסוך מאופיין באלימות מילולית או פיזית. סכסוך צבאי בין מדינות או בין אוכלוסיות שונות בתוך מדינה, עשוי להביא למלחמה או למלחמת אזרחים. גם התנגשות בין שיקולים או רגשות נגדיים אצל אדם מכונה לעתים - בהשאלה - סכסוך או סכסוך פנימי. למעשה, סכסוך הוא כל מצב בו יש שני צדדים יריבים או מתנגשים, כששני הצדדים הם לאו דווקא בני אדם. גם 'יריבות' בין בעלי חיים וכדומה עשוי להיות מכונה סכסוך.

מקור המונח מרומית קונפליקטוס Conflictus - הכאה זה בזה (קון - יחד, או זה בזה, פליקר או פליגר - מכה) ומשמעותו התלבטות.

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונחים פוליטיים "סכסוך" מתייחס למצב של עוינות מתמשכת בין שתיים או יותר קבוצות של בני אדם. מבחינה אטימולוגית, מקורה המילה הוא: con - יחד, flict - להכות, כלומר שני הצדדים נמצאים במצב שבו הם "מכים" (עם מרכאות או בלעדיהן) יחדיו, אחד את השני.‏[1] סכסוך כפי שהוא נלמד בקורסים אקדמאיים ובהכשרה מקצועית בתחום של פתרון או יישוב סכסוכים, מוגדר בדרך כלל כך: "כאשר שניים או יותר צדדים, אשר לכאורה מטרותיהם אינן מתיישבות זו עם זו, מבקשים להכשיל האחת את יכולתה של האחרת להשגת מטרותיה".[דרוש מקור]

ישנו הבדל בין הצמד: נוכחות והעדרות של סכסוך, לבין הצמד: תחרות ושיתוף פעולה. במצבים תחרותיים, שתיים או יותר קבוצות הן בעלות מטרות שאינן מתיישבות זו עם זו, כך שכל אימת שאחת מן הקבוצות מנסה להשיג את מטרתה היא תמנע מן הקבוצה האחרת להשיג את מטרותיה של האחרונה. לכן, מצבים תחרותיים מעצם טבעם יוצרים סכסוך. אולם, סכסוך יכול להיווצר אף במצבים שבהם קיים שיתוף פעולה ובמצבים בהם לשני הצדדים קיימות מטרות המתיישבות זו עם זו, זאת כיוון שהדרך שבה צד בוחר להגיע אל המטרה פוגע ביכולתו של הצד השני להגיע למטרתו.

התנגשות אינטרסים, ערכים, פעולות או כיווני פעולה יכול להצית סכסוך. סכסוךים מתייחסים לקיומה של אותה התנגשות. באופן פסיכולוגי סכסוך קיים כאשר הפחתת גירוי מתמרץ אחד כרוכה בהגברת גירוי אחר, כך שיש צורך בהתאמה חדשה. המונח סכסוך מתאים מן הרגע שבו ההתנגשות מתרחשת. אפילו כאשר אנו אומרים כי קיים סכסוך פוטנציאלי, אנו מתכוונים לכך שלמעשה קיים כבר כיוון לסכסוך אף על פי שאותה התנגשות עדיין לא אירעה.

סוגים ומודלים של סכסוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוך תפיסתי יכול להתדרדר לחילופי מילים ולבסוף לקרב.

סכסוך יכול להתרחש במגוון רמות של ניתוח.

  • סכסוך פנימי (לפעמים מתייחסים למצב זה כאל דילמה)

(בתאוריות הפסיכואנליטיות מדברים על סכסוך תוך נפשי לא מודע)

סכסוכים ברמות שונות אלה עשויים להיות חלק מסכסוכים בממדים גדולים יותר של ניתוח. לדוגמה, סכסוך בתוך קבוצת עבודה עשוי להוות ביטוי לסכסוך רחב יותר בארגון כולו.

תאורטיקנים טענו כי צדדים לסכסוך יכולים למשג (מלשון מושג) תגובות לסכסוך בהתאם למערכת דו-ממדית: דאגה לתוצאות האישיות ודאגה לתוצאות של הצד השני. מערכת זו מובילה להשערות הבאות:

  • דאגה גבוהה לתוצאות האישיות וגם לתוצאות של הצד השני מובילה לניסיונות למצוא פתרונות המועילים לשני הצדדים.
  • דאגה גבוהה רק לתוצאות האישיות מובילה לניסיון "לנצח" בסכסוך.
  • דאגה גבוהה לתוצאות של הצד שכנגד מניבה לכך שמתירים לצד שכנגד "לנצח" בסכסוך.
  • חוסר דאגה לתוצאות הסכסוך לשני הצדדים מובילה לניסיון להימנע מן הסכסוך.

בחברות מערביות מטפלים בדרך כלל טוענים כי ניסיון למצוא פתרונות שיש בהם תועלת לשני הצדדים בסכסוך מוביל לתוצאות הטובות ביותר, אבל גישה זו עשויה להיות מוטעית בתרבויות רבות באסיה.

מספר תאורטיקנים מזהים מספר שלבים עוקבים בהתפתחות סכסוך.

לעתים קרובות קבוצה מוצאת עצמה בסכסוך בגלל עובדות, מטרות, שיטות או ערכים. חיוני לזהות ראשית את סוג הסכסוך המתרחש כדי שיהיה סיכוי לנהל את הסכסוך לקראת פתרונו. לדוגמה, קבוצה תתייחס לעתים קרובות להנחה כאל עובדה.

הסכסוכים הקשים ביותר לפתרון הם אלה שבהם הסכסוך הוא על רקע ערכי. סביר יותר שסכסוך המתרחש על רקע עובדתי, או על רקע הנחות סותרות, יגיע לפתרונו מאשר סכסוך על רקע ערכי. זאת היות שקשה מאוד להוכיח כי ערך כזה או אחר "שגוי" או "נכון".

במקרים מסוימים קבוצה הנמצאת בסכסוך עשויה להפיק תועלת ממגשר כדי לזהות את סוג הסכסוך.

אנשים הדוגלים בפתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות פתחו דרכים רבות לפתרון סכסוכים חברתיים ופוליטיים ללא צורך בשימוש באלימות או בכפיה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכסוך הישראלי-ערבי הוא ביטוי לסכסוך היסטורי מתמשך בין האינטרסים של מדינת ישראל לבין האינטרסים של מדינות ערב.

לסכסוכים רבים מאוד קיים רקע דתי, אתני או גזעי. כך למשל הסכסוך בצפון אירלנד, הסכסוכים בבוסניה ובקוסובו כך גם הסכסוכים בארץ ישראל, בכורדיסטן, בלבנון, בדרפור וברואנדה.

סכסוך בין-מעמדי הוא נושא מרכזי בהגות המרקסיסטית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום לנגנטל ושוקי פרידמן (עורכים), ‬קונפליקט: דת ומדינה בישראל, תל אביב: הוצאת משכל, 2002.
  • בלהה פרינטה, קונפליקט בין זהויות והעברת ערכים בין דורית בציונות הדתית בהתנחלויות ומחוצה להן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע תשס"ג 2002.
  • עובד כהן, הקונפליקט בין דתיים לחילוניים: סולידריות ומרחק חברתי בקרב נוער תיכוני בישראל, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ו 1975. ‬
  • ניסים כהן ותמר אריאלי (2013). סביבת קונפליקט כשדה מחקר: אתגרים ומדגם כדור השלג. פוליטיקה, 22: 26-2.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]